יעקב גרינוולד, עובד מעריב, הובא למנוחות
מנהל בית הדפוס, שעבד ב-3 העשורים האחרון בעיתון ולקח חלק במאבק להצלתו, נפטר בשנתו בליל אמש. "הדאגה לעובדים הכריעה אותו"
אלמנתו ובניו של יעקב גרינוולד ז''ל צילום: ראובן קסטרו
ההלם והכאב העצום ניכרו על פני כל אחד ממשתתפי מסע הלוויה, אשר קיבלו את בשורת האיוב על מותו בטרם עת של גרינוולד בהפתעה גמורה. רבים עוד הספיקו לשוחח איתו לא מעט בימים האחרונים.
גרינוולד החל לעבוד במעריב בשנת 1982, כשהעיתון עוד יצא בצבעי שחור לבן, והיה אחד מוותיקי העיתון ומהדמויות הדומיננטיות במערכת בכלל ובבית הדפוס בפרט במהלך השנים. הוא נפטר בשנתו בליל אמש.
"איש של אנשים"
רק לאחרונה, לאחר שמעריב נקלע למשבר הקשה בתולדותיו, לקח גרינוולד חלק במאבק להצלת העיתון והשתתף בקמפיין הציבורי להצלתו, כשהצטלם לסרטון פרסומת שקרא לאזרחים לסייע ולקנות את גיליונות העיתון, היוצאים מידי בוקר מבית הדפוס שהפך לביתו השני.
אחד מחבריו הקרובים שספד לו סיפר כי שוחח עם גרינוולד בפעם האחרונה לפני שלושה ימים. "שאלתי אותו 'לאן נושבת הרוח', מה יהיה על עובדי הדפוס, הוא ענה לי 'אינני יודע, אני מאד מודאג ממה שיקרה עם העובדים, זה מדאיג אותי יותר מהכל'".
חבר אחר של גרינוולד, מימיו בשרות הצבאי בחטיבת גולני, סיפר כי באחת משיחותיהם האחרונות פנה אליו וביקש ממנו להעביר אליו את דגל הגדוד שהיה יקר לליבו. "לא הספקתי לתת לו את הדגל", סיפר החבר, והעביר אותו לידי אחד מבניו. "יעקב היה איש של אנשים, חי בעד האנשים ובשביל האנשים.. יעקב, קודם כל דאגת לעובדים שהיו תחתיך ולצידך, תמיד האחריות הייתה על כתפיך".
"משה סילמן של מעריב"
יוסי הרשקוביץ', חברו של גרינוולד העובד בהפצה הקמעונאית במעריב, סיפר גם הוא על פגישתם האחרונה. "יעקב, ביום שישי האחרון נפגשנו אצלי במשרד, באתי אלי וראיתי שאותו חיוך שכל כך זוהה איתך לא היה על הפנים.. שאלת מה קורה אצלכם, דיברנו קצת, וראיתי איזו מצוקה אצלך, אמרת שאתה מוטרד מהעתיד של העובדים.. רק הבוקר הבנתי שהמציאות הכריע אותך, אתה יעקב, משה סילמן של מעריב.. אני מצטער שלא יכולתי לזהות ביום שישי את אותו מבט שלא היה אופייני לך".
הלווייתו של יעקב גרינוולד, היום
צילום: ראובן קסטרו
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם