דיון בחוק ועדות הקבלה: "נועד רק לחסום ערבים"
בג"ץ שב לדון בחוק מעורר המחלוקת, המסדיר קבלת אזרחים ליישובים קהילתיים. העותרים טענו: יישובים שינו התקנון - נגד ערבים וחרדים
"תכלית החוק פסולה". היישוב הקהילתי חריש צילום ארכיון: אלכס רוזקובסקי
את העתירה הגישה במרס שעבר האגודה לזכויות האזרח יחד עם יוזמות קרן אברהם, ועם קבוצת עתיד משגב - תושבי יישובים קהילתיים בצפון המתנגדים להליכי הסינון. עתירה נוספת הוגשה על ידי ארגון עדאלה. מרכז המועצות האזוריות בישראל ותנועת מושבי העובדים בישראל הצטרפו כמשיבים לעתירה, והודו כי החוק נועד למעשה לאפשר ליישובים לשמור על הומוגניות, ולא רק על "לכידות קהילתית", כפי שנטען תחילה. ביוני שעבר הוציא בג"ץ צו על תנאי ודרש מהמדינה לנמק מדוע לא יבוטל החוק.
בעתירה מצביע עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח על כך שלאוכלוסייה בישובים עליהם חל החוק אין כל אפיון ייחודי המצדיק הליכי סינון הפוגעים בצורה קשה בזכות לכבוד, לשוויון, לפרטיות ולקניין. "התכלית של חסימת דרכם של ערבים ליישובים הייתה התכלית המרכזית של החוק, וזו תכלית פסולה. בית המשפט העליון יתבקש לפסוק כי אין מקום להליכי סינון, שכל מטרתם הוא לאפשר היבדלות של אוכלוסיה מבוססת בישובים אקסקלוסיביים, דבר שלא רק פוגע בזכויות האדם, אלא הרסני לחברה בכלל ולתושבי הנגב והגליל בפרט".
היום טענו העותרים כי החוק פוגע במי שאינו יכול לגור באזור מסויים למרות רצונו בכך ויוצר אפלייה. "אין מקום להליכי סינון בישובים הקהילתיים שאין להם כל אפיון ייחודי המצדיק את הסלקציה", אמרו והוסיפו כי "הליך הקבלה מפלה, משפיל, שרירותי ופוגע בפרטיות". הם ציינו כי כשנתיים לאחר שעבר החוק, המדינה אינה מסוגלת לציין באילו ישובים מותר לקיים ועדת קבלה, וכי עדיין לא הוקמה ועדות השגות כמתחייב בחוק.
במהלך הדיון שאל השופט סלים ג'ובראן אחד מנציג המדינה, עו"ד ירון מאיר, "מהי ההגדרה של התאמה חברתית, זה נושא עמום", והוסיף כי "אני מסופק אם במצב כזה חתן פרס נובל יוכל להשתלב בקהילה". עו"ד מאיר ענה לבית המשפט כי "אדם משכיל עם כל המעלות, שחסר את התכונה של יכולתו להשתלב בקהילה, אם הוא נוהג להסתגר בד' אמותיו ולא מחוייב להחלטות הרוב ולעזרה בקהילה - אינו מתאים להיות בקהילה קטנה". על כך השיב ג'ובראן בשאלה "קובעים גורלו של אדם רק על סמך הסתכלות?".
על פי החוק, מותר להתנות הקצאת קרקעות מדינה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל, בהם עד ארבע מאות משפחות, באישור ועדת הקבלה של היישוב. ועדות הקבלה, בה יושבים השכנים-לעתיד, רשאיות לבקש מהמועמדים פרטים אישיים, ולשלוח אותם למבחנים במכוני מיון ואף לבדיקה גרפולוגית. הן מקבלות את ההחלטה על בסיס התרשמותן מן המועמדים בראיון, ומוסמכות לדון אותם לשבט או לחסד על סמך מבחנים עמומים כמו "התאמה לחיי חברה בקהילה" או "התאמה למרקם החברתי-תרבותי של הישוב".
החוק מאפשר לדחות מועמדים גם על פי קריטריונים נוספים שייקבעו בתקנון הישוב. בעקבות זאת, ציינו העותרים, החלו
יישובים שונים לשנות את תקנוניהם ולחייב את המועמדים ב"הצהרת נאמנות" לערכים שונים, כדי לחסום ערבים וחרדים מלהצטרף אליהם. ביישוב מנוף שבחבל משגב, למשל, שונה התקנון, כך שכל מי שרוצה להתקבל יצטרך להתחייב כי הוא שותף להשקפות היסוד של הישוב, לרבות ערכי התנועה הציונית, מורשת ישראל, יישוב ארץ ישראל וציון מועדי וחגי ישראל.
לפני כשבועיים דן בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים בחוק משאל העם, לפיו ויתור על שטחים ברמת הגולן או במזרח ירושלים יחייב משאל עם, והורה לכנסת, ליושב ראש הכנסת ולראש הממשלה לנמק בתוך תשעים יום מדוע לא יבוטל החוק שקיבלה הכנסת לפני כשנתיים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם