תעזרו להם לצעוק
תושבי הדרום זקוקים לשקט, לשגרה ולנורמליות. עלינו להיות הקול שלהם בכל המדינה, כי עושה רושם שלא מקשיבים להם מספיק
צילמתי והלכתי, ידעתי שאחזור כי זה היה לי חשוב, אפילו שאז זה לא נגע לי ישירות. לאחר זמן לא רב, הקמנו מאהל מחאה בשדרות. תחילה כאות הזדהות ותמיכה בתל אביבים, ובהמשך הצגנו גם דרישות ספציפיות לדרום. כשהייתה הפגנה נגד גזענות ואפליית אתיופים אירגָנו אוטובוס לתל אביב. אני שונאת אירועים המוניים ואני לא אתיופית, אבל הרגשתי שאלו דברים שלא יכולים לעבור לסדר היום בלי תגובה.
בימים האחרונים, כשיש שוב הסלמה בדרום, החלה הרשת גועשת, ולא רק בגלל כמויות הקסאמים. בנוסף להסלמה החלה מלחמה בין "מדינת תל אביב" ל"מדינת הדרום". דרומים קוראים בסטטוסים שלהם "מדינת תל אביב תתעוררי!", וכועסים שבתל אביב מתעסקים בגשם כשבדרום יש גשם של קסאמים.
התל אביבים כועסים על ההאשמות הללו ותוהים אם כשיפסיקו לשבת בבתי קפה יסתיים ירי קסאמים. הדרומים מפרסמים סטטוסים על "צבע אדום" נוסף, התל אביבים כותבים על הניצחון של הפועל בדרבי. כל אחד והצבע האדום שלו. הדרומים מבקשים הזדהות ותמיכה, אפילו רק נפשית. רק תראו שאכפת לכם. התל אביבים נעלבים שמאשימים אותם ולא את הממשלה ויורים חצים ציניים בחזרה. חלק גם מוסיפים ומחלקים את הארץ לשמאלנים יפי נפש וימנים קיצוניים, וכמו ירי קסאמים שאחריו מגיע ירי המסוקים,
שאחריו מטח קסאמים נוסף וירי מסוקים נוסף, כך נמשכת המלחמה ברשת.
לפני שעברתי בדרום גרתי מספר שנים בתל אביב. חלק ממשפחתי וחבריי גרים בתל אביב, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא ואזורים נוספים במרכז הארץ. אני משוכנעת שאיש מהם אינו אשם בירי הקסאמים על הדרום. איש מהם לא אחראי לפגיעה ישירה במבנה, בקיבוץ האהוב שגרתי בו בנגב.
אבל בכל זאת, תושבי המרכז, אין לכם סיבה להיעלב. אין לכם סיבה לכעוס כשאנחנו אומרים שאם הטילים היו נורים על תל אביב, איש לא היה נותן לזה להימשך למעלה מ-12 שנים. אני חושבת שגם אתם יודעים שזה נכון. ואל תתקפו את הדרומים. תוקפים אותם מספיק. תחבקו אותם. לפעמים כל מה שצריך זה רק חיבוק. אף דרומי לא באמת רוצה שיפגע טיל בתל אביב, הם רק רוצים שקט. הם רוצים לקום בבוקר מהשעון המעורר ולא מהאזעקה. הם רוצים ללכת ברחוב בלי לבדוק איפה המיגונית הקרובה. הם רוצים לקחת את הילדים לגן בלי שיצטרכו לבחור על איזה ילד להגן קודם כשיש אזעקה. הם צריכים שתעזרו להם לצעוק. הם רוצים שצבע אדום יחזור להיות הצבע של התותים והעגבניות, ולא צמד המילים הזה שהורס להם את היום והלילה. הם רק רוצים לחיות כמו בני אדם ולא כמו ברווזים.
אני אוהבת את תל אביב. אני בטוחה ש"מדינת תל אביב" לא תביא את הפתרון לבעיית הקסאמים, ואם התל אביבים (ואני) יוותרו על הבירה שלהם זה לא יפסיק את הירי. אבל תעזרו לאנשי הדרום לצעוק, כי עושה רושם שלא מקשיבים להם מספיק.
הכותבת התגוררה בקיבוץ ניר-עם בשלוש השנים האחרונות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם