סמל סטטוס: הפוליטיקה הישנה מתחלפת
מ"היי, זאת שלי" ועד ריקי כהן מחדרה, הרשתות החברתיות הפכו לבמה מרכזית עבור הפוליטיקאים. האם זו דרך טובה לתקשר עם הציבור?
לפיד עושה זאת באמצעות הפייסבוק; ראש הממשלה בנימין נתניהו משתמש ביוטיוב; הפנייה "היי, זאת שלי" הפכה כבר מזמן לסימן ההיכר של יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ', שהייתה ממבשרי עידן הדמוקרטיה הדיגיטלית בישראל; נפתלי בנט מתכתב אף הוא עם הציבור מעל דפי הרשתות החברתיות; וגם במרצ גילו מזמן את היתרונות בשימוש ברשתות החברתיות, וזהבה גלאון, אילן גילאון וניצן הורוביץ עושים בהן שימוש זה זמן רב.
"אני מציעה לכל הפוליטיקאים למהר ולעבור לרשתות החברתיות. מחקר של המכללה למנהל שנעשה בשיתוף גוגל ישראל מלמד כי 70 אחוז מתושבי המדינה מחוברים לאינטרנט, וכמחציתם פעילה ברשתות החברתיות", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, המתמחה בשימוש שעושים הפוליטיקאים במה שמכונה "המדיה החדשה".
לטענת ד"ר שוורץ אלטשולר, הדוגמה האולטימטיבית לכך היא הסטטוס שכתב לפיד על ריקי כהן. "יאיר לפיד הוא שועל תקשורת ותיק שבחר במדיה הדיגיטלית כדי לנהל קרב על נרטיב. הוא מבין שהוא צריך לתאר את עצמו כשר אוצר טוב, והדרך לעשות את זה מתבצעת על ידי הפיכת הדברים לאישיים - סיפורים אישיים שהוא משווק ישירות לציבור במקום למכור לו מצגות וטבלאות אקסל", היא מסבירה.
"יאיר לפיד מנסה להגיד לנו שבשבילו האוצר והכלכלה הם לא מספרים", מוסיפה ד"ר שוורץ אלטשולר. "הוא רואה את הפנים שמאחורי הסיפורים, וכך הוא מכיר לנו את ריקי כהן, אישה כל-ישראלית, לא מירוחם ולא מבית שאן, אלא מחדרה. היא לא מזרחית והיא לא אשכנזייה. היא כל-ישראלית והיא מדברת אל רבים בציבור".
לדברי החוקרת, לפיד חשף בפנינו בזמן אמת את תהליך העבודה בחדרי החדרים של האוצר, שאליהם הציבור מעולם לא הצליח לחדור. "הוא מציג בפנינו את תהליך העבודה שלו ואת תהליך הלמידה, ותוך כדי תנועה הוא גם עושה טעויות. כך למשל, הוא לא ממש ידע להסביר מה זה מעמד הביניים ואם המשכורת של ריקי כהן, כ-20 אלף שקל בחודש, היא ברוטו או נטו, אבל למרות זאת לפיד מגלה שקיפות שלא ידענו בעבר, וזה מהלך חשוב וחדשני", היא אומרת.
לדבריה, מדובר כאן בפוליטיקה חדשה שלא מחליפה לגמרי את הפוליטיקה הישנה, אבל משלימה אותה במידה רבה. "התקשורת הישנה מצפה שלפיד ילמד את תפקידו במשך שלושה חודשים ואחר כך יכנס מסיבת עיתונאים וישיב לשאלות. אבל אנחנו, הציבור, רוצים ללוות אותו בתקופת הלמידה, רוצים להיות איתו שם בחדר ולהבין מה קורה. מי משפיע על עמדותיו, מי לוחש על אוזנו, מי מייעץ לו, ואת זה הוא פתח בפנינו. את התשובות האחרות נוכל לקבל בהמשך, אבל כעת הוא מאפשר לנו הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של תהליך אישור התקציב".

אמנם שלי יחימוביץ' הקדימה את לפיד בשימוש ברשתות חברתיות, אבל שר האוצר הנכנס הוא עדיין הנציג הראשון של השלטון שמשתמש בתקשורת החדשה כדי להגיע ישירות אל הציבור, ללא מתווכים, ומושך אחריו רבים במערכת הפוליטית. כך למשל, השבוע שיתפה חברת סיעתו של לפיד, רות קלדרון, את הציבור בהתלבטויותיה אם להשתתף בכנס רמלה השישי שאליו הוזמנה על ידי תנועת הימין הדתי "קוממיות". קלדרון נענתה להזמנה לקחת חלק בדיונים, אבל אחרי שעמוד הפייסבוק שלה הוצף בתגובות נזעמות של גולשים, שטענו בפניה כי מדובר בתנועת ימין קיצונית בעלת עמדות הומופוביות ואף גזעניות, היא החלה בתהליך של התלבטות פומבית.
לבסוף קלדרון קיבלה החלטה שאותה פרסמה בדף הפייסבוק האישי: "טוב, חברים. קראתי, דיברתי, למדתי והחלטתי כן ללכת לכנס ולעשות כמיטב יכולתי לומר שם את דבריי נגד גזענות, נגד שנאת הומואים ולסביות, נגד עליונות התורה על הדמוקרטיה ובעד מחלוקת רצינית ושיחה עם בני פלוגתא. אני מאמינה גם בשיחה ובדיבור עם פלסטינים. גם עם מי שנלחם בנו, שיח שמטרתו להגיע להבנה ולשלום. מתוך כך, אני מאמינה גם בשיחה עם יהודים שדעתם מנוגדת לדעתי".
"חברת הכנסת קלדרון ספגה התקפות רבות, אבל פתחה את הדיון לגולשים", טוענת ד"ר שוורץ אלטשולר. "במקום לסתום פיות היא ביקשה את חוות הדעת של הגולשים אם ללכת לכינוס או לא. אחר כך, כשקיבלה החלטה, ביקשה לעזור לה בגיבוש הדברים שתאמר, וכששבה מהדיון דיווחה על תוצאותיו. היא ניהלה דיאלוג שלם עם החברים שלה בפייסבוק והצליחה לייצר בהצלחה ערוץ תקשורת אינטראקטיבי עם הציבור".
ד"ר שוורץ אלטשולר מציינת גם את פועלו של ראש הממשלה בתקשורת החדשה. נתניהו, לעומת לפיד, מעדיף להתכתב עם בוחריו באמצעות ערוץ שיתוף הווידיאו יוטיוב. הוא מעלה לשם הודעות, כמו נאומים קצרים לאומה, בלי שאיש יוכל לבקר אותו, לשאול אותו שאלות קשות או להגיב לדברים.
לדברי ד"ר שוורץ אלטשולר, בדרך כלל הפוליטיקאים יעדיפו את הפייסבוק על פני מסיבת עיתונאים מסורתית ושמרנית. "שאלה של גולש עדיפה על שאלה של עיתונאי כלכלי שמכיר את החומר במסיבת עיתונאים. אבל גם גולש שאינו כתב כלכלי יכול להבין שכששר האוצר הופך את ריקי כהן מהעשירון העליון לסמל של מעמד הביניים - יש כאן בעיה".
דוגמה נוספת לשימוש ברשת החברתית נתן אתמול שר החינוך החדש שי פירון, שהתכתב עם ציבור הגולשים, הסביר שהוא כותב בעצמו את כל הסטטוסים והתנצל על כך שמאות תשובות לא זכו עד היום להתייחסות. פירון, כדוגמת לפיד, מדלג מעל מערך הדברור הרגיל של משרדו ומעדיף סיפורים וחוויות אישיות על פני ההודעה: "באתי, ראיתי, עשיתי".
כך למשל, פירון כתב על ביקור שערך אצל מורה ערבייה שתלמידי ישיבה בירושלים יידו בה אבנים: "הבוקר פגשתי את סוהאד. היא מורה לערבית בחט"ב עלומים ברמת השרון. לפני החג נסעה לנחם את מנהלת בית הספר שישבה שבעה בירושלים. תלמידים מבית ספר סמוך השליכו אבנים, ירקו. פגעו בה. בעיקר ברוחה. מפני שהיא באה ללמד בבית ספר יהודי מתוך תודעת שליחות. להביא קול של פיוס, סובלנות ובעיקר להכיר. ואז באו האבנים והיריקות. הרגשתי חובה לחזק אותה.
"באתי לבית הספר הבוקר. ללא תקשורת, ללא עוזרים, פמליה, מפקחים ועובדי משרד. ראש העיר ליווה אותי באופן פרטי. שוחחנו עם התלמידים. למדנו יחד דף מקורות על סובלנות, אהבת האדם. מחר יגיעו לביתה בקלנסווה תלמידים מבית הספר הירושלמי. הם ישוחחו על אנושיות בצל מחלוקת. חינוך לא נועד לטשטש מחלוקות, אבל הוא חייב להעצים מוסריות ואהבת אדם. תודה לסוהאד שהעצימה בתוכי את האמון שיכול להיות כאן אחרת".

"היתרון בשימוש בפייסבוק הוא בכך שהתקשורת הממסדית והמסורתית לא יכולה להתעלם ממנו", מסבירה ד"ר שוורץ אלטשולר. "הטלוויזיה והעיתונים הם עדיין המשפיעים ביותר, אבל במקרה של לפיד וגם של אחרים, הם שואבים מידע מהפייסבוק ומעצימים אותו. יש לנו כאן יחסים סימביוטיים. התקשורת הממוסדת לא יכולה להתעלם מהפייסבוק. היא מפרסמת את הדברים ונותנת להם הד גדול יותר".
לדבריה, פוליטיקאים שלא ימהרו לאמץ את המדיה החדשה עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק. "התוספת הזאת של הקומוניקציה החדשה היא לא עוד אמצעי המוני אחד מני רבים. מדובר בכלי תקשורת עם מאפיינים אינטראקטיביים. שר האוצר או חבר הכנסת רואה בזמן אמת את הביקורת על הקיר שלו ברשת החברתית, ולכן הוא מחויב לאמץ דרכי פעולה נכונות ביחס לשימוש ברשתות חברתיות".
ליאיר לפיד ולכל מי שעושה שימוש ברשתות החברתיות - יש לה כמה המלצות: "שתפו את הציבור כמה שיותר במעשיכם ובשיקוליכם. פתחו עור עבה נגד ביקורת. אל תמחקו תגובות והערות ושמרו תמיד על חוש הומור".
להערכתה, עם הזמן כל הפוליטיקאים ילמדו לחיות עם המדיה החדשה. "ישנה טענה רווחת שרשת כמו פייסבוק היא רדודה. שאנשים מסתפקים בלייק. אבל האמת היא הפוכה. הדו-שיח ברשת הוא עמוק יותר מאשר בטלוויזיה. היא גם מאפשרת למי שעושה בה שימוש להגיע לקהלי יעד ממוקדים. האפשרות לקבל לייק ופידבק מיידיים היא יתרון שמאפשר לך ללמוד מחוכמת ההמון".
