האח הגדול והריבון

כדי להמשיך לבשל מריבות נאלץ האח הגדול לגדל ערכים. כמה צדקנות הייתה נחסכת אם המנחים היו מודים בכל פרק: "מטרתנו היא כסף"

אלקנה שור | 22/5/2013 8:17 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"צביעות", פסק החבר, צופה אדוק ב"האח הגדול", ששח אתמול לפי תומו. אם הדברים שאמר רוני מיילי אינם ראויים, מדוע הם שודרו? ובכלל, המשיך החבר, רוני מיילי הוא לא חתול בשק. אנשי התוכנית ידעו את מי הם מכניסים, ואם חיפפו בתחקיר ובאינספור הבדיקות המקדימות, הרי שבאה ההתפרצות הראשונה על המתמודדת טהונייה והבהירה להם.

אסי עזר וארז טל. שיודו באמת
אסי עזר וארז טל. שיודו באמת 
ספק אם צופי "האח הגדול" הצליחו לזהות את הציניות שבה טופל המתמודד הסורר, ציניות שמאפיינת כמעט כל משבר שמערב מותג טלוויזיוני ופולמוס ציבורי בלירה. הרי מה באמת חשוב, מעבר לגזענות, התבטאויות פוגעניות או קוד התנהגות עמום? הרייטינג. הכסף. שיחות הברזייה. הזמן שלכם שמושקע בריב זניח, באדם רפה וחסר מעצורים, בדרכי הטיפול בו.

הנה, גם הטור הזה מפקיע את האינץ' הפולמוסי לטובת עלילות "האח הגדול". ומה הפלא? "האח הגדול" - כתוכנית דגל, פאר הזכיינית, שיאנית הצפייה וכן הלאה - הפכה לאורקל, למחנך הלאומי. למעשה, "האח הגדול" הוא הריבון. שלשום סיפר אסי עזר על אותה מריבה שבמהלכה נאמרו "אמירות שאינן מקובלות על'האח הגדול'".

כלומר ל"אח הגדול" ישנו קוד אתי כלשהו, קו אדום, שהחוצה אותו מתעסק עם השליט. "האח הגדול", המשיך ארז טל בטרם שודרה המריבה המדוברת בליווי תופים רועמים, "היא תוכנית שמנסה לשקף גוונים ודעות בחברה הישראלית". לא נכון. "האח הגדול" היא תוכנית טלוויזיה. היא סוגרת אנשים בתוך בית ומאפשרת להם להצטחקק איש עם חברתו למשך חודשים מספר, ואז, אם שפר עליהם גורלם, לצאת ככוכבים בשמי הפינס.
מזון מדמם בליווי אזהרה

היא בידורית, ערוכה היטב, יש לה מפיק, במאי, עשרות אנשי תוכן ויחסי ציבור. כולם חלק ממערך שמגלגל סכומים גדולים ומזין, בין היתר, את הזכיינית המשדרת, קשת. "התוכנית", המשיך טל, "לא תאפשר שיקוף של אלימות כלפי קבוצות שלמות". שוב , לא נכון. היא תאפשר, תנסה לגרות אותה ותשווק אותה ביעילות ("המריבה שסחפה את כל הבית", בישרו אמש הפרומואים).

רק לאחרונה היא אפשרה "שיקוף של אלימות" כלפי העדה האתיופית, כשאותו רב-גדף זכה לנזיפה קלה. שהרי "האח הגדול" ללא מריבות, מתח מיני, בכיות, תככים ומניפולציות תישאר בתולית ויבשה כשכנותיה באפיק 11. יובש, משמעותו רייטינג דל. רייטינג דל פוגע בהכנסות. עשו אתם את החשבון.

ומדוע חשים אנשי התוכנית שהם מחויבים למוסרנות כלשהי, לקו אדום דמיוני, לרגשות הציבור? משום שכך הוכתב להם. בכל פעם שבה מוצתת שערורייה חדשה - ומפעם לפעם היא מיטפשת והולכת - קמים המוני צופים, רגולטור מדולדל, ארגונים ועמותות, ח"כים וטרמפיסטים וכולם ביחד מקימים קול זעקה. אוי לנו כי צפינו. מובן שאף לא אחד מהנ"ל מעלה בדעתו, ובכן, למצוא את השלט. להפך.

ההמונים נדבקים למסך ולדרמה (בצדק) כצופה שמתעקש לצפות בתמונות "קשות לצפייה" ולצקצק. הזכיינית, כגוף מסחרי לכל דבר, מספקת לו מזון מדמם ומפטירה אזהרה שתכליתה אינה להזהיר, אלא לסגור את השער על הסקרנות הטבעית של הצופה. על הדרך, היא גם סותמת לו את המצפון. והנה, הבינו אנשי התוכנית שתפקידם לחנך ולנזוף. מכאן גם הטון הפדגוגי והפטרוני ("אינן מקובלות על האח הגדול", "לשקף גוונים ודעות", "ינקוט אפס סובלנות").

כדי להמשיך ולבשל את אותן דרמות ומריבות, נאלץ "האח הגדול" לגדל ערכים משלו, להנכיח אותם, להשליט סדר ולגלות תוקפנות, הכל בכפוף לדרישת ההמון. כמה צדקנות הייתה נחסכת לו שני המגישים היו מתייצבים בתחילת כל פרק ומצהירים: "'האח הגדול' היא תוכנית מסחרית שמשודרת על ידי זכיינית מסחרית לא פחות. מטרתנו, לא תאמינו, היא לטפס על הר של מזומנים. נעלבתם מאחד הדיירים? הדיחו אותו לאלתר. עדיין פגועים? הדיחו אותנו. החליפו ערוץ. אה, אין לכם אומץ".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''דעות''

פייסבוק