החיסול באלפים: האם המוסד מעורב?
האם הנרצח, מהנדס בריטי ממוצא עיראקי, העביר מידע גרעיני רגיש לאיראן? גורמים בממלכה משוכנעים: סוכני מוסד נשלחו להשתיקו לתמיד
• עקבו אחרינו גם בפייסבוק
"אני לא יודע אם אי פעם נדע מדוע אל-הילי נרצח", אומר גם ג'וליאן סטדמן, רואה החשבון של אל-הילי ושכן של המשפחה בקלייגייט, עיירה קטנה במחוז סארי, סמוך ללונדון. "המשטרה וגם אנחנו בקלייגייט לא קרובים לפתרון התעלומה", הוא שב ומדגיש בשיחת טלפון ממשרדו. בשבוע שעבר יצאה משטרת צרפת בקריאה לציבור לנסות לסייע בפתרון התעלומה. אנחנו זקוקים למידע חדש, בנאלי ככל שיהיה, הודיעו במשטרה, שעד כה גבתה עדויותיהם מ-650 בני אדם בצרפת ובבריטניה.
הרצח של שלושת בני משפחת אל-הילי, שנפשו באתר קמפינג בצרפת, ושל רוכב אופניים מקומי, זעזע את האזור השליו באלפים הצרפתיים. סעד אל-הילי, 50, מהנדס שנולד בעיראק וגר באנגליה, אשתו איקבאל, סייעת לרופא שיניים בת 47, אמה , סוהילה אל-אלף, בת 72, תושבת שוודיה, וסילביין מורייה, רוכב אופניים צרפתי בן 45, נמצאו מתים ב-5 בספטמבר אחר הצהריים במפרץ חניה סמוך לאגם אנסי באלפים הצרפתיים. חצי שעה לפני הרצח הם הצטלמו במצלמת הטלפון הנייד, משפחה מאושרת וחייכנית במהלך טיול של סוף הקיץ באלפים הצרפתיים.
"זירת הרצח נראתה כמו סרט הוליוודי, כאילו שפתאום מישהו יגיד 'קאט' וכולם יקומו וילכו, אולם מה שראיתי קרה במציאות ולא בסרט", אמר לרשת בי-בי-סי ברט מרטין, רוכב האופניים שהיה העד הראשון לאירוע הנורא. מרטין, מדריך טיסה בריטי, רכב על אופניו בשבילים המיוערים סביב אגם אנסי כשראה מרחוק ילדה קטנה מועדת על הכביש. הוא היה בטוח שהיא משחקת. כשהתקרב ראה את התמונה כולה, הילדה הייתה פצועה, רוכב אופניים היה שרוע על האדמה בסמוך ולצדו מכונית. מבט חטוף גילה שרוכב האופניים מת. מנוע המכונית עדיין פעל. מרטין חשב שהרוכב נהרג בתאונת דרכים אולם כשהביט לתוך המכונית ראה את סעד אל-הילי, את איקבאל ואת סוהילה אל-אלף עם שני פצעי ירי בראש כל אחד. "מיד הבנתי שזו לא הייתה תאונת דרכים", אמר לבי-בי-סי.
מרטין שבר את חלון המכונית, הפסיק את פעולת המנוע וניסה להזעיק עזרה. הטלפון הנייד שלו לא היה פעיל, ומרטין, טייס לשעבר בחיל האוויר המלכותי הבריטי שרגיל לקבל החלטות מהירות, החליט לרדת במורד ההר ולנסות להזעיק עזרה. "בהתחלה רציתי לקחת את הילדה הפצועה איתי כדי לא להשאיר אותה לבד", הוא אמר, "חששתי שהרוצח ינסה לפגוע בה, אבל אז נזכרתי שאם מזיזים פצוע עלולים להחמיר את הפציעה. החלטתי להשאיר אותה במקומה ולהזעיק עזרה כמה שיותר מהר".
מרטין הנסער דהר במורד ההר. אחרי כמה דקות
דידיארג'אן היה בטוח שגם זיינאב אלהילי, הילדה בת השבע שהייתה שרועה על הכביש ליד המכונית, מתה. "היא לא הגיבה כשפניתי אליה" אמר, "מחאתי כפיים אבל היא לא הגיבה. ראיתי שלוחית הרישוי על המכונית היא בריטית אז פניתי אליה באנגלית אבל כלום לא קרה. מבחינתי היא הייתה מתה".
כוחות ההצלה שהגיעו למקום גילו שזיינאב ניצלה מהטבח. היא נפצעה באורח קשה והועברה תחת שמירה כבדה לבית החולים האוניברסיטאי בגרנובל. כפי הנראה היא התעוורה בעין אחת. שמונה שעות אחרי הרצח התגלתה בתוך המכונית, מסתתרת מתחת לחצאית של אמה, ילדה בת ארבע, זינה אל-הילי, בתם הקטנה של בני הזוג. היא יצאה בוכה מתוך המכונית והסבירה לשוטרים הצרפתים שלא ידעה מיהם הטובים ומיהם הרעים ולכן בחרה להסתתר במכונית גם אחרי שקול היריות נדם. בפני החוקרים היא תיארה שעות של פחד כשהיא מתחבאת מתחת לחצאית האם במושב האחורי של המכונית. "איפה אמא שלי, אני רוצה את אמא שלי", אמרה לחוקרי המשטרה.
סודותיה של משפחת אל-הילי, שבימים הראשונים אחרי הרצח נראתה כמו משפחה תמימה מקלייגייט, החלו אט אט להיחשף. סעד אל-הילי הגיע מבגדד ללונדון עם הוריו, פאיזה וחאדים, ועם אחיו זאיד בסוף שנות השבעים, אחרי שסאדאם חוסיין הלאים את חברת ההנדסה של חאדים אל-הילי. הם גרו בפימליקו שבמערב לונדון. סעד למד בבית הספר המקומי והצטיין במתמטיקה ובפיזיקה. אחרי זמן מה המשפחה עברה לקלייגייט, עיירה אמידה וקטנה, 6,500 תושבים בלבד, 30 קילומטר מלונדון. באתר של המועצה המקומית אין זכר לרצח שאירע רק לפני חודש וחצי. הדוח הכספי האחרון מציג לנוחות התושבים הכנסות נאות של המועצה בסכום של כ-60 אלף דולר. המועצה מתהדרת בכמה גינות ציבוריות ומזכירה לתושבים את תערוכת הפרחים של קלייגייט, שנערכת מדי שנה בחודש יולי ונחשבת לאירוע מרכזי בעיירה השלווה. אף על פי שבאתר המועצה הרצח המזעזע נראה כמו חלום בלהות רחוק, אלכס קומס, חבר המועצה, אומר לסופשבוע ש"זה סיפור עצוב שהשפיע על רבים בקלייגייט. אני מאמין שהמשטרה תעשה הכל כדי למצוא את הרוצח. הקורבנות האמיתיות הן שתי הבנות שאיבדו את הוריהן".
לפני כמה שנים מתה האם פאיזה והאב חאדים אל-הילי עבר מהבית המפואר בקלייגייט לדירה קטנה ליד מלגה, ספרד, שנמצאת בבעלות המשפחה. בבית בקלייגייט נשארו שני האחים - זאיד הבכור, רואה חשבון במקצועו, וסעד, מהנדס, שנחשב לצחקן ולחברותי מבין השניים, הבן האהוב על כולם, זה שאיש לא ירצה לפגוע בו. שני האחים ניהלו קריירות עצמאיות אבל ניסו להקים עסקים משותפים. הם קנו נדל"ן, השביחו אותו ומכרו אותו ברווח והקימו חברה לצילומי אוויר, עיסוק שנחשב למומחיות של סעד. המשטרה חושדת שהמומחיות הביאה עליו את מותו.
רוב חייו המקצועיים עברו על סעד במתן שירותים הנדסיים שונים, חלקם קשורים לגרעין ולצילומי אוויר. בשנות השמונים הוא עבד במעבדת ראתרפורד אפלטון הבריטית שעוסקת בחקר הגרעין. אדם שעבד איתו במעבדה אמר ל"מירור" שאלהילי עבד על פיתוח מאיץ חלקיקים שיכול לייצר חומר רדיואקטיבי. המעבדה, שהוקמה ב-1957, עבדה תחת המכון הבריטי לחקר אנרגיה אטומית. מאיץ החלקיקים נחשב לאחד הפרויקטים החשובים של המעבדה אבל אל-הילי, על פי גורמים הבקיאים בתחום, היה בורג קטן בתוך הפיתוח של מאיץ החלקיקים.
ב-2001 הקים סעד אל-הילי את "ש-טק", חברה לייעוץ הנדסי. אחיו ואשתו היו בעלי מניות בחברה שעוסקת בצילום אווירי ועל פי התקשורת הבריטית עבדה עם משרד ההגנה. הפרויקטים הביטחוניים לא היו רווחיים במיוחד. על פי האתר של רשם החברות בבריטניה, "ש-טק" הרוויחה בשנה האחרונה כעשרת אלפים דולר בלבד. אל-הילי עבד גם בחברת איירבס שמייצרת ציוד רדיואקטיבי רפואי ובחברת סארי טכנולוגיות לוויין. החברה מייצרת ומפעילה לוויינים זעירים ואף בנתה לוויינים למשרד ההגנה הבריטי.
אל-הילי, על פי התקשורת הבריטית, עבד במיזם שעוסק בתמונות דיגיטליות ונחשב לאחד הפרויקטים הסודיים של החברה. האיראנים, שמתכוונים להרחיב את תחום הצילום הלווייני, גילו עניין בלוויינים של החברה. מקור ביטחוני אמר ל?מייל און סאנדיי? שיכול להיות שהאיראנים ביקשו מאל-הילי מידע הקשור ללוויינים. לא הייתה להם בעיה לרצוח את אל-הילי בין אם נעתר לבקשתם להעביר אליהם את המידע המבוקש ובין אם סירב לעשות זאת, אמר המקור לעיתון.
סארי טכנולוגיות לויין, על פי התקשורת הבריטית, נחשבת לחברה רגישה במיוחד ואף עוררה את התעניינות שירות הביון הבריטי שעקב אחרי תושבי הממלכה שיצרו קשר עם החברה. בחברה סירבו להגיב השבוע לפניית "סופשבוע.? אחד המנהלים בה אמר ל"סאנדיי טיימס" שעבודתו של אלהילי בחברה לא דרשה ממנו לחתום על הסכם סודיות. מנהל אחר אמר לתקשורת הבריטית ש"חבריו של אל-הילי יזכרו אותו כמהנדס מחויב ורב ניסיון שעבד יחד עם קבוצה מגובשת".
"אל-הילי לא היה קשור לפרויקטים צבאיים ולא היה לו שום קשר עם משרד ההגנה או עם איראן", אומר רואה החשבון סטדמן לסופשבוע, "הוא היה בחור רגיל שעשה עבודה רגילה, מסחרית במהותה". שכנים אחרים בקלייגייט תהו בשבועות האחרונים אם אל-הילי אכן היה בחור רגיל. השכן פיליפ מרפי סיפר ל"דיילי מייל" שלפני שמונה שנים, סמוך לפלישה האמריקאית-בריטית לעיראק, ערכה היחידה המיוחדת תצפיות על ביתו של אל-הילי. "ראיתי אותם מהחלון שלי, הם צפו על אל-הילי ועל אחיו. כשאל-הילי נכנס למכוניתו הם נסעו אחריו. זה היה מוזר מאוד. מעולם לא סיפרתי לבני המשפחה שעוקבים אחריהם".
די מהר התברר שהמהנדס החביב שסייע לשכנים לתקן מכשירי חשמל שהתקלקלו, איש המשפחה המסור שקיבל אזרחות בריטית לפני עשר שנים, שיחק בדמינטון ואהב לרכוב על אופניים - הוא אדם מורכב הרבה יותר ממה ששכניו תיארו לעצמם. גארי אקד, מהנדס הגר בסביבה וחבר קרוב, סיפר לתקשורת הבריטית שבזמנו הפנוי אל-הילי כתב הודעות שטנה נגד ישראל. "היו לו כמה מחשבים ואת רוב זמנו הפנוי הוא הקדיש לגלישה בצ'טים ולהפצת דעותיו. הוא דיבר על כך שהישראלים משתלטים על העולם ובמיוחד על אמריקה", אמר ל"מירור", "הוא חשב שהישראלים עמדו מאחורי הפיגועים במגדלי התאומים כדי ליצור שנאה נגד האומות הערביות. אחרי הפיגוע המעורבות שלו בצ'טים התגברה. הוא היה מאוד איתן בדעותיו וחשב שהפלסטינים הם אלה שצריכים להתיישב בישראל. הוא לא היה אלים אבל היו לו דעות קיצוניות, לא הייתה לו בעיה עם יהודים באופן כללי, רק עם הישראלים".
סטדמן מתקשה להאמין שאל-הילי היה קיצוני שונא ישראל. "אני לא חושב שזה נכון, אני לא יודע על זה שום דבר, אבל מההיכרות שלי איתו זה לא נשמע לי הגיוני".
אקד, כמו גורמי ביטחון ועיתונאים בריטיים, משוכנע שהמוסד רצח את אל-הילי כדי שלא יעביר מידע גרעיני לאיראן. על פי מקורות זרים, למוסד יש היסטוריה ארוכה של חיסולים, ובשבועות האחרונים היו מי שהזכירו בתקשורת הבריטית כמה ממבצעי החיסול שמיוחסים למוסד. ב-1962 נרצח במינכן היינץ קרוג, מדען טילים גרמני שעבד בתוכנית הטילים המצרית. ב-1965 נרצח באורוגוואי הרברט קוקרוס, שהיה מעורב ברצח יהודי לטביה בזמן מלחמת העולם השנייה. ב-1978 נרצח במזרח גרמניה וואדי חדד, שהיה המוח מאחורי כמה חטיפות של מטוסים. יחיא אל-משהד, מדען גרעין מצרי, נרצח בפריז ב-1980. עשר שנים אחר כך נרצח בבריסל ג'רלד בול, מהנדס קנדי שפיתח את תותח העל עבור ממשלת עיראק. ב-2010 נרצח בדובאי מחמוד אל-מבחוח, מפקד בכיר בחמאס שהיה מעורב, על פי החשד, בהברחת נשק לעזה. באותה שנה נרצחו שלושה מדעני גרעין איראנים.
החוקר רוג'ר הווארד, מומחה למזרח התיכון, אמר ל"מייל און סאנדיי" שאמנם המוסד לא פוגע בנשים ובילדים, אבל יכול להיות שמשהו השתבש בדרך וגרם לרוצח לבחור במהירות בין שתי אפשרויות, נטישת המשימה או הריגה הנשים והילדים. "האם הגיוני ששני אנשים שעוסקים באותו תחום, האחד יכול לספק סודות גרעין והאחר מביע אהדה למשטר שרוצה לקנות את הסודות האלה, ייפגשו בדיוק באותו רגע שבו הרוצח ירה", הוא שאל והתכוון לרצח של רוכב האופניים מולייה.
סילביין מולייה, רוכב האופניים הצרפתי שנרצח ביחד עם בני משפחת אל-הילי, נשוי בשנית ואב לשלושה, עסק גם הוא בתחום הגרעין. הוא עבד בחברה שמתמחה בייצור זירקוניום לתעשיית הגרעין. החברה, סזוס, נרכשה על ידי ארבה, חברת ענק שעוסקת באנרגיה גרעינית ונחשדה בעבר במכירת אורניום מועשר לאיראנים. ארבה הכחישה קשרי מסחר מסוג זה עם איראן. המשטרה הצרפתית הודיעה לאחרונה שהיא אינה שוללת את האפשרות שדווקא מולייה הוא קורבן הרצח המיועד וכי אל-הילי נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. מולייה, שכפי הנראה ניסה להימלט מהרוצח, נורה שבע פעמים.
זה לא צריך היה לקרות לו, אמרו מכריו של מולייה לתקשורת הצרפתית ותיארו איש משפחה מסור שיצא לחופשת לידה כשבתו הקטנה נולדה, אולם החוקרים הצרפתים קצת פחות התרשמו מהאב המסור. "כולם חושבים שמולייה היה ג'נטלמן", אמר אחד החוקרים, "אבל מי יכול לומר שהוא לא ניהל חיים כפולים?". משפחתו של מולייה, שסירבה לשתף פעולה עם התקשורת, דרשה שגופתו תישרף, אולם בלחץ החוקרים הסכימו בני המשפחה לקבור את מולייה באופן זמני בבית קברות מקומי. הלוויה נערכה בשעת ערב מאוחרת כשבית הקברות סגור בדרך כלל, מה שהגביר את השמועות על כך שמולייה הוא גיבור הפרשה ולא אל-הילי.
כמאה חוקרים משתתפים בחקירה בצרפת ובבריטניה. "פענוח הרצח יימשך זמן רב, אולי אפילו עשר שנים", אמר לאחרונה אריק מיילו ממשטרת אנסי. במשטרת סארי סירבו השבוע להגיב לשאלות, והיומנאית שענתה לטלפון לא זכרה את הרצח שרק לפני כחודש וחצי זעזע את הממלכה. דקות ארוכות חלפו עד שהיא נזכרה בשלושת בני המשפחה שגופותיהם נמצאו בצרפת. גם ביורוג'אסט, הארגון האירופי שלקח את החקירה תחת חסותו, סירבו לחשוף את פרטי החקירה אבל הדלפות של המשטרה לתקשורת הבריטית והצרפתית מלמדות על כמה כיווני חקירה נוספים מלבד החשד האיראני, אחד העיקריים שבהם הוא הקשר העיראקי של משפחת אל-הילי.
עיראק הייתה נקודת תורפה אצל משפחת אל-הילי. הם נאלצו לעזוב את בגדד במהירות אחרי שהעסק המשפחתי הולאם ומאז נשארה המולדת הישנה מושא לגעגוע תמידי שגם שנים ארוכות בבריטניה לא הצליחו לרפא. משפחת אל-הילי נחשבה בעיראק למיוחסת ועשירה. חאדים אל-הילי השאיר אחריו רכוש רב, הבית בקלייגייט, דירה בספרד, בית בצרפת, נכסים בעיראק וחשבונות בנק בשווייץ בשווי כולל של 6.5 מיליון דולר.
אל-הילי נסע כמה פעמים בשנים האחרונות לעיראק כדי לנסות להשיב את רכוש המשפחה. לשכן ג'ק סלטמן אמר שהוא חושש לגורלם של בני משפחתו בעיראק, לגארי אקד הוא סיפר שהוא מתכוון לסגור עסקת נדל"ן במולדת בסכום של כמיליון דולר. עיראק עדיין חמה, אמר לאקד. לחברו ג'יימס מתיוס אמר שאחרי מכירת הבית בעיראק הקשרים שלו עם מולדתו נותקו. בביתו נמצא אקדח ששימש אותו בנסיעותיו לעיראק. לפני אחת הנסיעות הראה לשכן בקלייגייט את אפוד המגן שלו. אם ירצו להרוג אותי בעיראק הם ידפקו אצלי בדלת וירצחו אותי, אמר.
בשבועות האחרונים שב אל-הילי ואמר לשכנים שהוא פוחד. הוא החליף את המנעולים בביתו ואחרי מותו נמצא בבית בקלייגייט אקדח ללא רישיון. אל-הילי לא הסביר מדוע הוא פוחד, היו מי שחשבו שהחשש נובע מקשרים מסתוריים בעיראק, אחדים מחבריו סבורים שהסכסוך עם אחיו זאיד על הירושה המשפחתית הצית את הפחד. הבית בקלייגייט רשום על שמם של שני האחים. הם גרו יחד בבית הענק אולם לפני כשנה עזבו זאיד אל-הילי ומשפחתו את קלייגייט. זאיד אף פרש מחברת "ש-טק".
אל-הילי, אשתו ושתי בנותיו נשארו בבית הבנוי בסגנון טיודור. לחבריו אמר אל-הילי שהוא השקיע בבית את נשמתו ואת כספו וכי ירגיש נורא אם ייאלץ לעזוב אותו. השכן ג'יימס מתיוס אמר לבי-בי-סי שאל-הילי חשש שאחרי מותו של אביו יכריח אותו בית המשפט למכור את הבית ולהעביר את מחצית תמורתו לאחיו זאיד. לא ברור מה קובעת הצוואה של חאדים אל-הילי. אחרי הרצח נחשפה בתקשורת הבריטית תביעה שסעד אל-הילי הגיש לבית המשפט ובה הוא טוען שצוואתו של אביו זויפה. כמה גרסאות של הצוואה נמצאו אחרי הרצח בקרוואן המשפחתי בצרפת.
חלק מההון המשפחתי מוחזק בבנקים שונים בעולם. זמן קצר לפני שנרצח בדק סעד אל-הילי חשבון בנק בז'נבה שם הופקדו למעלה ממיליון דולרים. התובע השוויצרי דריו זאני סבור שלסכום הכסף הזה יש קשר לרצח. חשבון הבנק הוקפא. זאיד הכחיש בחקירותיו במשטרה כל קשר לרצח וטען שלא היה מסוכסך עם אחיו. בשיחה עם קרוב משפחה באוסטרליה אמר שהוא הרוס מהרצח. בשיחה עם סופשבוע הוא סירב לומר דבר על קשריו עם אחיו. "נחכה לסיום החקירה", שב ואמר.
סימני שאלה רבים מרחפים על חקירת הרצח. משפחת אל-הילי נסעה לטיול קרוואנים בצרפת בסוף חודש אוגוסט. אני חייב לנוח, הסביר אל-הילי לשכניו בקלייגייט וביקש מהם שישימו עין על הבית. המשפחה, שנהגה לטייל בקרוואן בכל רחבי היבשת, הגיעה לאתר קמפינג "אירופה" סמוך לאגם אנסי והתכוונה לשהות במקום כשבוע, אולם אחרי יומיים הם עברו לאתר אחר. זוג נופשים הולנדי ששהה ב"אירופה" אמר לעיתונאים בריטים שאל-הילי יצא מהאתר אחת לכמה שעות למשך חצי שעה. ביום שבו עזבו את האתר הגיע לביקור במקום אדם מסתורי, בעל חזות מזרח אירופית. הוא היה לבוש בבגדים שחורים, אמר ז?אן ז?נסן ההולנדי, הסתובב באתר ושאל שאלות. זמן קצר אחר כך ארזו בני משפחת אל-הילי את חפציהם והסתלקו מהמקום.
מסתורית לא פחות היא מכונית גדולה, ירוקה או שחורה, שחלפה בזירת הרצח כמה דקות אחרי שהארבעה נרצחו. המשטרה מעריכה שהמכונית סייעה לרוצח להסתלק מזירת הרצח. עד היום לא ברור אם הרוצח עקב אחרי המשפחה או שהמתין למכונית במארב מתוכנן. גם היום, חודש וחצי אחרי האירוע האלים, לא ברור אם רוצח אחד הרג את הארבעה. 25 כדורים נמצאו בזירת הרצח. חוקרי המשטרה חלוקים בדעותיהם. חלק סבורים שרוצח אחד, לא מיומן, ירה בארבעה. רוצח מקצועי לא היה משאיר את הכדורים בזירת הרצח, אמרו במשטרת צרפת לתקשורת. רוצח שכיר לא היה הורג את כל בני המשפחה.
דוח משטרתי קובע ששני רוצחים אחראים לרצח. חלק מחוקרי המשטרה סבורים שכנופיית רוצחים ירתה בארבעה וכי זיינאב ניצלה אחרי שהרוצחים רוקנו את כל הכדורים ונותרו ללא תחמושת. על פי סברה אחרת, זיינאב הוכתה לעיני הוריה כדי לדרבן אותם לחשוף מידע כלשהו. זיינאב, העדה היחידה לרצח, אמרה לחוקרים ש"אדם רע אחד" ירה במשפחתה. היא שבה לבריטניה עם אחותה. במשטרה מקווים שאחרי שתתאושש מהפציעה היא תוכל לספק פרטים מדויקים יותר.
הרצח באגם אנסי, כפי שהוא מכונה בתקשורת הצרפתית, מזכיר פרשה דומה שאירעה בצרפת בדיוק לפני 50 שנה. ג'ק דראמונד, ביוכימאי שעסק בתזונה אבל היה קשור גם למחקר של החומר הכימי אייג'נט אורנג' שהאמריקאים השתמשו בו למעלה מעשור אחר כך במלחמת וייטנאם, ואשתו אן, נורו למוות בדרום צרפת. בתם בת העשר, אליזבת, הוכתה למוות בקת של רובה. גסטון דומיניקי, חוואי מקומי, הורשע ברצח ונידון למוות. עונש המוות הומר למאסר עולם. ב-1960 הוא קיבל חנינה והשתחרר מהכלא, חמש שנים אחר כך מת בחווה שלו. עד יום מותו טען שהוא חף מפשע. בני משפחתו טוענים שסוכנים סובייטים שביקשו להפסיק את המחקר של דראמונד על כימיקלים מסוכנים רצחו אותו.
למרות הערפל שבו שרויה החקירה של הרצח באנסי, אריק מיילו, החוקר שמרכז את צוות החוקרים, בטוח שהפתרון יגיע מהמזרח התיכון דווקא, הרחק מזירת הרצח באלפים או מקלייגייט. "הרצח קשור למשהו מהעבר" הוא אמר ל"גרדיאן". "המשטרה תבדוק כל מה שיכול להרגיז אנשים במזרח התיכון".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם