לא נראה טוב
פנייתו של דובר צה"ל למשרד החוץ ובקשתו לפסול קמפיין בהשתתפות בר רפאלי מכיוון שלא התגייסה לצה"ל מוצדקת. אין סיבה שהמדינה תרומם סלבריטאים שלא טרחו לתרום לה
בר רפאלי, 2012 גטי אימג'ס
תא"ל מרדכי בחר בתגובה אמיצה ונחרצת. כזאת שלא מפחדת מסלבריטאים, מתוכניות בידור ריקות מתוכן ומאמא של רפאלי. במציאות שבה סד"כ המילואים הולך ונשחק, שבה מפטרים או לא מקבלים לעבודה מילואימניקים קרביים ומי שעושה מילואים הוא בעצם פראייר, זאת התגובה הנכונה. במציאות שבה חדשות לבקרים מפורסמות סטטיסטיקות שלפיהן אחוז המתגייסים ירד בשנים הקרובות דראסטית - זו תגובה מצוינת.
במציאות הנוכחית סלבריטאים רבים מרשים לעצמם שלא לעשות צבא ואפילו לא להתנדב, מי על רקע בעיה רפואית ומי על רקע בעיה נפשית ומי סתם כי לא בא לו. הבעיות הרפואיות והנפשיות לא מפריעות להם לשרוד את קשיי ההפקה בהישרדות, לפתח שרירים אימתניים או אפילו לעמוד בלחצי הפקות סרטי קולנוע. בטח ובטח אם הם מלוהקים להיות לוחמים אמיצים בצבא ההגנה לישראל.
הבעיה היא לא איתם אלא עם השתיקה הציבורית והממסדית ועם הפוליטיקלי קורקט (שעוד יהרוג את כולנו). אבל הינה קם לנו מישהו שהחליט שדי לשתוק והגיע הזמן לעשות.
מעבר לפן הציבורי עולה כאן גם הפן המשפטי. סבירות היא מידה משפטית, שנקבעה כמחייבת את כלל גורמי הממשל. כל גורם ממשל חייב לשקול את כל השיקולים הרלבנטיים ולקבל החלטה שמאזנת בין כולם. החלטה סבירה.
ומה עם הנראות הציבורית?
האם הבחירה בבר רפאלי כמובילת הקמפיין היא החלטה סבירה? כאשר משרד החוץ שקל את שיקוליו היה עליו גם לשקול את ההשפעה הציבורית על צעירים. משרד החוץ הוא לא אדם פרטי. הוא מדינת ישראל, שמתקיימת בזכות שותפות הנטל בשירות הצבאי.
דובר צה''ל יואב פולי מרדכי בפתיחת מבצע עמוד ענן צילום: ראובן קסטרו
לא רק תחושת המחויבות האישית הייתה צריכה להישקל אלא גם החוסן הלאומי. ככל שנחליש את הקונצנזוס לגבי שירות צבאי וככל שהמדינה תעניק יותר תשואות לאלו שבחרו לא להגן עליה כך יחלש הקונצנזוס שנקרא צה"ל ונטל משותף.
ומה עם הנראות הציבורית? אותו מושג שאילולא הוא היינו מאפשרים לשרים להמשיך לכהן למרות כתבי אישום שהוגשו נגדם. הרי הם לא עשו כלום והם עדיין בחזקת חפים מפשע – ולמרות זאת בית המשפט העליון קבע כי חובה לפטרם, אם לא יתפטרו מעצמם- כי זה לא נראה טוב.
בר לא ביצעה פשע ולמעשה החוק עומד לצדה אבל היא בחרה שלא לעשות את מה שרובנו עושים ומן הראוי שהנראות הציבורית תהווה שיקול כבד משקל בעיני אנשי משרד החוץ – כי בר פשוט לא נראית טוב, כפרזנטורית של מדינה שאותה בחרה שלא לשרת .
טוב היו עושים אנשי משרד החוץ לו היו שוקלים בכובד ראש את כל השיקולים הללו. כי אם שיקולים אלו יאבדו ממשקלם לא בטוח שלבר תישאר מדינה לייצג בשנים הקרובות. ולכן קבלת החלטה שנוגדת אותם מהווה החלטה בלתי סבירה.
הכותב הוא עו"ד המתמחה במשפט מנהלי וחוקתי היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם