טייס הניסוי המיתולוגי של ישראל ידליק משואה
גם בגיל 88, דני שפירא עדיין מגיע לבקר בתעשייה האווירית ומקבל מהעובדים אינסוף אהבה. ביום העצמאות הוא יקבל את ההוקרה מהמדינה
משהו מהליגה של שרי אריסון. אבל שפירא סירב להצעה שאי אפשר לסרב לה. "חייכתי. אמרתי להם שמחמיא לי שהם רוצים אותי, אבל שנים חלמתי לטוס בחיל האוויר הישראלי". אחר כך הצביע על המגן דוד שבכנפי הטיסה שלו ואמר לצרפתים: "למען זה לחמתי. אני רב-סרן שחוזר להגן על המדינה שלו".
קולו של שפירא נשנק, עיניו מאדימות. אנחנו נפגשים בתעשייה האווירית במשרד של בנו רונן. כאן ישב גם אתמול, כשהטלפון ממפקדת חיל האוויר בישר שידליק משואה ביום העצמאות. שפירא אומר לי שהופתע, אבל לא לגמרי. הוא נחשב לטייס הישראלי המפואר בכל הזמנים, בוגר קורס הטיס הראשון של חיל האוויר. הוא הצניח נשק לישובים נצורים בתש"ח, הפציץ שדות תעופה מצריים במלחמת ששת הימים, היה הראשון במערב שהמריא עם מיג 21 והיה הישראלי הראשון שחצה את מהירות מאך 2.
שנים היה טייס הניסוי הראשי של התעשייה האווירית. וחוץ מזה הקים שושלת "ברוני אוויר" בדמות בניו הטייסים, רונן ועודד, ובתו אירית שהיא דיילת בכירה באל על.
אל"מ במיל' דני שפירא הוא איש זקוף וחד עין. בשנתו ה-88 התכווצה בלוריתו הכסופה, אך היא עדיין מתנפנפת. אין לו צעיף משי על הצוואר, אבל הוא מזכיר לי את מעופפי ראשית המאה. הטייסים הרומנטים. ניחוח של אנטואן דה סנט אקזופרי. לאחר שהתאלמן מאשתו האהובה שולה, הוא חי בחיפה עם בת זוגו עדנה הראל. "תזכיר את שמה", הוא מבקש ממני.
בריאותו טובה. שלוש פעמים בשבוע הוא עושה כושר בבית הלוחם. לתעשייה האווירית בנתב"ג הגיע ברכבת. הסתובב בהאנגרים וקטף אהבה. הזכירו לו איך לפני טיסה היה מסתרק, והוא שלף מסרק.
הזכירו איך היה יורד מטיסה ונשאר אתם לקפה. ושפירא זכר את כולם. "אהלן יהושע", טפח על הכרס של ראש מנהל קו טיסה, יהושע אברג'יל. שלומי אלעזר סיפר שאשתו זהבה קוראת לדני "מלח הארץ", ולא נרגע עד שהעלה אותה על קו הטלפון וחיבר אותה לאוזן של שפירא. "מבסוטה שאני מכירה אותך", היא אמרה לו, "מבסוט שיש לי חברים כמותך", ענה לה.
כולם רצו את דני. השתוקקו לספר על "טייס וירטואוז", על "איש מזן נדיר", על מישהו שונה לגמרי מסוכני השחץ תוצרת חיל האוויר. באקדמיה של חיל האוויר נקרא שפירא להרצאות מורשת, "כדי שיבינו שיש מדינה וצריך להגן עליה".
מה דעתך על התביעה לשוויון בנטל?
"יש מקום לעשות איזה שוויון, אבל אנשים מגזימים עם החרדים האלה. רוצים שפתאום יהיה צבא של חרדים בתוך הצבא שלנו? עם בתי כנסת?"
אז איך פותרים את העניין?
"הם יכולים לתרום בבתי חולים, בחינוך, ומי שיכול שיהיה חייל".
מה בקשר לערבים?
"לא צריך ללחוץ עליהם. לא רוצים - לא צריך. הערבים יושבים בכנסת, מכירים את החוקים, יודעים להתחבא מאחוריהם, זועבי כזאת שיכולה להגיד כל מה שהיא רוצה. אני רוצה לראות אותה מדברת ככה בפרלמנט הסורי".
אולי זה הכוח שלנו, שכל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה?
"צריך לבדוק אם החוקים מתאימים, ואם לא - להתאים אותם. לא ייתכן שיעמדו וידברו על מדינה של רוצחים. אצלם אשה רק מסתכלת על מישהו אז האבא שוחט אותה".
זאת המדינה שחלמת עליה?
"יש לנו מדינה יוצאת מהכלל. יש אנשים טובים ולא טובים".
למה אתה מתכוון?
"אתה שומע אנשים מדברים כאילו חשוב רק איזה שר יהיה ואיזה וולבו ייתנו לו. לא זה מה שאנחנו חשבנו. רצינו מדינה מתוקנת".
אתה נשמע קצת מאוכזב. . .
"לא. אני מאמין במדינה שלנו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם