בכירים מסבירים: עדיף לספוג קסאם מאשר פיגוע
במאזן האימה המתקיים בין ישראל וחמאס בגבול עזה, ברור לחלוטין שהתנקשות בפעילי הארגון תגרור עוד סבב לחימה, וחוזר חלילה
כמו במקרים דומים בשבע השנים האחרונות, גם הפעם כאמור ירי הרקטות של חמאס על ישראל הגיע בתגובה לפעילות צה"ל.
במקרה הזה חיל האוויר פגע בשני פעילים של חמאס שרכבו על אופנוע. טלעת ג'רבי בן 23 מרפיח נפצע במהלך ההפצצה, עבדאללה מקאווי מת מפצעיו אחרי שעות ספורות. לטענת הפלסטינים, במהלך התקיפה נפצעו גם תשעה אזרחים, שלושה מהם ילדים. "ההקבלה בין הפעולה הישראלית לירי הקסאמים מאוד ברורה", אומר עמי אילון, בעבר ראש השב"כ, "והשאלה מי התחיל מאוד נכונה. לא מספיק מטפלים בכיוון הזה כשכותבים על ירי הקסאמים".
בבסיס תפיסת הביטחון הישראלית הניסיון לצמצם ככל האפשר את מספר ההרוגים הפוטנציאלי. ומכיוון שמספר ההרוגים בפיגועי תופת על פי רוב גבוה יותר ממספר ההרוגים מירי קסאמים על יישובי הדרום, אמרו השבוע ל"מעריב" כמה מומחים מתחום הביטחון, נכון יותר לסכל פיגועים ולספוג בעקבותיהם את הקסאמים על הדרום מאשר להתעלם ממבצעי הפיגועים ולמנוע בכך את ירי הקסאמים.
"זה נכון שחמאס יורים על ישראל בתגובה לפעולה שלנו", אומר גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי. "יש בינינו לבין חמאס כללים לא כתובים שאומרים שצד אחד עושה משהו וצד אחר מגיב. צריך לבדוק אם הקו הוא נכון או שצריך להזיז אותו. אני מניח שהרף של פעולה מונעת שגוררת אחריה ירי קסאמים נלקח בחשבון. זה נושא שיש עליו דיונים במערכת הביטחון. זאת שאלה שחוזרת על עצמה במשך שנים רבות: מה המדיניות, מתי אתה עושה פעולה יזומה ומה הרף שלך".
בשנתיים האחרונות נרשמו למעלה מעשרה אירועים שבהם ירו הפלסטינים מאות טילים לעבר שטח ישראל. כולם התרחשו בתגובה לפעולה צבאית ישראלית שפצעה או הרגה פעילי חמאס או אזרחים פלסטינים בעזה. חיים ילין, ראש המועצה האזורית אשכול, מכיר את מעגל הדמים ומוכן לשלם את המחיר. "בשפה של עוטף עזה יש פה משוואה שמקובלת על כולם: צה"ל מחויב למנוע את הפיגוע הבא ופוגע במחבלים שמתכוננים לפיגוע", הוא אומר. "בתגובה, הפלסטינים יורים קסאמים על היישובים וגראדים על הערים. ברור לי לחלוטין שזאת המציאות ואיתה אנחנו חייבים ללמוד לחיות, כל עוד אין הסכם שלום או מבצע צבאי גדול נוסף כמו 'עופרת יצוקה'".
אם צה"ל לא יתקוף אותם הם לא יירו עלינו.
"לא נעים להיות חלק מהפגזה, אבל אני מאמין שהתקיפות של צה"ל מיועדות לסכל פיגועים גדולים יותר מירי הקסאמים. המלחמה האמיתית שלנו כאזרחים היא לחיות כאן בביטחון ובשגרה גם כשיורים עלינו רקטות. כפי הנראה אנשים מרגישים כאן מספיק בטוחים. מאז'עופרת יצוקה' גדלנו ב-3,500 איש , והיום יש 13 אלף תושבים במועצה האזורית אשכול".
מחקר של מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם האלוף מאיר עמית מצא שבשנתיים הראשונות מאז סיום מבצע "עופרת יצוקה" ירד מספר הרקטות שנורו מרצועת עזה לעבר ישראל בצורה דרמטית. ב-2008 נורו על ישראל 1,159 רקטות ; ב-2009 נורו 158 רקטות מרצועת עזה לשטח ישראל (מספר דומה לזה שנורה ב-2003); וב-2010 נורו 103 רקטות.
רוב אירועי הירי היו קטנים בהיקפם ונעו, על פי המחקר, "בין נפילות של רקטות בודדות מדי חודש ועד ל-15 נפילות בחודש, בתקופות שבהן חלה התחממות במצב". האירועים הבולטים היו נפילה של רקטה סמוך לגן ילדים בשטח המועצה האזורית חוף אשקלון, נפילה של רקטה סמוך למבנה חינוכי במועצה האזורית שער הנגב, נפילה של גראד באשקלון, נפילת רקטה בחממות של מושב נתיב העשרה ונפילה של רקטה בנתיבות. גם מספר הנפגעים הישראלים ירד באופן משמעותי. שנה אחרי תום המבצע נהרג לראשונה פועל תאילנדי בחממות של נתיב העשרה.
בשנתיים האחרונות
זמן קצר אחר כך צה"ל ירה מרגמה לכיוון חוליית מחבלים במטע זיתים ברצועת עזה. אחת הפצצות פגעה בבית והרגה ארבעה בני אדם, ביניהם ילד בן 11, נער בן 16 וצעיר בן 20 שהיה היחיד מבין ההרוגים שהשתייך לחוליית המחבלים. צה"ל פרסם התנצלות אבל גינה את חמאס שפועל בלב אוכלוסייה אזרחית ומשתמש בה כמגן אנושי. כמה שעות אחר כך נורתה רקטת גראד לאשדוד - לראשונה מאז מבצע "עופרת יצוקה" - וכמה עשרות פצמ"רים נורו לעבר יישובי עוטף עזה.
סיבוב הלחימה הנ"ל רק נמשך והסלים. בתחילת אפריל 2011 הרג כוח של צה"ל את איסמעיל לובד, מבכירי הזרוע הצבאית של חמאס, ושני פעילים נוספים. כמה ימים אחר כך נורה טיל שפגע באוטובוס של ילדים במועצה האזורית שער הנגב. הנער דניאל ויפליך נהרג ואדם נוסף נפצע. זמן קצר אחר כך אף נורו 19 פצצות ורקטות לעבר יישובי הדרום. מעגל ההרג נמשך כשלמחרת פגע כוח צה"ל בשתי חוליות של מחבלים בחאן יונס ושני מחבלים נהרגו. בתגובה נורו עשרות פצמ"רים ורקטות לעבר יישובי עוטף עזה.
בסוף אוקטובר 2011 צה"ל תקף חוליה של הג'יהאד האיסלאמי בדרום רצועת עזה. בתקיפה נהרג אחמד אל-שייח חליל, מראשי יחידת ההנדסה של פלוגת אל-קודס, ולטענת הפלסטינים גם 11 בני אדם נוספים. בתגובה נורו למעלה מ-20 רקטות אל יישובי הדרום. משה עמי, תושב אשקלון, נהרג ואדם נוסף נפצע. במרס 2012 הרג צה"ל את זוהיר אל-קייסי, מזכ"ל ועדת ההתנגדות העממית, בתקיפה של חיל האוויר.
בתגובה ירו הפלסטינים לעבר ישראל כ-300 רקטות במשך שבעה ימים. ביוני צה"ל תקף שתי חוליות מחבלים - שלושה מחבלים נהרגו וחמישה נפצעו קשה. בתגובה נורו לעבר ישראל במשך חמישה ימים למעלה מ-150 רקטות . באוגוסט נורו לעבר ישראל עשרות רקטות אחרי שצה"ל הרג ופצע שני מחבלים ברפיח.
"צריך לדעת שבשנים האחרונות חמאס לא פעיל בירי טרור אקטיבי אלא יוזם פעולות ירי בדרך כלל בעקבות פעילות שלנו", אומר אלון שוסטר, ראש המועצה האזורית שער הנגב. "הפעולות התקיפות שלהם מגיעות אחרי שאנחנו יוזמים מבצעי סיכול ומודיעין שונים".
אז למה אתם לא מבקשים מהצבא שיפסיק את פעולות הסיכול כדי שתוכלו לחיות בשקט?
"התשובה שלי תיראה מתחמקת, אבל אני חושב שיש חלוקת תפקידים ברורה. אנחנו צריכים להכיל את המציאות, הצבא והממשלה צריכים לקבל החלטות כוללות. הם מבינים שלא נעים לנו שיורים עלינו ואנחנו מבינים שבמצב המורכב שנוצר אין פתרון קסם, לא במלחמה קשה וגם לא בפייסנות יתרה. לכן אני לא הולך להשחית את עצמי בקריאה לצבא או לממשלה שיפסיקו לבצע פעילות בעזה. אני מבין שקריאה שלי לא תשנה את המצב. הצבא ימשיך לירות על חוליות שמתכננות פיגוע. אם נתעקש לדרוש שהצבא יפסיק לפעול בעזה, ייתכן שלא יירו עלינו, אבל אז פיגועים יצאו לדרך. זה החשבון שלנו ועל פיו אנחנו דורשים אמצעי מיגון שיסייעו לנו להכיל את המציאות הביזארית הזאת".
ח"כ ישראל חסון, לשעבר סגן ראש השב"כ, סבור שבמאזן הכולל על ישראל להמשיך בפעילות ברצועת עזה. "הג'יהאד האיסלמי וועדות ההתנגדות עושים הרבה כדי לנסות לפגוע בישראל, ואנחנו מגיבים רק נקודתית כדי לסכל את הפעילות שלהם. נניח שאני יודע שהם עומדים לבצע פיגוע בכרם שלום, מה אני אמור לעשות, לסכל את הפיגוע כבר כשהוא בשלב התכנון בעזה או לחכות להם בכרם שלום? צריך לשקלל את סכנת החיים. אם הם יגיעו עד לכרם שלום, הם עלולים להיכנס לקיבוץ ולהרוג אזרחים. הסיכונים של פגיעה בהם בעזה נמוכים יותר".
אבל אז עולה הסיכון לתושבי הדרום שקרוב לוודאי יפלו עליהם רקטות.
"אנחנו פועלים נגדם רק כשאנחנו חייבים. מדינת ישראל מוכנה להבליג על סוג מסוים של פעילות, אבל לא על סוג אחר. כשיש נפגעים אצלנו, רמת התגובה שונה. אין לנו מה להפסיק, מפני שאנחנו לא יוזמים, אנחנו רק מגיבים כשמישהו מתכנן פיגוע. זה קוד התנהלות סמוי שגם חמאס פועל על פיו. היו שם בתקופה האחרונה עשרה סיכולים ישראליים שהם לא הגיבו עליהם".
"ישראל לוחמת בטרור", אומר יעקב פרי שהיה ראש השב"כ. "וכאשר יש סיכון לפעילות טרור, ישראל עוסקת בסיכול ממוקד. בתגובה, חמאס יורה על אזרחים, נשים וילדים וחקלאים חפים מפשע".
התגובה שלהם לפעילות שלנו מגיעה לעתים אחרי שאנחנו פוגעים באזרחים.
"ישראל לא פוגעת באזרחים, אין מה להשוות בין הפעילות שלנו לפעילות שלהם".
"אסור שיהיה מצב שבו אנחנו אומרים שאנחנו בשום מקרה לא פועלים בעזה. בגלל הסיכונים, ישראל מוותרת על פגיעה בהתחמשות של חמאס ולא תוקפת את המנהרות", אומר גיורא איילנד, "אבל אם מדינת ישראל יודעת שחוליה יוצאת לדרך כדי לשגר קסאמים, אי אפשר לא לפעול. השאלה של המחיר היא שאלה נכונה ולגיטימית, ואני מניח שהיא נלקחת בחשבון".
ח"כ דני יתום, מי שהיה ראש המוסד, אומר ש"הפעילות בעזה היא פעילות סיכולית ואם לא נעשה אותה, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם יותר חללים מאשר הקסאמים גורמים. בחשבון הקר של רווח והפסד, פיגועים הרבה יותר מסוכנים מקסאמים. בשאלה הילדותית'מי התחיל?', הם מתחילים, מפני שהם מתכננים פיגועים שאותם אנחנו נאלצים לסכל".
בדרך כלל הם מתחילים לירות רק אחרי שאנחנו פועלים נגדם.
"אף אחד לא רוצה לחטוף קסאמים, אבל אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לסכל פיגועים. בגלל הרגישות והניסיון להימנע מירי קסאמים על יישובי הדרום מסכלים רק פיגועים שנמצאים בדרך. זאת בדיוק הבעיה של הטרור, אין לו מוצא. המוצא היחיד הוא תהליך מדיני, אבל עם חמאס לא יכול להיות תהליך מדיני, ולכן אנחנו נמצאים כבר הרבה שנים במעגל דמים ללא מוצא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם