בחזרה לבעיות החברה
רק שעה וחצי לאחר שהחל כנס מעורבים באילת עלה לראשונה הנושא המדיני על ידי ציפי לבני. אבל הבעיה של יו"ר התנועה היא שלמגרש שלה כבר אין כל כך קהל
ציפי לבני נואמת בכנס מעורבים צילום: אריק סולטן
שר התחבורה ישראל כץ סיפר איך הנגיש את הפריפריה למרכז הארץ. נפתלי בנט, שהצהיר השבוע כי ארץ ישראל לא תעמוד בראש העיסוקים שלו, השקיע דקות ארוכות בבעיה הכי קשה שלנו בימים אלה, 14 הספינות שתקועות בנמל אשדוד. יאיר לפיד עסק כמובן במצבו של מעמד הביניים, והשר אריאל אטיאס - בשכבות החלשות, במע"מ על הפירות ובמחירי המים.
שעה וחצי עברו לפני שעלתה על הבמה ציפי לבני והזכירה בפעם הראשונה במהלך הערב המעניין הזה את הפלסטינים. לבני מרגישה שיש לה יתרון כשהיא היחידה שמשחקת מול נתניהו על המגרש המדיני. המגרש הזה מרווח יותר מזה החברתי העמוס. היא צודקת. הבעיה שלה היא שביציע של המגרש הזה כבר אין כל כך קהל. חלקו עבר למגרשים אחרים. חלקו ממשיך להתעניין בתחום, אבל עבר לאהוד קבוצות אחרות. לבני מתעקשת להמתין למצביעים בתחנה של אבו מאזן, אלא שלפי הסקרים ספק אם הרכבת תגיע לתחנה הזו וכמה קרונות יהיו לה.
חבורת הפוליטיקאים הזו כבר עושה קולות של מי שנמאס לה לחזור על עצמה בכל 40 דקות במקום אחר. גם את המאזינים זה מתחיל לעייף. נדמה לי ששמעתי כבר 20 פעם השבוע על החבר של נפתלי בנט מקדש ברנע שמגדל עגבניות, החבר מ"היחידה" כמובן. ואם ב"יחידה" עסקינן, הרי גם לפיד לא שכח להזכיר את הבן שלו ושירותו הצבאי, ממש כמו לבני, שדיווחה על החבר של בנה, הבן מהצנחנים כמובן.
מילה אחת צריכה להיאמר על שני המועמדים האטרקטיביים של המערכת הזו, בנט ולפיד. בנט, שמקפיד לנפנף לקהל בכל הזדמנות כמו כוכב רוק או כמו גרסה חדשה של בנימין נתניהו, עושה רושם של מי שמשמיע לכל קהל את מה שמעניין אותו לשמוע. זה כנראה מביא הרבה מנדטים. רק אלוהים יודע מה יקרה עם זה ביום שאחרי.
את יאיר לפיד שמעתי בשבועות האחרונים אין-ספור פעמים. גם באמצעי התקשורת וגם באופן קרוב יותר. נדמה שעל 90 אחוז ממה שהוא אומר כמעט כל מאזיניו יכולים להסכים. לא פעם בא לך לקום ולהריע לו. הוא פרשן מלהיב, אבל קשה להבין מה יעשה למחרת הבחירות עם הניתוחים המלומדים הללו. מה שברור זה דבר אחד. הוא יכול להגיד עד מחר שהוא לא בכיס של נתניהו ושלא בכל מחיר יצטרף לממשלה. יש לו, ללפיד, את אחת הרשימות המצוינות של מועמדים לכנסת. הבעיה שלו היא שמדובר ברשימת גנרלים ומנהיגים. אף אחד מהם לא הצטרף למפלגה כדי להגיש מחר הצעות לסדר. הם רעבים, כמו שהוא עצמו אמר בהקשר אחר. הם באו כדי להיות בממשלה והם יהיו בה. בכל מחיר.
ואולי בכלל, אפרופו העניין החברתי, מי שגנבו את ההצגה היו דווקא הרוכלים שפונו לאחרונה מהטיילת באילת. הם השתחלו לאולם הכינוסים, הביעו מחאה חריפה נגד השר אריאל אטיאס, זעקו לפרנסה ומצאו את עצמם נגררים החוצה על ידי שוטרי משטרת אילת. נקודה למחשבה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם