שר בכיר בליכוד: "הולך להיות כאן מרחץ דמים"
רולטת השרים של הליכוד: כמעט כל הח"כים של הליכוד תפרו חליפות לקראת הרכבת הקואליציה, אבל המפלה שנחלה המפלגה בבחירות והדרישה של לפיד להקטין את הממשלה הביאו לכך שרק רבע מהם יקבלו תיקים
- יש עתיד: לא נתפשר גם במחיר הליכה לאופוזיציה
- יום השואה הבינלאומי: "גם ב-2013, ניצולי השואה ימשיכו לסבול"
- ליברמן דורש: תיק החוץ יישאר בידי ישראל ביתנו
אחד משרי הליכוד שמע את השידור והרים אליי טלפון. "הולך להיות כאן מרחץ דמים", הזהיר .
נניח לרגע שלפיד, הרב פירון ועפר שלח יעמדו על דעתם ונניח שהקואליציה הבאה תהיה רחבה ותכלול את הליכוד , יש עתיד, הבית היהודי, ש"ס, יהדות התורה וקדימה. בסך הכל 82 מנדטים. כדי להקים ממשלה של 18 שרים המפתח צריך יהיה להיות שר אחד על כל 4.5 חברי כנסת, לעומת אחד על כל שלושה כיום.
אנחנו עוסקים במרחץ הדמים בלי כוד-ישראל ביתנו. מתוך 31 ח"כים, 11 שייכים לישראל-ביתנו של ליברמן. לפי המפתח הזה הליכוד שולח לממשלה חמישה שרים בלבד. שישה במקרה הטוב (כולל נתניהו). עוד שניים או שלושה שולח ליברמן. עיון מהיר ברשימת הליכוד לכנסת מגלה כי מתוך 20 ח"כים שלו, 19 מנהלים קמפיין נמרץ מול נתניהו כדי שימנה אותם לשרים. היחיד שלא מתיימר להיות שר הוא משה פייגלין, מקום 23 ברשימה המשותפת.
בממשלה מכהנים ברגע זה תשעה שרים מרשימת הליכוד החדשה: נתניהו, גדעון סער, יובל שטייניץ, גלעד ארדן, סילבן שלום, ישראל כ"ץ, משה יעלון, לימור לבנת ויולי אדלשטיין. מעבר לכך: נתניהו הבטיח לשורה של אנשים שיהיו שרים, בהם צחי הנגבי, חיים כ"ץ ואבי דיכטר. לפני שנודעו תוצאות הבחירות כולם תפרו חליפות. איש לא האמין שהמפלגה יספוג מפלה כזו, שתשאיר את רובם כיתה.
דוגמאות: יעלון רצה ועדיין רוצה את תיק הביטחון; סער רצה את האוצר; ארדן תיק תשתיות מורחב; סילבן שלום מעוניין בשדרוג אחרי ארבע שנים בתיק הנגב והגליל; דני דנון רוצה תיק ביצועי, אחרי שדורג במקום החמישי בפריימריז; זאב אלקין רוצה תיק בממשלה; אופיר אקוניס רוצה להיות שר במשרד ראש הממשלה; לימור לבנת רוצה להישאר בממשלה וגילה גמליאל רוצה להיכנס אליה.
רוב האנשים הללו יצטרכו לגנוז את החלומות. נתניהו יהיה חייב לדלל את רשימת השרים אם לפיד יעמוד על העקרונות שלו. לפי הערכה, הראשון שישלם את המחיר הוא יובל שטייניץ, שהיום ברור כי לא יוכל לשמש שר אוצר בממשלה הבאה. גם יולי אדלשטיין עלול לוותר על מקומו בממשלה. העסקה עם אדלשטיין יכולה להיות כזו: הוא יהיה יו"ר הכנסת אחרי ריבלין, או שיהיה מועמד מטעם הליכוד לראשות העיר ירושלים.
סער היה יו"ר מטה הבחירות והכישלון של הליכוד במערכת הבחירות הולך ונדבק בו. "אם ראשי המטה היו נוסעים לחו"ל היינו מקבלים יותר מנדטים", התבטאו שרים בליכוד במהלך סוף השבוע. "הנזק שהם גרמו הוא לא ישוער. הם דיברו עם השרים דרך מסכי וידיאו, כאילו שאנחנו בימי מלחמת לבנון השנייה. הם עשו תשדירים פרימיטיביים, שמתאימים למלחמת העולם הראשונה. איש לא ראה אותם, איש לא שמע מהם. מה שעניין את כולם שם היו המינויים בתוך המטה, הכספים שחילקו להם והאינטריגות הפנימיות. עבודה לא הייתה, רק ברדק ומלחמות אגו".
סער יהיה שר, אבל המניות שלו בירידה דרסטית. למזלו הוא נבחר במקום הראשון בפריימריז ויש לו עדיין קשרים טובים בלשכת ראש הממשלה ובתקשורת. גם ארדן במצב דומה. הוא היה יו"ר מטה ההסברה של הליכוד, אחד האחראים לאסטרטגיה הבעייתית של תעמולת הליכוד ולתשדירי הבחירות, אבל איש בליכוד לא מאמין שארדן לא יהיה שר.
אגב, במטה הליכוד יש מי שמאשים את ראש הממשלה בלבד בתוצאות הבחירות. "נתניהו מודל 2013", אמר לי אחד השרים, "הוא לא האיש הפופולארי כמו בימין של פעם, אותו מועמד צעיר ומבטיח ששרף את השטח אחרי רצח רבין והציל את כבודם של האנשים. נתניהו הוא בסך הכל איש שנוי במחלוקת, מנותק, אדם שלא זיהה את התנודות והרחשים ברחוב, ראש ממשלה שהציבור לא מוכן לתת בו אמון מלא, אלא ההיפך: להגביל ולכוון אותו כפי שהוא רוצה".
בשורה התחתונה: ההערכה היא שהשרים הבכירים שלא היו מעורבים בקמפיין הכושל יהיו בממשלה. הכוונה היא ליעלון, שלום, כ"ץ ולבנת. גם סער וארדן יישארו, למרות הזעם על התוצאות. נתניהו יילחם עם לפיד כדי להשאיר את השישייה הזו ולחרוג ממתחם 18 השרים שהציב. ליברמן, שתכנן לצרף לממשלה עוד חמישה שרים מישראל ביתנו יאלץ להסתפק בשניים, לפי המפתח החדש. אם לפיד ייכנע לשניהם, הממשלה תחזור להיות מנופחת ומופקרת, ואז נוכל באמת לומר שאין עתיד, לפחות לא בצמרת הגבוהה. וכמובן שיכול להיות מצב שבו לפיד לא נכנס לממשלה, נתניהו הולך לממשלה צרה, ואז כל התמונה משתנה לטובת שרי הליכוד, כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם