מי זוכר את דוח המבקר?

המסקנות שהגיש יוסף שפירא נשכחו באותה מהירות שבה רפרפנו על הדוח. הן נגרסו במחזור החדשות המטורף של ישראל מוכת האקטואליה. שיטת פרסום הביקורת חייבת להשתנות

גל בלייברג | 13/5/2013 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כמה דברים שקראתי בשבוע שעבר בין גזירה לגזירה: התשתיות במערכת הבריאות לקויות. הן מגבירות את רמת הזיהום בבתי החולים ובין 6,000 ל-4,000 איש בארץ מתים כתוצאה מכך; מחצית מעולי אתיופיה עניים, כל התוכניות להתערות וקידום שלהם בחברה הישראלית לא הועילו  - גם בגלל סיבות תקציביות (המדינה השקיעה בפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה 22 מיליון שקלים מתוך 600 מיליון שהוקצבו לו); מסתבר שלראשי רשויות מקומיות ולסגניהם ניתנו הטבות שכר ותנאים נלווים וחלקם ניצלו חלקם את מעמדם כדי לקבל טובות הנאה שונות; יש שם גם אחד שחש עצמו שלום אסייג ומחלטר כסטנדאפיסט.

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא
מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא צילום: דוברות מבקר המדינה

רוצים עוד? בבקשה: באוניברסיטאות קיימת סחבת קשה בטיפול בהטרדות מיניות; חוק שנועד לעגן את זכויותיהם של תלמידים בעלי לקות למידה מתעכב כבר ארבע שנים; מספרם של תלמידי השילוב בבתי הספר בחינוך הרגיל קטן בניגוד למתוכנן; פרויקטים נדל"ניים מאושרים גם במחיר של פגיעה בחופים ואיכות הסביבה.

זה, על קצה המזלג, היבול של דוח מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם בשבוע שעבר. וכרגיל אצל המבקר הכול נארז בספר עב כרס שהגיע למערכות העיתונים והאתרים מבעוד מועד על-מנת שכל כלי התקשורת יוכלו לפרסם בשעה היעודה את ממצאי הדוח הכי חשוב שיוצא לאור כאן מדי תקופה.

אלא שבפועל מדובר בריטואל טרחני שחוזר על עצמו פעם אחר פעם: המבקר שולח את הדוח, הכתבים מתעמקים יותר או פחות, ומכינים את הידיעות, העורכים מחפשים את הכותרות הגדולות והקורא מקבל עיסת תחלואים ועוולות שפורסת בפניו בו זמנית את המצב המזעזע של מערכת הבריאות, הסטטוס הסוציו אקונומי הנמוך של יוצאי אתיופיה יחד עם פגיעה במערכת החינוך ובחופים.

ומה עושה אותו קורא עם כל המידע הזה שמלעיט אותו המבקר? ובכן, הוא בוחן את הכותרות וכותרות המשנה, מוסיף צקצוק, או מסנן קללה חרישית ועובר הלאה לגזירות הכלכליות שבדרך, לאלכס פרגוסון ששעתיים לפני פרסום הדוח בשבוע שעבר הודיע על עזיבת מנצ'סטר יונייטד, לעוד רקטה תוהה שנחתה ברמת הגולן, או לפיסת רכילות מה"אח הגדול".
לפרסם חלקים מהדוח וליצור כותרות

דוח המבקר נשכח באותה מהירות שבה רפרפנו עליו ברשת או בעיתון. הוא נגרס במחזור החדשות המטורף של ישראל מוכת האקטואליה. האם מישהו בכלל זוכר את דוח המבקר מאוקטובר שנה שעברה? נכתב בו למשל שתעריפי המים בישראל נקבעו כלאחר יד ללא עבודת מטה והצרכנים הפרטיים מסבסדים את התעשייה והחקלאות. המבקר גם קבע שבאמת אין צורך ב-52 תאגידי מים בישראל, מספיקים 13 והצמצום יביא לחיסכון של כ-500 מיליון שקל בשנה ולהפחתת מחירי המים בישראל בכשבעה אחוזים (לתשומת לבו של שר האוצר).

באותו דוח נחשף גם כי בין השנים 1996 ל-2008 שיפרה חברת החשמל, אותה חברה כושלת ומפסידה שהציבור מממן, את תנאי ההעסקה והפנסיה של עובדיה בלי לקבל את האישורים הנדרשים לכך בסכום של כ-3.4 מיליארד שקל. ואלו רק שתי דוגמאות קטנות של ליקויים גדולים שחשף המבקר ונמוגו בלא שטופלו. שפירא כותב והשיירה עוברת.

השיטה צריכה להשתנות - על המבקר לפרסם את הדוח טיפין טיפין. במקום לשגר את כל התחמושת בבת אחת עליו לירות כדורים מדויקים על מטרות שונות (כפי שהוא אכן עושה מדי פעם). אם מדי חודש יפורסם דוח בנושא מסוים אחד ההד הציבורי שיקבל יהיה גדול ומתמשך וכולנו נרוויח.

בינתיים, עשו לעצמכם טובה, היכנסו לאינטרנט, הקישו את צמד המלים "מבקר המדינה" והקדישו זמן קריאה נאות למאמרים והידיעות שיעלו מולכם במנוע החיפוש. לא תוכלו להישאר שווי נפש מולם.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

גל בלייברג

צילום: ראובן קסטרו

עורך חדשות וכלכלה ב-nrg מעריב

לכל הטורים של גל בלייברג

עוד ב''דעות''

פייסבוק