האריה הצעיר מול האריה הזקן
מול האג'נדה המסודרת ומשפטי הפתיחה המוכנים מהבית של גלעד ארדן עמיר פרץ נראה אתמול מבולבל ועסוק באלתורים. סיכום העימות אצל ניסים משעל
למשפט הפתיחה בעימותי בחירות יש חשיבות כפולה. מבחינה מהותית - הוא יוצר מיסגור (Framing) של המסר, ומאפשר לדובר להשפיע על התוכן ועל הטרמינולוגיה בעימות. מבחינה טכנית – הוא מייצר "רושם ראשוני" שעל פיו מחליטים הצופים המתנדנדים אם להמשיך ולצפות בעימות או לעבור לתוכנית מעניינת יותר. אם הצופים מחליטים לזפזפ הלאה, משפט הפתיחה הוא המסר היחיד שנשאר אצלם בתודעה. אם הם נשארים לצפות בעימות, חזרנו לחשיבות של מסגור המסר.
ארדן, כמו מחזר מיומן, הגיע מוכן עם משפט פתיחה מהבית. המסר היה עקבי עם האסטרטגיה המפלגתית: "הליכוד ביתנו מצטיין בביטחון ובכלכלה", לא משנה מה שואל המנחה. בתחילת העימות ניסה ניסים משעל דווקא להקניט את ארדן על כך שמפלגתו איבדה עד כה 10 מנדטים בסקרים. בתגובה ענה ארדן שהליכוד ביתנו מצטיין בביטחון ובכלכלה, לכן כולם בטוחים שהוא מנצח, וזו הסיבה לירידה בסקרים.
פרץ בחר לפתוח את העימות בתקיפת הליכוד ביתנו על בזבוז הכספים בחגיגה הפומפוזית עם שרית חדד. בכך ביזבז פרץ בעצמו את משפט הפתיחה שלו. ואפילו מאוד. כידוע, המסר המרכזי של "התנועה" בקמפיין הנוכחי הוא מסר מדיני, המציב את לבני כאלטרנטיבה היחידה לנתניהו בראשות הממשלה. פרץ התעלם מדין התנועה שלו, כמו שעשה גם במפלגת העבודה לאחר הפריימריז, ובחר לייצר מסר כלכלי-חברתי שקרוב יותר לטעמו האישי. המסר התחרה עם שלי יחימוביץ' ולא עם היריב המרכזי - נתניהו.
ארדן נראה כמי שמחזיק באג'נדה מסודרת ועקבית. הוא שלט בעובדות וענה מהר על כל התקלה מצד המנחה, מה שהעיד על בקיאות טובה בעובדות וגם על תפיסת עולם פוליטית מגובשת. הוא חזר ותקף את לבני על "שמאלניות יתר", וגם כשאמר מילה טובה על יריביו, הוא הקפיד להוסיף גם עקיצה.
למשל, אחרי שהחמיא לפרץ על כיפת ברזל, הוא הוסיף שאם אנשי "התנועה" ימשיכו בקו המדיני השמאלני שלהם, אזרחי ישראל יצטרכו כיפת ברזל בכל רחוב במדינה. גם כשמשעל שאל אותו אם הוא יכול לומר משהו טוב על ציפי לבני, ניצל ארדן את ההזדמנות לחזור ולהזריק לתודעה את המסר המרכזי. הוא אמר בחצי חיוך שהוא מתרשם מה"עקביות" שבה הולכת לבני בדרך הנסיגה והשמאל על אף שגדלה בבית ימני. זה נשמע כמו קרדיט על אמינות לנסראללה.
ארדן התחייב בשם ראש המשלה שלאחר הרכבת הממשלה ציפי לבני לא תהיה שרת החוץ ולא תקבל שום תפקיד בניהול המו"מ המדיני. בכך הוא לא רק ניסה להקטין את לבני, אלא גם קרץ למצביעי נפתלי בנט שגם אחרי הבחירות מפלגתו לא מתכוונת "להידרדר שמאלה".
לעומתו נראה פרץ כמי שמאלתר תגובות וקורא מסרים מלאכותיים מתוך שליפים. ניסים משעל קלט את זה מאוד מהר, והעיר לפרץ לא מעט פעמים במהלך העימות שהוא לא עונה לשאלתו או לא מדבר על הנושא הנכון. פרץ הפתיע את המנחה כשלא היה מוכן להתחייב שלא יישב בממשלתו של נתניהו לאחר הבחירות. הדברים נשמעו מגוחכים, אם נזכור שלא מזמן, לאחר הפריימריז במפלגת העבודה, ניסה פרץ בעצמו לגרור את ראש מפלגתו דאז להצהיר שמפלגת העבודה לא תשב בממשלת נתניהו. בשלב הזה ניסה ניסים ("אני המום") משעל לחפש אצל פרץ עמוד שדרה, אבל מצא רק עמוד ענן.
ארדן נראה נינוח ובעל אנרגיות חיוביות. הוא הרבה להישיר מבט למנחה ולא איבד שיווי משקל גם כשספג התקפות מיריבו ומהמנחה. ארדן היה מודע לכך שהוא מופיע על המסך המפוצל גם כשפרץ דיבר, והקפיד להגיב לדברי יריבו בחיוך או בגיחוך של הסתייגות שנקלטו היטב במצלמה. לעומתו נראה פרץ רציני, זועף ואימפולסיבי. הוא כמעט שלא חייך ונראה עייף. אנרגיות גבוהות יצאו ממנו רק כשכעס על משהו, והוא הרבה להתעלם מבקשותיו של משעל לשים נקודה בסוף משפט.
בחלק מהזמן נראה ניסים משעל כמי שהופתע מהטמפרטורות הגבוהות באולפן, ובעצמו הודה שכמעט איבד שליטה על העימות. זה כשלעצמו מפתיע לאור חיבתו הידועה של משעל לראיונות-אקשן. אפשר כבר לדמיין את הפרומואים לעימותים הבאים כשברקע השיר "ניסים תשמע, תהיה מלחמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם