חשיפה: התאבדויות הן הגורם מספר 1 למוות בצה"ל

הנתונים על ההתאבדויות בצה"ל המתפרסמים כאן לראשונה מטרידים: מספר החיילים המתאבדים גבוה פי כמה ממספר הלוחמים שנהרגו בפעילות מבצעית. מדוח שנחשף בעקבות פניית התנועה לחופש המידע עולה כי שני שלישים כלל לא אופיינו כבעלי ליקויים נפשיים. צה"ל: ישנה ירידה משמעותית במקרי האובדנות בצבא

ליאת שלזינגר | 31/12/2012 8:25 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
צה"ל מאמן ומתרגל את חייליו להילחם ולשמור על חייהם בקרבות נגד האויב שמעבר לגבול אבל מתברר כי אחד האויבים הקשים ביותר נמצא ממש בתוך הצבא עצמו. לראשונה נחשף דוח החיילים המתאבדים בצה"ל, שממנו עולה כי התאבדות היא עדיין גורם מספר 1 למוות בצבא. מהנתונים עולה כי רוב המתאבדים הם בשירות חובה, בעלי פרופיל קרבי, וללא סעיפי ליקוי נפשיים, עובדה המקשה על איתורם לפני שיבצעו את המעשה הטראגי שאין ממנו חזרה.
חיילי צה
חיילי צה"ל. רוב המתאבדים שייכים לפיקוד מרכז צילום: אדי ישראל


המידע נחשף עתה בעקבות פנייה של התנועה לחופש המידע. הדוח מספק מידע מקיף שעד כה העדיפו בצה"ל להצניע. "מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית מהמעלה הראשונה", אומרת אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, שפעלה לחשיפת הנתונים יחד עם עו"ד אילן יונש מהקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה.

שיעור המתאבדים בצה"ל מקרב כלל החיילים שנפטרו בשנת 2011 עומד על 37.5 אחוז - 21 במספר. הנתון הגבוה והמדאיג הזה עולה מהדוח שמפרט את נסיבות הפטירה של חיילים, לצד נתונים חשובים נוספים כמו: 15 חיילים נהרגו בתאונות דרכים, 12 מתו ממחלה, שישה מתו מתאונות אחרות ושניים בפעילות מבצעית. נתונים שחשף צה"ל בשבוע שעבר מראים שיפור ב-2012: 14 חיילים מתאבדים. אלא שאין סיבה לשביעות רצון משום שכל התאבדות היא טרגדיה, עולם מלא שנחרב.

נתון מדאיג נוסף שנחשף לבקשת התנועה לחופש המידע הוא כי מספר המתאבדים ללא סעיפי ליקוי נפשיים בין 2009 ל-2011 הוא 45, המהווים 67 אחוז מכלל המתאבדים בשנים אלה. נתון זה יכול להצביע על כך שלתנאי השירות הצבאי, אופיים, וקשיי ההסתגלות, משקל משמעותי בנסיבות המובילות להתאבדות. עוד עולה כי רק 28 אחוז מהמתאבדים בשנים 2007 עד 2011 הגיעו לקצין בריאות הנפש (קב"ן) לפני שהתאבדו.
ירידה בעשור האחרון

בעשור האחרון נרשמה ירידה במספר המתאבדים בצה"ל. מספר המתאבדים עומד על 25 בממוצע לשנה, לעומת 36 מתאבדים בממוצע בין 1990 ל-2000. בין השנים 2009 ל-2011 התאבדו 69 חיילים. הירידה היחסית יכולה להיות מוסברת בהגדלת מספר הקב"נים ביחידות ובכך שמספר הטירונים וחיילי המילואים שחוזרים לבתיהם עם נשקם האישי צומצם משמעותית. רוב המתאבדים הם בעלי פרופיל קרבי (97).

מחשש לפגיעה בצנעת הפרט צה"ל דחה את בקשת התנועה לחופש המידע לחשוף גם את הפילוח של המתאבדים לפי היחידות השונות ותפקידי החיילים, אולם הוא

ניאות לחשוף את שיעור המתאבדים לפי אופי השירות. כך עולה כי בחמש השנים האחרונות התאבדו 51 חיילים משירות שאינו ביחידה לוחמת, 37 לוחמים, ו-22 תומכי לחימה.

הדוח מפרט גם את מספר המתאבדים לפי חילות ופיקודים בין 2009 ל-2011: רוב ההתאבדויות- 14 במספר , היו בקרב חיילים מפיקוד המרכז. 11 מפיקוד צפון, שבעה מפיקוד הדרום ושלושה מפיקוד העורף. בזרוע היבשה - שמונה חיילים, שבעה מחיל האוויר וארבעה מחיל הים. חמישה מאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, ארבעה ממודיעין, שלושה מכוח אדם ושניים מאגף התקשוב.

ערפל ועמימות

התאבדות בצה"ל הוא אחד הנושאים הטעונים והרגישים בחברה הישראלית. עמימות וערפל שררו במשך שנים סביב הסוגיה, לאור הסירוב העקבי של צה"ל לחשוף את הנתונים. לטענת הצבא, החשש הוא כי פרסום הנתונים יובילו להגדלת מספר ההתאבדויות וכי לא ניתן לפרסמם מטעמי צנעת הפרט. עם זאת, בשנים האחרונות הופנתה ביקורת רבה נגד הסתרת המידע ונטען כי היעדר השקיפות מונע דיון ציבורי בתופעה ומציאת פתרונות להתמודדות עימה.

בשבועות האחרונים הנושא הפך לסוגיה ציבורית בוערת בגלל הבלוגר המכונה אישתון, אשר נחקר בעקבות תחקיר עיתונאי שעסק בהתאבדויות בצה"ל שבמהלכו הוא ניסה לבדוק את הפער בין נתוני החללים הרשמיים שמפורסמים על ידי כוחות הביטחון לבין הנצחת החיילים באתר הרשמי "יזכור". פרסום הנתונים כעת מעלים סימני שאלה מטרידים לגבי נחיצות חקירתו של אישתון על ידי מצ"ח והמשטרה.

מהדוח עולה כי הצבא משקיע מאמצים רבים בהתמודדות עם התופעה באמצעות הגדלת מספר הפסיכולוגים ביחידות, הגברת המעורבות של המפקדים והכשרות לחיילים לצורך זיהוי מאפיינים אובדניים. דגש מיוחד מושם בהכנות סגלים לקורסים ומירב המאמצים מופנים אל הטירונויות השונות. אחת מהתוכניות ממוקדת בנושא של ערבות הדדית המדגישה את הצורך והחובה של כל חייל לשמור על חברו ולדווח על סימנים חריגים למפקדים כאשר המסר המודגש הוא "זו לא הלשנה אלא הצלת נפשות".

וינוגרד מהתנועה לחופש המידע: "עבדנו להשיג את הדוח במשך חודשים. זה רק קצה הקרחון של התופעה".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בצה"ל רואים בנושא מניעת האובדנות בקרב החיילים חשיבות מן המעלה הראשונה. היקף מקרי האובדנות מתחילת השנה הנוכחית הוא הנמוך ביותר בשני העשורים האחרונים. לפני כשבע שנים החל צה"ל בתוכנית לצמצום מקרי אובדנות, שהביאה לירידה משמעותית במספר המקרים והיא כוללת הרצאות והכשרה למפקדים לזיהוי מצוקה בקרב חיילים ומתן מענה נכון.

החוק מחייב מסירת כל מידע רפואי לרבות טיפול נפשי ומשברים נפשיים טרם הצבא. לעתים, בשל מוטיבציית יתר או חשש מסטיגמה, אין מידע זה מדווח על ידי המועמד לשירות ביטחון, משפחתו או מטפליו. במספר מקרים בעבר התגלה רק לאחר התאבדות או התפרצות של תחלואה פסיכיאטרית כי מדובר באירוע חוזר של קושי או תחלואה שלא היה ידוע לגורמי הצבא בשל חוסר דיווח ".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

קבלו עיתון מעריב למשך שבועיים מתנה

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים