יותר משנה מאז שנחתם: ההסכם למען עובדי הקבלן נשאר על הנייר
בפברואר 2012 חתמו ההסתדרות והאוצר על חוזה "היסטורי" שהיה אמור לשפר את תנאי ההעסקה של השומרים והמנקים, אך לא מומש; בעוד ההסתדרות מאשימה את האוצר שלא העביר כסף, באוצר טוענים: "הקבלנים לא משתפים פעולה". בתווך עומדים כ-250 אלף עובדי קבלן ששואלים איפה הכסף
מאבטח בחניון. אף אחד לא לוקח אחריות על ההסכם ברקאי וולפסון
ההסכם שאליו הגיעו ההסתדרות והאוצר לשיפור תנאי שכרם של עובדי הקבלן בישראל, שהושג בתום מאבק בן ארבעה חודשים של ההסתדרות תחת הכותרת "החזקים למען החלשים", לווה באמירות מרשימות כגון "סוף לדלת המסתובבת של עובדי הקבלן" ו"החזרנו את הכבוד לעובדים האלו".
בדצמבר 2012 אושר ההסכם מול המגזר הציבורי בממשלה והיה אמור להיכנס לתוקף רטרואקטיבית מ-1 במאי 2012, אך הוא לא יושם. ההסכם מול המגזר הפרטי, לעומת זאת, לא אושר עד היום. כך, כשנה וחצי לאחר גיבוש ההסכם, ההצהרות החגיגיות נותרו זיכרון רחוק.
נכון להיום, למעט קבוצות עובדים ספורות שמספרן הכולל מסתכם במאות בודדות )בהן כ-170 עובדי ההוסטלים לניצולי שואה שעל קליטתם כעובדי מדינה הוסכם בנפרד כמחווה בין האוצר להסתדרות (, שכרם ותנאי העסקתם של מאות אלפי עובדי קבלן במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי נותרו כשהיו ערב השביתה הכללית בפברואר 2012 ללא תוספות השכר המשמעותיות, ללא ההצמדה לשכר המגזר הציבורי וללא קרנות ההשתלמות שהובטחו להם.
בהסתדרות, שההסכם לשיפור תנאיהם של עובדי הקבלן היה אמור להיות אחד מדגליה החשובים בשנים האחרונות, מפנים אצבע מאשימה לאוצר שממאן להעביר את הכספים למשרדי הממשלה ומהם לחברות הקבלן. מנגד, באוצר מאשימים את בעלי חברות הקבלן בכך שהם מערימים קשיים ואינם משתפים פעולה וכן את ההסתדרות בכך שאינה מקדמת הסכם דומה מול המעסיקים הפרטיים של עובדי הקבלן, מה שיצר שני מעמדות לעובדי הקבלן - המגזר הציבורי מול הפרטי.
המעסיקים מצדם, בהם מנהלי חברות השמירה והניקיון או ראשי השלטון המקומי, טוענים שההסכם נחתם מעל לראשם ואין ביכולתם ליישם אותו בפועל ללא תקצוב ממשלתי, שכאמור עד היום לא הגיע.
"ההסכם לצערי הרב הפך ל'אות מתה', חברות השמירה אינן גופים פילנתרופיים, ואם אותו משרד ממשלתי או הרשות המקומית שמעסיקים שומרים באמצעות חברת קבלן לא מעבירים לחברה את השיפוי על כך, אף מעסיק לא ישלם מאות אלפי שקלים תוספות שכר, דמי הבראה וקרנות השתלמות לעובדים ויתחיל אחר כך לרדוף אחרי משרדי הממשלה", אומר פיני שיף, מנכ"ל ארגון חברות השמירה בישראל. "ההסכם נחתם ברוב פאר, אבל עד היום אין במשרדי הממשלה הליך מסודר ומובנה שמעביר את הכספים לחברות האבטחה".
כמו בשמירה, כך בניקיון. אילן שמעוני, בעלי חברה לשירותי ניקיון "טווס" ויו"ר ארגון חברות הניקיון בישראל, כבר הפסיק לספור את המכתבים ששלח למשרד האוצר ובהם התריע על הקושי ביישום ההסכם. "יש מעט מאוד צדיקים במגזר הממשלתי שהחלו בהחלו בתהליך ליישום ההסכם. אני בכלל לא בטוח שתנאי עבודתם של עובדי הקבלן במשרד האוצר השתנו בעקבות ההסכם", הוא אומר. "אתה יודע כמה עובדים שאלו אותי כבר'איפה הכסף?' אז איפה הוא באמת? "
שי כהן, מזכיר ארגון "כוח לעובדים" שקם לפני כמה שנים במטרה להתחרות בהסתדרות הגדולה, מוקיר את המאמצים של ארגון העובדים הגדול והחזק במשק לקדם את הנושא. עם זאת, הוא טוען: "כולם ידעו מה להבטיח לציבור, אבל אף אחד לא לקח אחריות".
בהסתדרות סירבו להתייחס לטענות, בין היתר על רקע הניסיונות של ראשי הארגון לקדם את הסכם עובדי הקבלן במסגרת המשא ומתן מול משרד האוצר על הקיצוצים בתקציב. הלחצים שהפעילו על משרד האוצר לקדם את הנושא הסתיימו ללא הצלחה.
ממשרד האוצר נמסר: "במכרזים החדשים קיימת כבר היערכות לתנאי ההסכם הקיבוצי שנחתם. במכרזים הקיימים ישנם עדיין קשיים המעכבים את יישומו המלא. הקושי העיקרי הוא סירובם של הקבלנים לשתף פעולה. תמוהה שתיקתה הרועמת של ההסתדרות מול המגזר הפרטי שאינו מיישם את ההסכם ומול גופי המגזר הציבורי הרחב, כשהיא ממאנת לנקוט צעדים של ממש לקידום ההסכם ".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם