נפטר אבי ההייטק הישראלי, אפי ארזי

ארזי נפטר בגיל 76 לאחר מאבק במחלת האלצהיימר. בין היתר, בנה את המצלמה ששידרה תמונות מהירח והקים את חברת "סאייטקס"

אלכס דורון | 14/4/2013 18:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בגיל 76 ולאחר שנים של מאבק במחלת אלצהיימר, נפטר היום (א') אפי ארזי בגיל 76. ארזי היה גאון תוכנה וטכנולוגיה, נדבן, ואישיות ססגונית, ייחודית כמעט בכל מובן שהוא, אשר סביב חייה הפרטיים והעסקיים, נבנתה מיתולוגיה שלמה. פרק הפתיחה שלה, קשור לנחיתת האדם הראשון על הירח ופרקי פאר אחרים שארזי יצר במו-ידיו, במהלך חייו הסוערים, קשורים בהמצאות אחרות, לרבות שידורי טלוויזיה בלוויין או דחיסת צילומי וידיאו.

ארזי נולד בירושלים, ועל-פי ספרו של עמוס לבב, "שבבים של תקווה" - על ההיסטוריה של ההיי-טק הישראלי, ברח מבית-הספר ולא רצה ללמוד ולהכין שיעורים. ההורים המודאגים קלטו שיש לו חוש טכני ושלחו אותו ללמוד מסגרות ונגרות בבית ספר לנערים קשיי-חינוך בשכונת הבוכרים. אבל משום הוא הגיע לגימנסיית רחביה וממנה עבר לבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה.

כבר בגיל 16 וחצי התגייס לצה"ל, שם שימש כטכנאי-מכ"ם בחיל האוויר. בגיל 20 זכה בפרס ראשון על המצאה ותושייה טכנית בעת שהיה ממונה על קליטת ציוד שלל (מכ"ם), שנפל בידי צה"ל, במהלך מבצע סיני חודשים אחדים קודם לכן.
צילום :סטודיו יורם אשהיים
אבי ההייטק הישראלי. אפי ארזי צילום :סטודיו יורם אשהיים
בנה את המצלמה ששידרה מהירח

את התואר האקדמי הראשון שלו בהנדסה אלקטרונית, רכש במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), למרות שלא הייתה לו תעודת בגרות. רעיונות טכנולוגיים פורצי דרך שהגה אפשרו לבנות מכשור עבור מצפה הכוכבים של אוניברסיטת "הארוורד" במימון של סוכנות החלל האמריקאית. ההמצאה המהפכנית שלו – מיקוד אוטומטי למצלמות – הוכרה בסופו של דבר כעבודת גמר ב-MIT.

יחד עם הפרופסור האמריקני מאריו גרוסו, בנה אפי ארזי את מצלמת הטלוויזיה ששידרה את התמונות הראשונות מהירח, במבצע אפולו 11 בשנת 1969. המצלמה הזאת התגברה על בעיות הקשורות בהעברת צילומים מהירח, דרך שכבת האטמוספרה – אל כדור הארץ. עד אז איש לא ידע איך עושים זאת.



בעקבות הצלחה זאת, הצטרף ארזי בגיל 23 כעמית מחקר לאוניברסיטת "הארווארד" ולחברה אמריקנית בשם ITEK שהייתה הראשונה בעולם שניסתה לייצר לוויין צילום. יש לו חלק גם בפיתוח מערכות עבור טלסקופ חלל.

הראשון שחילק אופציות לעובדים

ב-1968 ייסד חברה בשם "טכנולוגיה מדעית", שיועדה לפתח מכונות מתקדמות לתעשיית הטקסטיל בישראל. אולם, עד מהרה שינתה החברה את שמה ל"סאייטקס" ועברה לפתח מכונות עבור תעשיית הדפוס – ספרים, עיתונים, מגזינים - ולעיבוד תמונות צבע עבורם באמצעים ממוחשבים.

שנים רבות הייתה "סאייטקס" ספינת הדגל של ההייטק הישראלי ושם-דבר ברמה עולמית. התוכנות שפותחו בה היוו את מוצרי הייצוא הראשונים של ישראל בתחום ההייטק.

ארזי, שנחשב לאבי ההייטק בישראל, היה מהראשונים בארץ שבמקביל לעיסוקיו הרבים  בחדשנות טכנולוגית ובהמצאות, בתוכנה ובניצול חידושים טכניים רבים, שנועדו לנושאי החלל וליישומים אזרחיים עבור תעשיות שונות – החל להתמקד יותר ויותר בהפיכת רעיונות למוצרי ייצוא, לשיווק לחו"ל.  הוא היה מעורב בהקמת חברות סטארט-אפ עוד לפני שמישהו בארץ שמע על המושג הזה, וגם תרם מכספו לחברות צעירות מאד שמשכו את תשומת-לבו.

הוא היה הראשון שחילק אופציות לעובדיו, עמד בראש קרן הון-סיכון והיה חבר בהנהלות של קרנות-הון והשקעה אחרות. ארזי שכנע את נשיא מכון ויצמן למדע, להקים לצד המכון חממה טכנולוגית – הראשונה מסוגה בארץ. הוא גם גייס יוצאי יחידות צבאיות בתחום הטכני לחברות שניהל.

הוא שימש דוגמא אישית לעבודת צוות בלתי מתפשרת, בבניית חברה שמקדישה את כל תוצרתה – מוצרים עתירי ידע פרי פיתוח עצמי – לייצוא. הוא ניצח על התכנון, האפיונים, הטכנולוגיות והשיווק, העסיק עולים חדשים וחיילים משוחררים. הוא קבע סטנדרטים חדשים בכל הנוגע לניהול שלא היו מוכרים עד אז בישראל – אבל יצרו את המוניטין לחברה שלו.

בשנה ה-17 לקיומה נקלעה "סאייטקס" למשבר ולהפסדים. ארזי במאמץ גדול שנמשך כמעט שלוש שנים החזירה לרווחיות, אבל ב-1989 פרש מתפקידו האחרון בה, כיו"ר הדירקטוריון.

זמן קצר לאחר מכן, הקים ארזי, בעמק הסיליקון, שליד סן פרנסיסקו, חברה חדשה בשם "אפי" – אלקטרוניקה להדמיות – אשר עסקה במדפסות צבע וביכולת לספק שירותי הדפסה בצבע ממחשב אישי, ללא מכונות. כל זאת תודות לתוכנה. בתוך שלוש שנים היקף המכירות שלה השתווה לזה של "סאייטקס" לאחר 12 שנותיה הראשונות. בשיאה, באוקטובר 1997 שוויה של "אפי" היה מעל 2.7 מיליארד דולר. 

יזם מצטיין, תעשיין וטכנולוג

ארזי עוד הספיק לשמש מנכ"ל ונשיא של חברה אחרת, אימדיה, שעסקה בדחיסת שידורי טלוויזיה דיגיטליים, וביכולת לשדר במקביל 24 תוכניות בערוצי שידור לווייניים. זו הייתה פריצת דרך בכל מובן שהוא בהקשר לאיכות שידור ושמע.

על יוזמותיו קיבל ארזי אותות הצטיינות שונים: יזם מצטיין, פרס הניהול ההחדשני, גם על תרומותיו כמדען, תעשיין וטכנולוג, ומדלייה על שם מייסד חברת פולרואיד.

הוא הקים את בית הספר למדעי המחשב במרכז הבין-תחומי בהרצלייה ואת קרן המלגות למנהיגות ויצירתיות, שבין השאר, חיפשה כישרונות וגאונים שחושבים מחוץ לקופסה במגזר החרדי והדתי. הוא חיפש אנשים שחושבים באורח עצמאי ומקורי, את דור העתיד שהכישרון, התושייה, הפתיחות והדמיון מצויים בגנים שלהם.

במהלך חייו הסוערים נישא חמש פעמים (הותיר אחריו את רעייתו דליה, ושני ילדים) ותכנן לעצמו דירה עתירת טכנולוגיה בתל-אביב, שהפכה לאגדה מקומית, שמבקריה סיפרו כי יש בה תאים פוטו-וולטאיים ליצור חשמל עצמי מאנרגיית השמש, להפעלת התריסים וקולטי אבק ורצפה סופגת רעשים. לפני שחלה, הפגין גם יכולות כגולש גלים, נהג במכונית ספורט, שיחק סקווש, רכב על אופנועים כבדים והעיף עפיפונים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים