בכל זאת יש בה משהו
הפיגוע בתל אביב הוכיח לכולם שוב שהעיר העברית הראשונה היא יעד מבוקש לא רק בישראל ובעולם אלא גם בעזה. היא תצא גם מזה
זירת הפיגוע באוטובוס בתל אביב צילום: אי-פי
תבניות הבקלאווה שהתרוקנו שלשום במהירות אחרי הטיל שהיכה בבניין בראשל"צ, הוחלפו במגשי כנאפה מהבילים ומתוקים שהוצאו זה עתה מתנורים לוהטים. התמונות האלו מעזה, ומהגדה הנגררת אחריה, לא נתפשות בשכל הישר שלנו, ואנחנו צופים בתיעוב במחזות השמחה שלהם. זו שמחתם של העניים - לאו דווקא עניים בחומר - שלא מעוניינים לבנות שום דבר, אלא להרוס לנו ובעיקר להם.
למרות נסיונות הסרק של חמאס לטווח גם לכיוון ירושלים בשבוע האחרון, בהיסטוריה של הסכסוך הישראלי-ערבי נחשבה תל אביב מאז ומתמיד ליעד המרכזי, הנחשק. מ"קול הרעם מקהיר" שהכריז על נפילת העיר בששת הימים, המשכו ביום הכיפורים כשהמפקדים המצרים חרטו על שלדות הטנקים את המרחק בקילומטרים מסיני לתל אביב, ועד ל"יא סדאם, יא חביב, אודררוב אודרוב תל אביב".
בעוד שירושלים נחשבת עיר שלא שווה להתעסק איתה בגלל רגישותה הבינלאומית, תל אביב היא יעד נדרש כיוון שהיא מעוז הנורמליות והשפיות הציונית. חיים בה כחמישה אחוזים מאוכלוסיית ישראל, שהפכו אותה לבסיס הכלכלי, התרבותי והאזרחי המשגשג של ישראל. ההפגנות הפוליטיות, הנאומים הגדולים, התנועה החברתית, הוויכוח האידיאולוגי, אלטלנה בחוף הים, בית מפלגת העבודה ברחוב הירקון ומצודת זאב, הרצח הפוליטי בכיכר, והפיגועים, כן, הפיגועים שהיכו בה בזמנו, והיו לא מעטים כאן שחיכו שיכו בה שוב, שתרגיש כמו כולם את סבלו של העם.
ובכל זאת ולמרות הכל, היא ולא אחרת הפכה לכרך הנחשק ביותר כאן, ויש לה דורש גם בעולם, עם מחירי מגורים שמאמירים בה משעה לשעה. כמו שחמאס רואה בה מטרה, גם חלק מהישראלים שמחים שהצטרפה למעגל הלחימה. עינם של חלק מהישראלים צרה בהצלחתה, כפי שכמעט טבעי שאנשים מתקשים לעכל את הישגיו של מצליחן.
תל אביב היא גם תבנית חריצי פניו של המנהיג המקומי שלה, ראש העיר רון חולדאי, שעמד ליד האוטובוס המפוייח, מחוספס וענייני כהרגלו, וביקש
או דרש קודם כל להירגע ולא לצעוק. באולפן ישבה באותו זמן לימור לבנת, יגעה ולמודת ניסיון, וטוב לשמוע דווקא ממנה שהפתרונות עכשיו אינם פשוטים.
לא יודע איך ישראל תצא מהסיפור הזה, אבל מה שבטוח הוא שתל אביב תתאושש במהרה. כמו שנתן אלתרמן כתב עליה: "בכל זאת יש בה משהו, כן יש בה איזה משהו, שכלל עוד לא היה שהוא, והוא כולו שלה שהוא, ויש בה איזה חן שהוא, שלאחרת אין שהוא, לא אין בה כל ממש שהוא, ובכל זאת יש בה משהו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם