מדינת כל מפלגותיה
הניסיון לפסול רשימות ערביות לפני הבחירות דורש מביהמ"ש העליון לצאת מגדרו כדי לאפשר את קיומן ואינו תורם לאופייה היהודי של ישראל
מדינת ישראל הוכרזה כמדינה יהודית. קביעה זו צודקת ונכונה. עם זאת, ספק בעיניי אם יש הצדקה לפסול מועמדות לכנסת ממי שחולק עליה. ספק זה חל הן במישור העקרוני והן במישור המעשי.כשם שברור שהבחירות לכנסת יתקיימו ביום שלישי בשבוע, כך גם ודאי שלבחירות תקדם פסילתה של לפחות רשימה ערבית אחת או של מועמד אחד, משום שהם שוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. וכשם ששני הדברים הללו ודאיים, כך גם העובדה שהפסילה תיהפך בידי בית המשפט העליון.
מדינת ישראל הוכרזה כמדינה יהודית. קביעה זו צודקת ונכונה. עם זאת, ספק בעיניי אם יש הצדקה לפסול מועמדות לכנסת ממי שחולק עליה. ספק זה חל הן במישור העקרוני והן במישור המעשי.
במישור העקרוני, ספק אם יש יסוד למנוע מאזרח המדינה את הזכות להשפיע על אופייה. הדבר עשוי אף להצביע על חוסר ביטחון בעתידה של ישראל כמדינתו של העם היהודי ועל חשש פן תעלה מזימתם של השוללים בידיהם.
באורח אירוני, שלילת היכולת שלהם להיאבק בדרכים דמוקרטיות על דעתם דווקא מחזקת אותם כמי שרק בדיכוי דעתם ניתן יהיה לשמר את אופייה היהודי של המדינה. ספק אם יש בכוחו של החוק להשיג את יעדו. אם אכן יש בכוחם של מי שמטיפים לשינוי זהותה של המדינה לסחוף אחריהם רוב בעם או רוב מבין חברי הכנסת, מה יועיל החוק, נוקשה ככל שיהיה? ועוד זאת, פסילתן של רשימות כאלה לא תעלים את דעותיהן, אלא תעביר את פעילותן מהכנסת לרחוב.
מעבר לכך, אנו עדים לריטואל קבוע של התבזות עצמית. מתפתח לעינינו עימות מרתק - הרשימות הערביות מתחרות ביניהן בעוצמת שלילתן את המדינה היהודית בעוד בית המשפט העליון יוצא מגדרו כדי להימנע מלפסול אותן, ממש מימושה של הבדיחה על המזוכיסט הפוגש בסאדיסט. אם בעבר הרחוק ביקשו הרשימות הללו להסוות את דעותיהן, דומה כי במערכות הבחירות האחרונות הן מנפנפות
באותו מקרה הפך בית המשפט העליון את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את רשימת בל"ד ואת העומד בראשה, עזמי בשארה, מלהתמודד בבחירות לכנסת. במרכז הדיון עמדה הטפתו של בשארה לכך שמדינת ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה. בית המשפט הבהיר כי אפיון כזה אינו סותר את היותה של ישראל מדינה יהודית וכי הוא אך דורש שוויון זכויות בין אזרחיה.
אך מה לעשות כאשר בשארה עצמו קבע כי "מדינת כל אזרחיה אינה מדינת היהודים או המדינה היהודית, וכאן מתייבאותו מקרה הפך בית המשפט העליון את החלטתה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את רשימת בל"ד ואת העומד בראשה, עזמי בשארה, מלהתמודד בבחירות לכנסת. במרכז הדיון עמדה הטפתו של בשארה לכך שמדינת ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה. בית המשפט הבהיר כי אפיון כזה אינו סותר את היותה של ישראל מדינה יהודית וכי הוא אך דורש שוויון זכויות בין אזרחיה.
אך מה לעשות כאשר בשארה עצמו קבע כי "מדינת כל אזרחיה אינה מדינת היהודים או המדינה היהודית, וכאן מתייחדת בל"ד, בהדגשה שהאמירה 'מדינה יהודית ולכל אזרחיה' היא אמירה שיש בה סתירה ואינה מתקבלת על הדעת"?
ואם לא די באלה הבהיר בשארה כי ב"מדינת כל אזרחיה" תינתן זכות שיבה לערבים אך תינטל הזכות לשבות מן היהודים, וכי רק לצאצאי היהודים ששהו בפלסטין לפני 1948 תהיה זכות לשבת במדינה. הניסיון לפרש את דבריו כמתיישבים עם היותה של ישראל מדינה יהודית יש בו הן מן הפטרונות והן עצימת עיניים.
<
