ארטיק בחצי משכנתא
עם עונת הרחצה נפתח גם פסטיבל המחירים. למה לכל הרוחות צריך לגבות כסף על כניסה למשאב הטבע ששייך לכולנו?
לא מזמן נפתחה לה עונת הרחצה ואיתה הגיע ג'ונגל המחירים. איש הישר בעיניו יעשה. כל המפקיע הרי זה משובח. זה מתחיל בחניונים, שטחי עפר הסמוכים לים מתוחמים ועוברים למצב גבייה. זה ממשיך בכך שבחלק מהחופים בישראל גובים תשלום על כניסה למשאב הטבע היחידי שעל פניו שייך לכולנו. על פניו.
ישנן עיריות שלוקחות בעלות על המים המלוחים האלה, שאלוהים (או הטבע, ויכוח ישן לפעם אחרת) בכלל יצר. יש שיגידו ישר כי אותן עיריות אחריות על ניקיון החוף והשירותים הנלווים לו, אלא שלטעמי, בדיוק בשל כך נברא מס כזה שקוראים לו ארנונה.
יש גם חופים שמגדילים ראש וגובים תשלום על כיסאות ושמשיות שנמצאים בשטח המסעדה שבבעלות המפעיל. כלומר, התשלום הוא כפול, אכול ושתה ושלם במיטב כספך ובנוסף תביא לנו עשרה שקלים לכיסא. אגב, ההסבר שקיבלתי מנציגו של בעל המקום הוא שמדובר במכרזים נפרדים והוא (קבלן הריהוט בים) שילם שבע מאות אלף שקל על הזכות לספק ציוד למתרחצים וזאת ע"פ מכרז מתוקן, הסבר שמגביר את עוצמת צעקת הקוזאק הנגזל.
בחסות העירייה שגובה מאות אלפי שקלים למכרז, מי שנושא בעלות הוא שוב האזרח הזעיר והנרמס. עקרון הביצה והתרנגולת תופס יופי גם כן. אנא ממך ראש עיר יקר, הואיל בטובך להוזיל את תנאי המכרז ובכך לא נספוג כולנו את העלות הכפולה בבואנו לטבול במים.
שיא השיאים מגיע כמובן ברגע הזה שהילדים מבקשים ארטיק, ואוי לנו ההורים אם הדרישות שלהם הם מעבר לקרחון פשוט. רק היום, קסטה ב-15 שקל, רק היום, שוקו-שוקו בחצי משכנתא. והתפריט, ידו עוד נטויה לאלה שמסתכנים ורוצים משהו קטן לאכול. ושוב חוזר הניגון, המכרז עלה הון לבעל המסעדה שעל החוף. ממש רחמים. אותו עקרון יעבוד גם פה: תורידו את תנאי המכרז וככה לא נישחט כולנו.
ואם כבר בענייני קיץ עסקינן, המלצה חמה להורים היקרים. תכינו את הכיס ואת מפלס הסבלנות לקיץ מורט גבות ועצבים. חופשת הקיץ המקוצרת (מקוצרת עלאק, בפייסבוק כותבים על זה "פחחחח") מסתיימת לה ב-27 באוגוסט, ושבוע אחר כך תקבלו בתרועות את חופשות חגי ישראל, ראש השנה כבר בארבעה בספטמבר. והנה אנחנו לקראת חופשה ארוכה של שלושה חודשים. לשורדים מובטח ארטיק על החוף עם הלוואה מובטחת מהבנק.