טנזניה: שבט המסאי נאבק על אדמתו
בני השבט החליטו להילחם נגד כוונת הממשלה להפוך את שטחי רעיית הצאן שלהם לשמורת טבע שממנה ייהנו התיירים
משרד התיירות הודיע בשבוע שעבר על הקמת מסדרון בן 1,500 קילומטרים רבועים עבור חיות הבר ליד שמורת הסרנגטי ועל הפיכתו לשמורת ציד עבור התיירים. דניאל נגויטיקו, פוליטיקאי מהמסאי שמייצג את בני השבט באזור, אמר שמדובר במכת מוות. "הקיום של השבט שלנו תלוי לחלוטין בבקר, ואם לא נוכל לרעות בשטחים שלנו, נמות". גם ארגוני הסיוע מסכימים שמדובר בצעד מסוכן משום שהשטח המופקע משמש כמקור המחיה היחיד של בני השבט.
עד כה 55 מנהיגי השבט חתמו על עצומה נגד הצעד, וכעת הם מאיימים להתפטר מתפקידיהם בעצרת מחאה שמתוכננת להיערך היום בעיירה וואסו שבחבל לוליונדו.
דניאל נגויטיקו, שמכסה את עצמו בלבוש האדום המסורתי, יצעד עם אנשיו 20 קילומטרים עד מקום ההפגנה, ולא פוסל אפשרות של מאבק אלים. "ניאבק נגד הדבר הזה עד האדם האחרון", איים .
ואולם חרף ההתנגדות העיקשת, נראה שממשלת טנזניה נחושה בדעתה להקים את מסדרון הציד. השר למשאבי טבע ותיירות, חאמיס גקשקי, אמר בשבוע שעבר לאחד העיתונים המקומיים: "אם מנהיגי השבט רוצים להתפטר, הם יכולים. אין ממשלה בעולם שהייתה מרשה לעצמה לוותר על שימור שטח כל כך גדול ולאפשר לו להמשיך להתבזבז על רעיית יתר".
סמוול ננגיריה, המייצג מספר ארגונים לא ממשלתיים באזור, אומר: "אורח החיים של המסאי ידידותי לסביבה, והממשלה לא מעריכה כראוי את העובדה שבני השבט חיים לצד חיות הבר".
בני המסאי רועים את הבקר שלהם באזורים רחבי הידיים שבצפון טנזניה ובדרום קניה כבר דורות רבים, אך בהדרגה הולכים ונדחקים על ידי אחרים. התהליך החל ב-1959, כאשר השלטון הבריטי פינה את השבט מהסרנגטי. "סבא שלי נולד במקום שבו עומדת כיום השמורה הלאומית של הסרנגטי", אמר נגויטיקו, "והשטחים שאנחנו דורשים שייכים לנו כי ירשנו אותם מאבותינו".
כיום מתוך יותר ממיליון בני שבט המסאי בטנזניה לפחות 66 אלף חיים במחוז לוליונדו שגודלו מגיע ל-4,000 קמ "ר. אלא שלרוע מזלם של בני השבט, המחוז נמצא במקום מבוקש מאוד: ממערב נמצאת שמורת הסרנגטי, מדרום נמצא אזור השימור נגורונגורו, ממזרח נמצא אגם נטרון - מוקד הדגירה של הפלמינגו, ובצפון נמצא הגבול הקנייתי.
המסדרון שעל הקמתו הודיעה הממשלה אמור לצמצם כעת את שטח הרעייה שלהם בכ-40 אחוזים , ובני השבט, שגם כך סובלים מבצורות, אומרים שלא יוכלו להסתפק בשטח שמשאירים להם. האזור החשוב ביותר שיילקח להם הוא רמת לוליונדו, החשובה במיוחד בעונה היבשה שבין יוני לנובמבר. הרמה לא רק חשובה לרעייה, אלא היא משמשת גם כמקום מפלט לפרות מפני עדרי הענק של הגנו שמציפים את האזור ועלולים להעביר מחלות.
החברה שצפויה ליהנות מהחלטת הממשלה היא OBC מדובאי שבאיחוד האמירויות. OBC פועלת בלוליונדו כבר 20 שנה, ומביאה לספארי לא מעט תיירים עשירים ומפורסמים, דוגמת הנסיך אנדרו ובני משפחת המלוכה של איחוד האמירויות. אם לא די בכך, בני המסאי עצמם לא צפויים להרוויח דבר. לדברי נגויטיקו, הלודג'ים היוקרתיים לא מעסיקים את האוכלוסייה המקומית, ולא פעם פורצות תגרות בין רועי המסאי לאנשי החברה מדובאי.
בשנת 2009 כבר אירעה התנגשות בין המסאי למשטרה הלאומית, אחרי שהממשלה ניסתה לפנות את בני השבט משטחים מסוימים ולהעבירם לידי OBC עבור מסעות הציד של לקוחותיה.
פול, אחיו של דניאל נגויטיקו, אומר שהפסיד 50 ראשי בקר משום שלא היה יכול לרעות אותם בשטחים שלו. הוא מספר איך אובדן הבקר, סמל סטטוס בחברת המסאי, שבר את לבו של אביו. "בבוקר הוא היה שואל כמה ראשי בקר איבדנו היום, וכשהיינו אומרים לו, הוא לא היה מסוגל לדבר".
הממשלה ניסתה כבר לפנות את המסאי מלוליונדו בשנה שעבר, אבל נסוגה בה מכוונתה בעקבות מחאה בינלאומית שהוביל הארגון הבינלאומי Avaaz.
מנהל הקמפיין איאן באסין מספר שקרוב למיליון אנשים קראו לנשיא הטנזני ג'קאיאל קיקווטה לעצור את הפינוי, עד שנכנעה ללחץ. ואולם הנשיא קיקווטה ידוע בהתנגדותו העקרונית לאורח החיים של המסאי, ובחודש שעבר הצהיר ש"חיי הנוודים אינם יצרניים". פול נגויטיקו אינו מסכים עם הקביעה הזו.
היום הוא יצעד עם אחיו וחבריהם. "יש לנו דרך חיים משלנו", הוא אומר. "הבקר לא יכול לחיות בלעדי השטחים האלה, ואנחנו לא יכולים לחיות בלעדי הבקר ".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם