מהיום למחר: אייל לוי יצא למסע אל העתיד
נחילים של רובוטים בגודל של חרקים יבצעו פיגועי טרור, סין תשלוט בעולם ובשנת 2020 תפרוץ מלחמה שתכלול גם נשק כימי. אז יהיה פה טוב?
את התחזית העגומה הזאת מצייר לנגד עיניי המשתאות ד"ר יאיר שרן, לשעבר מנהל היחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי, וכיום עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים באוניברסיטת בר אילן וראש "פירסט", קבוצת מחקר פרטית בתחום תובנת העתיד. החוקר הוותיק (שבמהלך הראיון זכה לביקור של חבר שמתעסק בפטנטים ושל חבר אחר שעוסק בעתיד, כולם כסופי שיער - לא הגיקים הטיפוסיים) ממשיך לחזות גם בנושא הבריאות ותוחלת החיים.
"המחלות הידועות, בכל התחזיות שאני קורא, לא יהיו. תהיינה תרופות", הוא פותח בצפירת הרגעה. "ידעו מה זה סרטן ואיך להתמודד. ידעו מה זה איידס. אבל מה אומרים המתנגדים? תמיד מופיעות מחלות חדשות, במיוחד כשתוחלת החיים עולה. יש מחלות שעד לאחרונה לא ידעו שהן קיימות, כי הן פוגעות רק באנשים מבוגרים.
"פעם מתו בגיל 60, ולא ידעו מה זה אלצהיימר. היום תוחלת החיים בארץ היא 81 שנים והיא תגיע למאה. כשתברך "עד 120", תתכוון לזה", הוא אומר בחיוך. ברפואה העכשווית לא מתעסקים רק במניעת מחלות או בריפוי, אלא בשיפור איכות החיים כדי שבני האדם לא יהיו למעמסה. היום אתה רואה את מספר בני המאה בישראל הולך וגדל דרמטית".
אז כמה אנשים יחיו כאן?
"אוכלוסיית ישראל ב-2020 תגיע כנראה לעשרה מיליון. הבעיה היא שארץ ישראל כולה, עם האוכלוסייה הפלסטינית, תגיע למספרים מפחידים, 17-15 מיליון , ואז נשאלת השאלה אם הארץ יכולה לשאת כמות כזו של אנשים. תהיה צפיפות בטווח של חדרהגדרה, וזה ידלוף לאזור חיפה-באר שבע".
אם חשבתי שאצל ד"ר שרן אמצא בשורה עתידית לחיים ורודים לילדינו, מתברר שטעיתי. הרצאתו "הצד האפל של הטכנולוגיה" מסבירה כי ככל שהקדמה מתפתחת כך גם מתפתחים הפחדים שנצטרך להמודד עמם בעתיד. "ארגוני פשע וטרור מתקדמים במקביל אלינו", הוא מסביר. "בכל טכנולוגיה חדשה הם לומדים להשתמש כדי לעשות נזק. אחד מממציאי האינטרנט קיבל פרס באוניברסיטת תל אביב לפני שנתיים. הוא הסביר שהאינטרנט קל, זול, פשוט. מקום נפלא לטרוריסטים ופושעים לפעול בו.
הוא אמר שאם הם היו יודעים שזה מה שהם יוצרים, יכול להיות שהיו מפתחים אמצעי נגד, שאולי לא היו מונעים את השימוש, אבל היו מעכבים ומקשים". ד"ר שרן מגלה כי "כעת משתדלים - בכל הנוגע לפריצות דרך עתידיות - גם לחשוב איך הן יכולות להזיק. רק לפני כמה חודשים היה דיון לגבי פרסום הרצף הגנטי של נגיף הסארס, השפעת הקשה. חוקרים, ממניעים טהורים, עשו אנליזה גנטית של הנגיף ורצו לפרסם בעיתונות המדעית, כי זה הישג שיאפשר לפתח תרופות וחיסונים. ואז היה מי שאמר שברגע שיפרסמו, ארגוני טרור ידעו איך לייצר סארס במעבדה, ואז לאן נגיע? זהו סיכון אמיתי".
אז לשיטתך יהיה טרור אחר בעתיד?
"ב-2001 פרסמתי דו"ח שאמר שהטרור העתידי לא יהיה גרעיני ולא כימי, וכמה חודשים אחר כך היה הפיגוע הנוראי של ה-11 בספטמבר . זה תלוי במניעים של ארגוני הטרור. הם לא יסכנו את עצמם. אם הם יוכלו להשיג את המטרות באמצעים מקובלים, בלי להתלכלך או להסתכן בעיסוק בכימיה או בביולוגיה, הם יעשו את זה, אבל אני מהמעטים שאוחזים בדעה הזו. כן, הטרור העתידי הוא כימי, ביולוגי. הוא נוראי".
בשלב הזה כבר נכנסתי ללחץ, וכדי להגביר את אלמנט הפחד ד"ר שרן הוסיף נתונים חדשים. "הנושא הופך לבעייתי כשמתפתחים סוגי חומרים חדשים", הוא מגלה. "חומרי מטא, חומרים בעלי מקדם שבירה שלילי שמאפשרים בניית כלי נשק מחומרים שלא ניתנים לגילוי וזיהוי, וזה מביא אותנו לפיתוח של מה שאנחנו מכירים מהארי פוטר כ'גלימת היעלמות'. חומר שמבחינתנו הוא שקוף לחלוטין, שיהפוך אדם לרואה ואינו נראה".
ויש עוד חומר מעורפל, שנצטרך להתמודד איתו?
"יש חומרים שנקראים 'בני תכנות'. בפקודה אתה יכול לגרום לצורה להשתנות. יוצר משהו בצורת מכונית ובפקודה היא הופכת לאקדח, לרובוטריק, לסכין. מה שמעניין בסיפור הוא שעל חומרי המטא יש מאמרים בספרות. על החומרים בני התכנות הופיעו מאמרים באתרים של נאס"א לפני כמה שנים, כלומר, הצלחנו להשיג עליהם קצת מידע, ופתאום הם נעלמו מהרשת.
"זה מצביע על שתי אפשרויות, או שזה לא הצליח והפסיקו לפרסם, או שמנסים למנוע מהטרוריסטים להכיר את התחום. זה הפך לחור שחור, לא מוצאים עוד חומר. אנחנו לא רואים איזה חסם פיזיקלי שלא מאפשר את העניין".
התחנה הבאה במסעיי בתחום העתידנות (ובעיקר בשאיפה לעתיד טוב יותר) הייתה משרדו של רועי צזנה, ד"ר לננו-טכנולוגיה שחוקר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל אביב. "העתיד תמיד עניין אותי. כשהייתי קטן רציתי להיות אסטרונאוט. זה לא הלך, אבל עכשיו אני חלק ממעגל שמנתח את העתיד ואת ההשלכות שלו", הוא מסביר בחיוך.
רק בן 32, הוא עתיר ידע על העתיד ופורש בפניי תאוריות וכיוונים מפתיעים. בדיוק עכשיו, למשל, המכון שלו בשיתוף האיחוד האירופי עוסק בפרויקט שבודק איך תיראה התחבורה ביבשת ב-2050, כולל בישראל. בנושא הזה צזנה מכוון רחוק. הרעיון שהוא מפתח דומה לניסויים שעושה גוגל במכוניות האוטונומיות שלה: הנהג יגיד לרכב לאן לנסוע, ויוכל לשבת ולקרוא עיתון כל הדרך לעבודה.
הימים האלה, מתברר, לא כל כך רחוקים. גוגל כבר ניסתה מכוניות כאלה, שצברו כחצי מיליון קילומטרים עם מעט מאוד תאונות. בכמה מדינות בארצות הברית אפילו נתנו אור ירוק להכנסתן לכבישים.
"נכון, יש שאלה מה יקרה במכוניות האלה אם וירוס יתקוף אותן", מודה ד"ר צזנה, "אבל המכוניות יגיעו מהר יותר ויהיו בטוחות יותר. הרי ברגע שאחת תאט, האחרות יקבלו את אותה הוראה וגם יאטו. יהיו פחות תאונות, יהיה חיסכון בדלק. אני לא אייעץ לבני להיות נהג אוטובוס כשיגדל, כי יש סיכוי טוב שעד שיהיה בן 30 הנהג כבר יהיה רובוטי ולא אנושי", הוא מסביר ומגלה כי כבר היום ג'ובים שאנחנו מכירים נתפסו בידי "אחינו" הרובוטים.
למשל, השיחות שאנחנו מנהלים באתרי האינטרנט עם נציגי שירות של חברות, שמסייעים בתיקון תקלות, הם למעשה תוכנה אוטומטית ולא נציגים אנושיים. האמת, זה נשמע יעיל. הם לא יוצאים לשירותים ולא מבקשים הפסקת סיגריה.
יש סיכוי שהדבר הזה ישתלט עלינו?
"ההבדל בינינו למכונה הוא שאם תשים אותה במים היא כנראה תושבת. יש שילוב בין האדם למחשב - הממשק הבסיסי: מקלדת, אייפון. הממשק הזה ימשיך עם המשקפיים שגוגל מפתחת, אבל כבר היום יש נטייה לתכנת מחדש את הגוף שלנו. לפני שבוע אושרה העין הביונית הראשונה, שמאפשרת לאנשים עיוורים לראות אור וצל וחפצים גדולים. שיפור עצום בחייהם.
"אבל בעתיד יהיו כאלה שירצו שהגוף שלהם יהיה מחובר למחשב. ירצו לחשוב דרך ויקיפדיה. אני עדיין לא רואה את עצמי חי בעולם שבו תשאל אנשים כמה תושבים יש בליסבון והם יענו בפחות משנייה. זו עדיין טכנולוגיה רחוקה - אם לא מאה שנים קדימה, אז חמישים".
אולי הפחד יעצור את הקדמה?
"מי יעצור? אם תעצור, כל שאר העולם ירוץ קדימה".
פתאום ההגעה הנכספת לגיל 120 פחות קרצה לי. נזכרתי במה שאמר לי קודם לכן ד"ר שרן באשר למחירים שגובה הקדמה. אחד מהמחירים הכבדים הוא אובדן הפרטיות. לדבריו, "הרגישות לפרטיות הולכת וגדלה ואנחנו מודעים לכך שהיא לא ממש נמצאת היום בשליטתנו. בעולם שיש בו רובוטים, צילומים מעבר לקירות וקריאת מחשבות, מושג הפרטיות יהיה אחר".
עו"ד דן חי, שמתמחה בין היתר בנושא הזה בדיוק, נשמע סקפטי יותר. "זו פרשת דרכים", הוא משוכנע. "מצד אחד, בקלות רבה אפשר לאבד שליטה והפרטיות תהפוך להיות מילה תאורטית. מנגד, עם חקיקה ישראלית ואמנה בינלאומית אפשר להשתלט על זה הרבה יותר טוב. אסור להימרח על פני כל כך הרבה שנים, כמו שקורה היום. למשל, המצלמות במרחב הציבורי: יש ניסיון לעשות סדר במצלמות של עיריות, חברות, חנויות. אתה הרי יכול לראות דברים שאנשים לא רוצים שיראו. איפה הגבול? זה האח הגדול. יותר ויותר ערים נעשות מרושתות. הסיבות אולי חיוביות, אבל צריך לחשוב על קו האמצע ועל איפה שהוא עובר".
למרות הסטטיסטיקה שהייתה לרעתי, החלטתי בכל זאת לנסות למצוא אור בקצה מנהרת הזמן, אצל ד"ר יואל רבן מהיחידה לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב. ד"ר רבן השתתף בפרויקטים בתכנון אסטרטגי ובהערכת הפוטנציאל הכלכלי של טכנולוגיות וענפים חדשים, אבל הוא מכיר היטב את נושא הפרטיות המאיים.
"חלקנו קצת נאיביים וחושבים שהכל בסדר, אבל יותר ויותר מידע עלינו הופך לזמין", הוא מגלה. "מי שישקיע מאמץ יכול לאסוף עליי ועליך מידע מטלפונים ניידים ומהאינטרנט, ועד שלא נבין ונפנים זאת יהיה לנו קשה להתמודד. אז חלק מהאוכלוסייה אומרים, לא אכפת לי, אני מוכן לספק מידע אישי תמורת משהו. אבל חלק מהאנשים לא מודעים לסכנות. אירופה היא החלוצה בחקיקה בתחום הזה. יש משפט שאומר 'הזכות להישכח'. מה זאת אומרת? לפרט תהיה מידה של שליטה בנתונים האישיים ובחיים שלו. אם גוגל צוברת מידע אישי היא תצטרך להיות שקופה. אזרח אחד ביקש את מה שנצבר עליו בפייסבוק וקיבל אנציקלופדיה".
לד"ר רבן תואר שלישי במנהל עסקים ושיווק, והוא דואג להיחשף לכל פלאי הטכנולוגיה. "אני אדם שאימץ את הרשת בצורה צמודה", הוא מודה. "אני אוהב את הרשת ומאמין בה, אבל אני רואה הרבה אנשים בני גילי שאין להם דף בפייסבוק ולא רוצים לשמוע על סמארטפון, גם חבר'ה צעירים. הם אמנם מעטים, אבל זו תופעה שיכולה לתפוס, תופעת ה"אנטי". לצאת קצת מרכבת ההרים הזו, שלא ברור לאן היא מובילה אותנו".
רכבת ההרים הזאת כוללת גם עולם נוסף - עולם התלת-ממד. לדברי ד"ר רבן, חוויית השופינג שאנחנו מכירים היום תשתנה. "תהליך הקנייה, איסוף המידע וההמלצות עובר לרשת", הוא מדגיש. "לא נעשה שופינג כמו היום. גם כעת יש חנויות ברשת, אבל תוכל לעמוד בבית ולראות בתלתממד איך נראה עליך הבגד שאתה רוצה והאם הנעליים מתאימות. יש כבר דברים כאלה, אנחנו רק בהתחלה. בתוך חמש עד עשר שנים נחיה בעולם של תלת-ממד".
אז בכלל לא יצאו מהבית?
"אנשים עדיין ירצו לצאת להתאוורר. קשה לראות לאן זה הולך ומה יקרה למרכזי הקניות האדירים, אבל ברור שרק חלק מהחוויה יהיה בעולם הפיזי". אז לאט-לאט נדחק מהעולם הזה מקומו של האדם. בהתחלה הנהגים, אחר כך המוכרים, שלא לדבר על נותני השירות. אני תוהה מה יהיה עלינו, על ילדינו, נכדינו. החוקרים העתידנים שישבתי עמם עד כה לא נשמעו מוטרדים מהעניין, ואפילו הציגו אותו כהכרח.
ד"ר צזנה, למשל, הסביר כי "בישראל יש היום 380 אלף איש שעובדים בתעשייה, בחרושת, בכרייה. המדינה תצטרך לייצר חלופות, עבודות אחרות, כי ברגע שבן אדם בגיל ארבעים יהיה מחוץ למעגל, יצטרכו לעשות איתו משהו וליצור מקומות עבודה בכוח". אז אתה בעצם אומר שזה הכרח? "תראה, יש לי כלל: כשאני נכנס למונית, אני קודם כל פותח וייז ואומר לנהג איך לנסוע. יום אחד נכנסתי למונית, פתחתי וייז והנהג אמר 'עזוב, יש לי משהו טוב יותר'. התקשר לאיתוראן, ענתה לו בחורה והוא אמר 'אני רוצה להגיע להיכל התרבות'. היא נתנה לו בדיוק את אותן הוראות של הווייז, האישה, רק בקול אנושי".
ד"ר שרן: "אנחנו בטרנד של הרבה יותר פנאי והרבה פחות עבודה. לא נעים להגיד שרוב האנשים מובטלים. תבדוק מתי נכנסים לעבודה ומתי פורשים, כולל המודלים החדשים, ועדיין כמות האוכלוסייה הלא עובדת היא גדולה מאוד וכמות העבודה כל הזמן הולכת וקטנה. הרובוטיקה, האוטומציה ומערכות אחרות תופסות את המקום ובעצם לא צריך כל כך הרבה אנשים. הבעיה של ישראל תהיה מה עושים עם האוכלוסייה הפנויה. אם היא לא עובדת, אז איך מתפעלים אותה? חלקם יידרדרו לפשע, ואת זה צריך למנוע. המושג אבטלה לא יהיה כמו היום. ביפן יהיה מחסור בידיים עובדות, אז המובטלים יעברו לשם. היום, כשאתה מצלצל ל-144 בגרמניה, עונה לך מישהו בטורקיה".
עוד מגמה שתיווצר בעקבות הקדמה היא שינוי יחסי הכוחות בעולם. לפי התחזיות, בעוד שני עשורים סין תהיה המעצמה הכלכלית החזקה, הודו עשויה לעקוף אותה בשלב כלשהו, וגם ברזיל תתחזק. השאלה היא איך ישפיע עלינו הסדר החדש. "אני לא משחק הרבה שח, אבל יש במשחק כמה שלבים", אומר נמרוד אבני, אנליסט בחברת "מידאטה" שמספקת שירותי מידע וניתוח לחברות וארגונים לצורך קבלת החלטות אסטרטגיות, ועוסק גם בחקר העתיד באזור.
"בשלב הראשון אתה עורך את הכלים. בשלב השני הכל זז. בשלב האחרון מגיע הניצחון. עכשיו אנחנו בשלב שמסדרים: המדינות מבינות שצריך להיות שינוי, וכולן מתכוננות. כוחן של ארצות הברית ואירופה יורד לאטו, וכוחות אחרים עולים. סין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם ב-2030, הודו תהיה הכלכלה הגדולה בעולם ב-2050. הכוח סוטה למזרח אסיה, לדרום מזרח אסיה, לדרום אמריקה. עולם רבקוטבי שאין בו בריתות קשיחות או אידאולוגיה, שהייתה מרכזית בעולם הדוקוטבי של שנות ה-60 וה-70. יהיו יותר אינטרסים קצרי טווח.
"במציאת כזו, בנות הברית המסורתיות של ישראל עשויות להיות פחות נכונות לעמוד לצדנו ולהתערב במקרה של בלגן במזרח התיכון. ארצות הברית עשויה למצוא את עצמה בבעיה בגיוס הכוח. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במצב שכולם משחקים חופשי. אין לנו'אח גדול', שבא כשאנחנו רוצים".
הסינים ינקטו עמדה?
"ינקטו באופן אחר. הם יצטרכו להפעיל הרבה יותר דיפלומטיה ממה שהם הפעילו במאה האחרונה. זו תהיה דיפלומטיה של מפגשי אינטרסים. באזור שהכל בו קורה מהר, זה לא תמיד לטובתנו, מה גם שהאינטרסים של המעצמות לא תמיד יתאימו לנו".
יש מלחמה באופק?
"יש טענה שב-2020 תהיה הצטברות של גורמים שיביאו לפריצת מלחמה, קונפליקט עולמי גדול, אבל העניין הזה הוא צירוף של כל כך הרבה גורמים שקשה לחזות מראש. יש, למשל, ביו-האקינג - קהילות באינטרנט שמגדלות חיידקים באמבטיה כתחביב. יש אנשים עם יכולות סייבר מטורפות. יש יכולת של אנשים פרטיים, לא מדינות, להתחיל מלחמה. לצורך העניין, ארגון שתומך בפלסטינים עושה משט תמיכה ופותח אירוע מקומי שמוביל למלחמה.
"היום מעורבים הרבה יותר גורמים שלא היו מעורבים פעם. למשל, איזה אסלאמיסט שיודע לפתח מחלת דבר בבית. פעם היה צבא נגד צבא, היום יש ארגוני טרור. יש ביוטיוב סרטון על מטוס זעיר שיורה בוריטוס: אפשר להחליף את הבוריטוס בנשק כימי. פסיכים תמיד יהיו".
שנייה לפני שאיבדתי לגמרי את התקווה לגבי טיבו של העולם העתידי, שמעדיף רובוטים שנלחמים במלחמות בוריטוסכימי עולמיות, הצילה אותי קירה רדינסקי, צעירה בת 26 מזיכרון יעקב, ד"ר למדעי המחשב, שפיתחה עם אריק הורביץ מחברת מייקרוסופט תוכנה שמאפשרת חיזוי אירועים עתידיים לפי מידע ארכיוני מהעבר, דבר שעשוי לפתח פעולות מנע לפני ההידרדרות.
"המערכת שלנו מסתכלת על מאגר היסטורי של חדשות, ובודקת אילו חדשות באות אחרי אילו חדשות. הסתכלנו על מהומות, מחלות ומוות כללי. באזורים מסוימים, אם יש בצורת אז שנה אחר כך יש סופה, ואחרי שבועיים או שלושה מגיעה התפרצות של כולרה. בארצות הברית למדנו שאם פונים נגד מיעוט מסוים באזור ניו יורק, יש חמישה מוקדים שיכולים להוביל להתפרעויות, למשל בלוויה, או כשנציג המשטרה אומר שזו דווקא הייתה אשמתו של המיעוט. המערכת זיהתה את זה באופן אוטומטי".
מי משתמש בתוכנה שלכם?
"פנו אליי כדי לנסות לחזות מתי יהיה רצח עם. היו שלושים או ארבעים מקרים של רצח עם במערכת שלנו. יש אלמנטים שמדווחים בחדשות ולוקח זמן עד שהם נקלטים בציבור, ואת זה אפשר לזהות. ההתרעה היא חמש שנים קדימה: תיזהרו, יהיה רצח עם במקום הזה". המערכת שפיתחו אמנם לא צפתה את המהומות בתוניסיה, שהציתו את האש בכל האזור, אבל היא כן צפתה את המרד בסוריה.
ד"ר רדינסקי והשותף שלה התחילו לעבוד עם בתי חולים כדי להתריע היכן עשויות לפרוץ מגפות, ואולי כדאי להטיס לשם במהירות חיסונים כדי להקדים תרופה למכה. באמת אפשר לראות 50 שנה קדימה? "אני מאמינה בהסתברות. עם כל המידע שיש לנו עד עכשיו, אנחנו חושבים שהדבר הזה יקרה בהסתברות של 80 אחוז, אבל אם יקרה משהו אחר בדרך, ההסתברות תרד. אפשר לצפות חמישים שנים קדימה, אבל ההסתברויות כל הזמן ישתנו".
"ככל שיהיה יותר מידע, נוכל לצפות יותר אירועים וגם יותר קדימה". רדינסקי הסבירה לי בחיוך וברוגע שלדעתה אולי מוטב שלא אסתגר בבית ואדמיין ימים בלי נחילי רובוטים או רובוטי נחש, שהשמועה אומרת שבדקות אלה עובדים עליהם ביפן והם עשויים גם לעבור בצינורות.
"למה זה מפחיד? להפך - אם אתה יכול לחזות, תהיה מוכן יותר. אני מעדיפה להיות ערוכה מראש. תמיד הגישה פה שלילית, אבל הדברים שאנחנו עושים ישפרו כאן את איכות החיים. תאמין לי, יהיה טוב, אתה יכול לצטט אותי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם