יד הברזל
מרגרט תאצ'ר לא הצליחה אמנם לדכא את הטרור של המחתרת האירית. אבל הזרעים ששתלה הובילו לשלום בצפון אירלנד
את נחת זרועו של הטרור הצפון-אירי חשה תאצ'ר בסוף מרס 1979, שבועות ספורים לפני ניצחונה ההיסטורי, כאשר איירי ניב, יועצה הוותיק וחברה הקרוב, נהרג בפיצוץ של מטען חבלה שהוטמן מתחת למכוניתו בחניון הפרלמנט בלונדון. תאצ'ר לא הספיקה לחמם את הכיסא, וב-27 באוגוסט היא התמודדה עם אחד הימים הקשים ביותר בתולדות הסכסוך - חיסולו של הרוזן מאונטבטן, בן דודה של המלכה, ומותם של 18 חיילים בפיגוע בוורינגטון שבגבול בין צפון אירלנד לרפובליקה. עבור תאצ'ר, זה היה סימן שיש להילחם בטרור בנחישות.
אבל הקרב האמיתי של תאצ'ר מול הטרוריסטים הגיע בשתי שביתות הרעב של האסירים הרפובליקנים ב-1982-1981, שדרשו לקבל מעמד של אסירים פוליטיים וללבוש את בגדיהם הרגילים. עשרה שובתי רעב מתו בעוד תאצ'ר סירבה להתגמש, כשהיא מכריזה: "רצח הוא רצח ולא משנה מה המניע". בסופו של דבר, השובתים הם שנכנעו ראשונים.
עבור ה-IRA התנהלותה של תאצ'ר בשביתות הרעב הייתה סיבה מוצדקת לחיסול, וב-12 באוקטובר 1984 הם כמעט הצליחו במשימה. מטען חבלה התפוצץ במלון בברייטון, שם התאכסנו תאצ'ר ובכירי המפלגה השמרנית לרגל הוועידה השנתית. חמישה בני אדם נהרגו, אבל תאצ'ר יצאה בשלום וכיאה לכינויה "אשת הברזל", היא עלתה לבמת הוועידה והבהירה פעם נוספת כי היא לא מוכנה להיכנע לטרור.
במקביל הבינה תאצ'ר כי רק פתרון פוליטי יביא לסיום העימות - עמדה שעודדה אותה לתת את החסות לשיחות הסודיות בין שמעון פרס למלך חוסיין בלונדון ב-1987 אף שהחזיקה בדעות יוניוניסטיות מוצקות - שבבסיסן המשך השליטה הבריטית בצפון אירלנד.
היא הייתה הראשונה שהעניקה לרפובליקה האירית דריסת רגל במתרחש בצפון אירלנד עם ההסכם האנגלו-אירי שחתמה בנובמבר 1985, למורת רוחם של תומכיה בחבל.
גם מפלגת השין פיין בראשות ג'רי אדמס הבינה, בעקבות עמידתה של תאצ'ר מול שובתי הרעב, כי כוח צבאי לא יסיים את השלטון הבריטי, וחבריה החליטו לפנות למדיניות שמשלבת אלימות לצד פעילות פוליטית, כולל התמודדות בבחירות הכלליות בבריטניה ובאירלנד אחרי שנים של החרמת הפרלמנט.
היד הנוקשה של תאצ'ר ב-11 שנות כהונתה אמנם לא הצליחה לדכא את הטרור, אבל היא בהחלט הורידה אותו לרמות נמוכות ביותר. מדיניותה של תאצ'ר בצפון אירלנד, ששילבה מדיניות ביטחון חזקה עם פרגמטיזם מדיני, שתלה את הזרעים שהבשילו אחרי שפינתה את הכיסא בסוף 1990 והובילו לתהליך השלום שסיים שלושה עשורים שהותירו אלפי קורבנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם