כשהדמוקרטיה שתקה
איך קורה שרק כמה ח"כים בודדים מהשמאל העזו לשאול על גורלו של האסיר X? האם בימין ובמרכז אין פוליטיקאים שהפגיעה הבוטה בדמוקרטיה טורדת את מנוחתם?

ח''כ אחמד טיבי במליאה צילום: פלאש 90
האם זה מקרה שדווקא רק שני חברי כנסת מהשמאל ואחד מהמגזר הערבי הם שהעלו את הנושא לכותרות?
לא ברור למה כל היתר שתקו. יהיו דעותיך הפוליטיות אשר יהיו, כחבר כנסת אינך יכול להשלים עם העובדה שביטחון המדינה משמש כשכפ"ץ לכל מיני מעשים שבמקרה הטוב מקורם בטעות או ברשלנות, והם אינם מובאים לידיעתו של הציבור. זה שמשלם את משכורתך, מממן את מכוניתך הצמודה ואת שני עיתוני הבוקר שאתה מקבל, כדי שתקרא גם אתה על אירועים מעין אלה ותנקוט עמדה ופעולה. איפה היו ה"נאורים" של הימין, אלה שהדמוקרטיה היא נשמת אפם? איפה בני בגין, דן מרידור, מיכאל איתן? ואיפה כל לוחמי החופש של מפלגת העבודה?
בעיניו של אביגדור ליברמן, השלושה שהעזו לשאול, במקרה זה הח"כים זהבה גלאון, דב חנין ואחמד טיבי, הם משתפי פעולה עם ארגוני טרור. אולי גם ניצן הורוביץ, שסיפר כי כבר לפני יותר משנתיים הגיע לאוזנו מידע על מישהו שתקוע אי שם בתא מבודד וכי לאחר שביקש מהיועץ המשפטי לממשלה לבדוק האם העניין מצוי תחת פיקוח הוא נענה בתשובה הישראלית האולטימטיבית: "סמוך עלינו, אחי, הכל בשליטה".
רגב חזרה להיות הצנזורית הראשית
ובכלל, המונח הזה "ארגוני טרור" הפך בשנים האחרונות למגרש רחב ידיים, שאליו משליכים את כל מה שלא מתאים לתפיסת העולם הביטחונית של מי שיושב בראש הפירמידה השלטונית. גם המונח "ציוני" קיבל פרשנות אחרת. "המפלגות הציוניות" הפכו לשם נרדף למפלגות הימין. או שאתה בעדנו, או שאתה לא ציוני. האם בכך שביקשו לדעת אם בישראל מעלימים אנשים, כפי שעשו משטרים אפלים בצ'ילה, בארגנטינה וברוסיה, ח"כ גלאון וחנין הם פחות ציונים ממי שבשם ביטחון המדינה ניסו להסתיר פה ושם כמה פרטים איזוטריים כמו מוות של אסיר בתא כלא מבודד?

חברת הכנסת מירי רגב צילום: פלאש 90
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב