מחקר: אקדמאים חרדים מרווחים פחות בשוק העבודה
הפער בין החרדים לשאר קבוצות האוכלוסייה מתבטא גם בעובדה שזמן חיפוש העבודה שלהם גדול יותר. כמות ראיונות העבודה להם יזכה אקדמאי חרדי נמוכה דרמטית מאקדמי משאר המגזרים
כחלק מהמחקר, שביצעו ד"ר דן קאופמן ורעות מרציאנו, נערך גם סקר מיוחד ומעקב אחר 650 נבדקים. במקביל, מולאו שאלוני ביקורת על ידי בוגרי משפטים ומינהל עסקים שאינם חרדים. הגיל הממוצע של הגברים החרדים היה 36.7, ושל הנשים 31.5. כולם במחקר סיימו את לימודיהם בין השנים 2004 ל-2011.
בזימון לראיונות עבודה התברר כי: הבוגר החרדי מוזמן ל 3 ראיונות עבודה לעומת כ-4 של הבוגר האחר. כאשר אין הבדל במספר מקומות העבודה ששתי האוכלוסיות שולחות אליהן קו"ח. בנוסף רק ארבעה אחוז מהחרדים זכו ליותר מ-6 תשובות על כל 100 קורות חיים ששלחו, לעומת כרבע מהלא חרדים.
נקודה נוספת שהתבררה היא העובדה שהאקדמאים החרדים מרוויחים פחות ממקביליהם החילונים: כמחצית האקדמיים החרדים שהשתתפו בסקר נמצאים ברמת השכר של 4500-7200 שקלים לחודש, זאת לעומת רק כשליש מהלא חרדים. הנתונים גם הראו כי בקרב החרדים אין למעשה כלל בעלי רמות שכר מעל 11 אלף שקלים, זאת לעומת 16% מהלא חרדים שזכו לרמת שכר כזו כשבנוסף 11% מהאקדמאיים הלא חרדיים אף זכו לרמת שכר של 18000 שקלים ומעלה.
במחקר גם התברר שהנשים החרדיות שולחות באופן מובהק פחות קורות חיים אל מעסיקים בתהליך חיפוש העבודה. בהתאמה, נמצא גם כי המענה משוק העבודה לו הן זוכות נמוך יותר. אך לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בזמן חיפוש העבודה, בגובה השכר ובהתפלגות בין עבודה שכירה לעצמאית, בין נשים חרדיות לנשים לא חרדיות. נמצא עם זאת, כי נשים חרדיות נכונות פחות למוביליות גיאוגרפית לטובת תעסוקה, לעומת נשים לא חרדיות.
מדוע מתקשים החרדים האקדמאים במציאת עבודה? החסמים של החרדים הם מיעוט הנוכחות ברשתות חברתיות (וירטואליות וגם "אמיתיות" כלומר, הכרויות עם גורמים במגזר הדתי והחילוני), הסטיגמה , אם כי החוקרים מעריכים כי לא מדובר בגזענות, אלא בעיקר בורות ורתיעה. סיבה נוספת היא כתיבת קורות חיים שאינם מלוטשים מספיק והעדר ממליצים. בנוסף התברר כי החרדים נוטים פחות להחליף את מקום עבודתם עובדה שנתפסת לעתים כאי שאפתנות. מנגד, מדובר בנאמנות שהוכיחה את עצמה למשל, עם התפוצצות בועת ההי טק, כאשר חרדים רבים הצליחו דווקא להחזיק במקום עבודתם.
בעיה נוספת עליה מצביעים החוקרים היא החשש של חרדים רבים מתגובות שליליות בתוך החברה שלהם למהלך היציאה לעבודה וללימודים גבוהים. חשש זה גם הוא מהווה גם הוא לעתים קרובות גורם מעכב בקבלת ההחלטה בסוגיה. בנוסף לכך פערי הידע והמיומנויות עליהם נאלצים הגברים החרדים להתגבר בפנייה ולימודים במסלולים הם משמעותיים ורבים.
אופייה של מערכת החינוך החרדית, בזרמיה השונים, והתבדלותה ממערכת החינוך הכללית, מביאים לכך שבוגריה אינם מחזיקים בידע ובמיומנויות, וממילא בתעודות, שיאפשרו להם לעמוד בתנאי הסף המוצבים ע"י המוסדות האקדמיים.
לצד קשיים אלו, מציינים החוקרים במחקר, נתקלים הסטודנטים החרדים גם בקושי כלכלי במימון לימודיהם. אבדן המלגות והתמיכות המוענקות לאברכים, לצד תשלומי שכר הלימוד ומימון המחייה יוצרים מעמסה כלכלית על הסטודנט החרדי הצעיר, שהינו בשלב זה של חייו בעל משפחה ולעתים קרובות מחזיק במחויבויות כלכליות שוטפות (דוגמת משכנתא).
בעיה נוספת הפוגעת ביכולת ההשתכרות של חרדים רבים היא העובדה שרבים מהם פונים למסלולי לימוד במקצועות "יוקרתיים", שמבטיחים, בעיניהם, הכנסה גבוהה ו"פיצוי" על אבדן הסטאטוס החברתי של מעמד האברך. כך, מקצועות כגון משפטים ומנהל עסקים, זוכים לפופולאריות רבה בקרב הסטודנטים החרדים.
אלא שפנייה זו למקצועות בהם יש בשוק רוויה רבה והיצע העובדים גבוה ממקומות העבודה פוגע באפשרות שלהם להשתכר בכבוד. מעבר לכך העובדה כי התואר בו הם מחזיקים הוא לרוב ממכללות, ולא ממוסדות העילית בישראל, היא מרכיב נוסף ביצירת פוטנציאל לנחיתות בשוק התעסוקה.
עם זאת מהמחקר עולה כי החברה החרדית נמצאת בעיצומו של תהליך יציאה לעבודה ולכן "על המדינה להפעיל כלי התערבות שונים אשר יסייעו להשתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה. התערבות זו הינה בעלת חשיבות מיוחדת בשנים הקרובות על מנת לאפשר לגלים הראשונים של האקדמאיים
החרדים להשתלב באופן המהיר והאפקטיבי ביותר בשוק התעסוקה".
עוד כותבים החוקרים כי "להבנתנו, הצלחתם של גלים ראשונים אלו בשוק התעסוקה היא בעלת השפעה על התפיסה של הנחיצות והאפקטיביות של לימודים אקדמאיים, בעיני הציבור החרדי; ובעלת פוטנציאל להשפיע על המשך המגמה של יציאת גברים חרדים ללימודים אקדמיים ולעבודה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם