מסמכי סברה ושתילה: באמ"ן זעמו על המוסד
קטעים נוספות הותרו לפרסום מישיבות הממשלה לפני 30 שנה. ראש אמ"ן, שנאלץ להתפטר, סיפר כי בחיל לא מבינים איך המוסד יצא נקי
שבוע אחרי שארכיון המדינה פרסם מסמכים מישיבות הממשלה בפברואר 1983 סביב מסקנות ועדת כהן, במהלכן אף התרחש רצח פעיל השמאל, אמיל גרינצוויג, התירה היום (ה') הצנזורה לפרסם קטעים נוספים מתוך הפרוטוקולים, ובהם בעיקר דברי אנשי הצבא שהשתתפו בדיוני הממשלה.
בישיבת הממשלה מ-10 בפברואר 1983, נשא ראש אמ"ן אלוף יהושע שגיא, אשר אולץ להתפטר בשל דוח הוועדה, דברים נרגשים בפני ראש הממשלה, מנחם בגין, והשרים. הוא סיפר כיצד הארגון השתקם בעקבות הכישלון במלחמת יום הכיפורים, עשר שנים קודם לכן, וכיצד הוא פיתח "מערכת מודיעינית מתוכננת, מתוחכמת, עם המון חזון וסיכנו את נפשות חיילינו במבצעים מן הנועזים שצה"ל ידע אי פעם ושאיני יודע אם אי פעם יסופר בהם".
בהתייחסו לתפקיד אמ"ן במלחמת לבנון, ציין שגיא כי החיל סיפק לממשלה ולצה"ל את כל המידע הדרוש כדי לנהל את הלחימה, אולם דווקא מסקנות ועדת החקירה גרמה לפגיעה קשה במורל של אנשי אמ"ן.
"המערכת, שאני עומד בראשה, פגועה כיום. אני חש בניצני התסכול דרך מאות טלפונים, מכתבים ומברקים, אשר הגיעו אלי, ברובם מקצינים זוטרים ואחרים של חיל המודיעין, שאף סירבו להזדהות, מחשש שיואשמו בחנופה, ובדבריהם בלטו המוטיבים הבאים:
- נעשה לנו עוול נורא;
- איננו רוצים לשרת בחיל מובס, אשר לא משנה מה יקרה במדינה, יאשימו אותנו בו;
- הדרך שאנחנו צריכים ללכת בה היא של שב ואל תעשה, כי ממילא שום דבר לא יעזור, תמיד נימצא אשמים".
שגיא הוסיף משפט נוסף שבא לידי ביטוי במכתבים הזועמים: "כיצד נמצאנו אנחנו האשמים בפני הוועדה, אשר התרעותינו והערכותינו בעניין הפלנגות נמצאות נכונות, בעוד המוסד, אשר קיים את הקשר עמם ואף מקיים מערכת מחקרית והערכתית מקבילה לשל אמ"ן מאז ועדת אגרנט, לא ניזוק כלל".
ראש אגף המודיעין הבהיר לשרים כי "אינני מצדיק אמירות אלו. אני מתקומם נגדן, כי משמעותן חזרה לנקודת המוצא של 1974, אך הייתי רוצה שתדעו אותן".
שר הביטחון אריאל שרון, שבאותה ישיבה לא הסתיר את זעמו על הדרישה לפטרו, הגן על ראש המוסד, נחום אדמוני, וציין כי הוא היה בסך הכל ימים אחדים בתפקיד לפני הטבח בספטמבר 1982. הוא הוסיף כי אנשי המוסד תמיד היו מעורבים בנעשה, וכי בביקורים שלו או של הרמטכ"ל בחדר הפיקוד הקדמי או במטה הפלנגות תמיד היה "איש מהדרגים הבכירים ביותר של המוסד".
"האם מישהו חושב שבביקורי שלי בחפ"ק, ב-15 לחודש, כאשר דיברנו בנושא זה, לא עמד לידי איש מהבכירים ביותר של המוסד, אשר עוסק בנושא לבנון שנים רבות? כולנו מעיריכים איש זה ואני שמח, שהוא לא נתפס על ידי הוועדה, אך רק במקרה".
שרון הדגיש כי "אם היה נפגע מישהו מהמוסד, אז כמו אמ"ן, מערכת שלמה נוספת הייתה עוברת אותו זעזוע". "המוסד היה מעורב בנושא זה ללא הרף", אמר שר הביטחון. "אין לא טענה אל המוסד – גם הוא לא העריך את האירוע. אמ"ן לא העריך, המוסד לא העריך, אף אחד מאתנו לא העריך שכך יקרה. כל מומחי אמ"ן והמוסד, בנוסף לראשי השלטון וצמרת צה"ל העידו בשבוע, אף הם, כי לא צפו סכנה זו".
בישיבת הממשלה שנערכה יממה קודם לכן, התייחס הרמטכ"ל, רב אלוף רפאל איתן (רפול), לתפקוד אמ"ן. "אמ"ן במלחמה זו היה המודיעין הכי טוב שהיה למדינה זו בימי איזו שהיא מלחמה, מכל הבחינות", ציין איתן. "ושוב, פרופורציונלית, לקחו את אמ"ן ואמרו לו: הנה, פה לא ידעת, לא הערכת, לא זה ולא זה. ומה על המלחמה הארוכה, על ההכנות למלחמה? לא הלכנו למלחמה הזו מהיום למחר, בלי הכנות. הכנות, זה אמ"ן.", רפול הוסיף כי "אמ"ן לא גמר את המלחמה, הוא עובד כל יום, כל שעה 24 שעות ביממה".
חברי הוועדה, בראשותו של נשיא בית המשפט העליון יצחק כהן, קבעו כי ראש אמ"ן, האלוף יהושע שגיא, התרשל בתפקידו והמליצה להדיח אותו. זאת, על אף שבאגף המודיעין הזהירו מפני האפשרות שלוחמי הפלנגות יבצעו טבח במחנות הפליטים הפלסטיניים בביירות.
"אם אכן ראש אמ"ן לא שמע אז על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות, הרי הסיבה היחידה לכך שניתן להעלותה היא שהוא היה אדיש לגמרי... ולא גילה כל התעניינות בנושאים שבתוקף תפקידו היה צריך להיות מעוניין בהם ", נאמר בדוח. "לא נוכל להאמין ששום ידיעה על התוכנית להכנסת הפלנגות למחנות לא הגיעה לאוזני ראש אמ"ן... התמונה שמתקבלת לפי עדות אלוף שגיא עצמו היא של אדישות ואי אכפתיות בולטת, של עצימת עיניים ואטימת אוזניים".
תת אלוף עמוס ירון, שהיה מפקד אוגדת 96 והאחראי על גזרת ביירות בזמן הטבח ואשר הוועדה המליצה כי לא יקודם במשך שלוש שנים, גם הופיע בפני הממשלה ב-10 בפברואר.
"גם אני הוזמנתי לכאן, אך לא בשביל להשמיע טענותיי האישיות ולא בשביל לבקש איזו מחילה", אמר לשרים. "כל החלטה שתקבלו תהיה מקובלת עליי, כפי שבשירותי בצה"ל כבר 25 שנים, ביצעתי את כל ההחלטות. זוהי דרך הדמוקרטיה, על זה חונכתי ועל זה אמשיך לחנך את הבאים אחריי".
הוא סיפר כי הוא והחיילים שתחת פיקודו תמיד עמדו בפני דילמה אם לפתוח באש מחשש לפגיעה באזרחים. "מלחמה זו התנהלה בזירה, שהיה צורך יומיומי, שעה שעה, רגע רגע, להתלבט ולהוציא את ההוראות הכי ברורות בתחום המוסר. מדובר בשטח מלא אנשים", אמר ירון.
הוא הבהיר כי "את המלחמה לא אני ביצעתי לבד". "בזכות אלה, אשר היו תחת פיקודי, עשינו את מה שעשינו, ואלה, אסור שייפגעו", הדגיש תא"ל ירון, שהזהיר כי התנהלות הממשלה בטיפול בפרשת סברה ושתילה עלולה להשפיע על כל תפקודו של צה"ל בעתיד.
"זו אינה בעיה שלי", אמר. "כאשר אתם באים לשקול את החלטתכם, אז כאן לא משחקת הבעיה האישית שלי, אלא כאן משחקת בעייתם של קציני ולוחמי צה"ל, חס וחלילה, שלא יצאו למלחמות הבאות, אך אם יצאו, הם יודעים מה שהיה במלחמות הקודמות, כי אנו לומדים כדי להפיק את הלקחים מהמלחמות הקודמות".
ירון הוסיף: "אין לי חלילה כל ביקורת על מילה אחת אשר כתובה בדוח הוועדה. אך הנקודה הזו, של מה שאנחנו צריכים להוריש לאלה, אשר יבואו אחרינו, זו הנקודה של הערכים, שעליהם אנחנו צריכים לחנך את האנשים – והדברים מחלחלים והדברים משפיעים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם