
תוכנית ב' של נתניהו: קואליציה עם לבני ולפיד
בליכוד ביתנו מבינים שהגירעון הגדול בתקציב יאלץ אותם ליישם שורה של קיצוצים שש"ס תתנגד אליהם בחריפות. בתחום המדיני, נתניהו חושש מסנדול של הבית היהודי. כעת אומרים גורמים במפלגה: האופציה העדיפה היא הליכה עם המרכז הפוליטי

- לבני: לרה"מ תפיסה כלכלית מיושנת
לצורך הצגת התרחישים הסתמכנו על סקר מעריב האחרון, שפורסם אצלנו ביום שישי, ונערך על ידי מכון מאגר מוחות. לפי הסקר, הליכוד-ביתנו גורפת 38 מנדטים, והרחק אחריהם נמצאת העבודה עם 16 מנדטים, הבית היהודי עם 13 וש"ס עם 12. יש עתיד של יאיר לפיד והתנועה של ציפי לבני קיבלו שמונה ושבעה מנדטים, בהתאמה.
בשיחות שנערכו עם גורמים בכירים ברוב המפלגות מתברר כי אם הליכוד-ביתנו תקבל בין 38 ל-40 מנדטים (כפי שמראה הסקר שלנו), ישנו סיכוי גבוה מאוד שנתניהו יגדיר מחדש מי הם שותפיו הטבעיים.
בעוד שהיום המפלגות החרדיות והבית היהודי מוגדרים כשותפים הטבעיים, לא מעט אנשים בתוך הליכוד חושבים שמה שהיה לא יהיה. "נתניהו יעדיף לוותר על המפלגות החרדיות, בעיקר לאור המדיניות הכלכלית שהוא ייאלץ להוביל, שתכלול קיצוצים קשים ביותר", אומרים גורמים בליכוד. "עם החרדים הוא לא יוכל להגיע להסכמות".
במצב כזה יפנה נתניהו קודם כל ללפיד וללבני, וגם, ככל הנראה למופז, בהנחה שקדימה תעבור את אחוז החסימה. "הם המעגל הראשון", הסבירו גורמים במפלגה. "במעגל השני, ובמחיר מופחת בהרבה, הוא גם יציע לחרדים ולנפתלי בנט להצטרף. אבל זה יהיה במחיר מצחיק, כזה שיבהיר להם שהוא לא ממש מעוניין בהם".
שני נושאים מרכזיים עומדים בבסיס אותה
המפלגה החרדית שאותה ישאף נתניהו להכניס לקואליציה כזו היא דווקא יהדות התורה ולא ש"ס. התרחיש הזה מהווה גם את ההסבר לקמפיין "הפתק האחד", שנתניהו מדגיש לאחרונה. הוא פשוט לא רוצה להיות תלוי בשותפות הטבעיות, שהופכות לבעייתיות כשמדובר במהלכים שנתניהו רוצה להוביל. "גם דרעי מבין את זה, ולכן יצא בקריאה נואשת לנתניהו לדון בקואליציה שאחרי הבחירות", אמרו אתמול גורמים במערכת הפוליטית.
בתרחיש כזה סביר להניח שתיק השיכון יישאר בידי הליכוד (כפי שאכן הצהיר נתניהו), ותיק הפנים יעבור למפלגתו של ליברמן. את מה שיישאר לאחר מכן תוכל ש"ס לקבל, במחירי הפסד מבחינתה, במטרה לדחוק אותה החוצה.

את התרחיש השני, שאפשר היה לחשוב שהוא הצפוי מכולם, ניתן להגדיר כתרחיש הבנאלי - קואליציית ימין וחרדים, שתורכב מהליכוד-ביתנו, הבית היהודי, ש"ס ויהדות התורה.
אף שאין מחלוקת שמדובר באפשרות הקלה והזמינה ביותר מבחינת נתניהו, מעטים האנשים במערכת הפוליטית שמוכנים להמר על קואליציה כזו, בעיקר לאור העובדה שעם הרכב מפלגות כזה לא ניתן יהיה להעביר קיצוץ דרמטי בתקציב המדינה, לחוקק חוק חדש לשוויון בנטל, ולהיענות ללחצים הבינלאומיים ביחס למשא ומתן עם הפלסטינים.

הקשיים הללו מובילים אותנו לתרחיש הבא, שהוא ריאלי בהרבה, ולפיו תוקם קואליציית ימין וחרדים, ואליה יצטרפו לפיד או לבני, ואולי אפילו שניהם יחד. הבעיות שיכולות להיווצר בקואליציה כזו הן שלכל מפלגה בקבוצה הזו יש בעיה מהותית עם מפלגה אחרת.
לפיד יתקשה לעכל את המפלגות החרדיות בקואליציה שכזו (בגלל השוויון בנטל), וללבני תהיה בעיה לשבת לצדו של בנט (עקב הנושא המדיני). "זה לא יהיה פשוט, אבל נתניהו מבין שאם זה מסתכם רק בשותפים הטבעיים שלו, זה לא ילך", הסביר אמש גורם במערכת הפוליטית.
נותר התרחיש האחרון, זה שמוגדר כרגע כעל גבול המדע הבדיוני - ממשלת אחדות של הליכוד-ביתנו עם מפלגת העבודה בראשות יחימוביץ', יש עתיד והתנועה, כשאליהן תצטרף אחת המפלגות החרדיות.
הסבירות לכך שיחימוביץ' תעשה את מה שברק ומופז עשו בעבר, ותבטל באחת את ההבטחה שלא להיכנס לממשלת נתניהו הוא, כאמור, קלוש. "ובכל זאת", אמרו אתמול גורמים במערכת הפוליטית, "אל תשכח שגם היא בסופו של דבר פוליטיקאית ".
