תנובה מוסיפה סיליקון תעשייתי לחלב העמיד
בספטמבר 1995 חשף מעריב את הניסיון החשאי של החברה לחסוך בעלויות, אילץ אותה לעצור את הייצור ולשלם מיליונים על הטעיית הצרכנים
החומר, ששמו המקצועי די מתיל סילוקסאן, עומד כבר שנים במרכזו של ויכוח רפואי סביב השאלה האם הוא מחולל סרטן ומחלות קשות אחרות. בניגוד למקרים אחרים, שבהם התגלו מצרכי מזון שאינם ראויים למאכל אדם עקב טעויות שנעשו בתום לב, הפעם מדובר בהחלטה יזומה שקיבלו בכירים בתנובה, קונצרן המזון הגדול בישראל, כפתרון לבעיית ייצור שגרמה הפסדים כספיים עצומים.
החלב העמיד הגיע לראשונה למדפים ב-1981 ופלח השוק שלו צמח במהירות. נתונים סטטיסטיים לימדו על עלייה מתמדת בצריכת החלב העמיד בישראל, אפילו ביחס לביקוש של החלב הרגיל, הטרי.
שטראוס וטרה, שרצו נתח בשוק הרווחי הזה, הקימו ב-1985, בשותפות עם מושב נוב שבגולן, חברה חדשה, מחלבות רמת הגולן. אך שנה אחרי שהוקמה רכשה תנובה את חלקו של מושב נוב בחברה. טרה ושטראוס לא ניסו מאז לייצר חלב עמיד באופן עצמאי, ולתנובה היה מונופול כמעט מוחלט על ייצור חלב עמיד בארץ. תנובה, אגודה שיתופית לשיווק תוצרת חקלאית, מחזיקה בבעלותה שבעה מפעלים למוצרי חלב החולשים על 86.5 אחוז מתצרוכת החלב של ישראל.
בשנות השמונים הוחלט בתנובה להפקיד באופן בלעדי את ייצור ושיווק החלב העמיד בידי מחלבת רחובות, המחלבה השנייה בגודלה בארץ, הנחשבת אחת המשוכללות באירופה. וכך 72 אחוז מהחלב העמיד הנמכר בישראל מיוצר במפעל ברחובות, ויתר החלב העמיד מיוצר במפעל ברמת הגולן.
להשתלשלות העניינים העסקית בענף החלב העמיד, התופס היום כ-13 אחוז מסך צריכת החלב בארץ, יש משקל בהבנת הפתרונות הבלתי קונבנציונליים שהציעה תנובה לבעיות שהתעוררו בייצורו.
בהתחלה הכל נראה בסדר. תנובה מילאה את כיסיה, רשמה רווחים ורכשה מכונות משוכללות שיוכלו לעמוד בדרישה המוגברת למוצר החדש. הבעיות החלו כתוצאה מקשיים טכניים בשלב האריזה של החלב העמיד, שגררו השמדות מסיביות של חלב ונזק כלכלי רב. בתהליך מזיגת החלב מתוך מכלי הענק אל אריזות הקרטון נוצר קצף העולה על גדותיו, ומונע אפשרות של אטימה הרמטית.
בועות האוויר, שנוצרות תוך כדי מזיגה, מפריעות ליצירת משטח חלב אחיד. בניגוד לחלב המקורר, הטרי, צריך החלב העמיד לעמוד במבחני סבולת קשים טרם שיווקו. כדי להבטיח את עמידותו ללא צורך בקירור עד רגע הפתיחה, מאחסנת תנובה את החלב העמיד לאחר שהוא ארוז בקרטונים למשך חמישה ימים, ואז בודקת אם החלב נפגם כתוצאה מאריזה לקויה. הבדיקות הקפדניות שנגזרו על המפעל אילצו את תנובה רחובות להשמיד מאות אלפי ליטרים של חלב פגום.
לתנובה היו כל הסיבות שבעולם לבכות על החלב שנשפך, ואיתו חלק משמעותי מרווחיות הייצור. תהליכי הפסטור וההמגון, שאותם עובר החלב הרגיל, המקורר, הוכפלו בחלב העמיד. מערכת המחשוב המשוכללת של המחלבה ברחובות, שווייה עשרות מיליוני דולרים, ניסתה גם היא לתת מענה למצוקה, וכשלה. הקצף התעקש להופיע ולפגום באריזות, וההשמדות לא פסקו.
ואז החליטו בכירים במחלבת רחובות לפנות לחברת עמגל, המתמחה בשיווק חומרים כימיים לתעשייה, כדי שתציג פתרון לבעיה. הצעד בא לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד מנהלי אגף החלב בתנובה רחובות, שהרימו ידיים נוכח הקושי בתהליך האריזה. עמגל יושבת בנס ציונה ומחזיקה מפעל בקריית מלאכי.
מאז 1992, בין עשרות תרכיבים כימיים שאותם היא משווקת לתעשיות השונות בישראל, החלה החברה גם במכירת תכשיר בשם בולם קצף. מדובר בכימיקל המבוסס על תרכובת של סיליקון, המכונה די מתיל סילוקסאן, שאליו מצרפים חומרים אחרים. התכשיר, שמיובא מאנגליה, נמכר על ידי עמגל במכלים של 25 ליטר במחיר של כאלף שקל למכל.
תנובה רכשה מחברת עמגל מכלים רבים של בולם קצף, שהועברו למחלבה ברחובות ואוחסנו על משטחים באזור שבו מיוצר ומעובד החלב. מעדויות שנאספו במהלך החודשים האחרונים בתוך המפעל עולה כי לפחות בשעות הלילה המאוחרות, החומר המצוי במכלים של חברת עמגל נמזג לדליים על ידי פועלים המופקדים על כך, ומוכנס לתוך דודי ענק שבהם מרוכז החלב המיועד לשתייה. פעולה זו מתבצעת בין היתר בידיעתו ותחת פיקודו של יצחק בן-דוד, ראש אגף חלב ופסטור בתנובה רחובות.
גם הפועלים וגם מנהליהם ראו מדי יום את מה שאנחנו נדהמנו לגלות כשקיבלנו לידינו את התווית המודבקת על גבי המכלים של בולם הקצף שמשווקת חברת עמגל. בצד אחד שלה מופיע תיאורו, תכונותיו והרכבו של החומר הסיליקוני. בין היתר מצוין שם: "מאושר לשימוש בתעשיית המזון (חלב, ירקות, בשר, דגים)".
אבל בצדה האחר של התווית, בצבע מודגש, תחת הכותרת "אמצעי זהירות", כתובות המילים הבאות: "לשימוש חיצוני בלבד!". אזהרה נוספת קובעת: "במקרה של פגיעה בעיניים יש לשטוף במשך 20 דקות במים זורמים". קשה להבין איך לא
בולם הקצף די מתיל סילוקסאן, שבו משתמשת תנובה בחלב העמיד, איננו המצאה חדשה, וגם אם מקובל לשייך אותו לתעשיית הדטרגנטים (סבונים), הוא לא זר לתעשיית המזון. מדובר בתוסף מזון שהיה מוכר בעולם בשימושים שונים, בעיקר בחברות המייצרות משקאות קלים, ריבות, עוגות ואפילו סלטים. כמו חומרי טעם וריח וחומרים משמרים למיניהם, גם בולם הקצף נחשב לפונקציונלי והחדרתו לשוק המזון נולדה מתוך צורך של יצרנים בעולם. היסטריית הסיליקון בארה"ב, שהחלה לפני כמה שנים עקבות חשד להתפתחות סרטן אצל נשים שעברו ניתוח הגדלת חזה, העמידה במבחן מחודש את השימוש בדי מתיל סילוקסאן בניתוחים פלסטיים ובמוצרי קוסמטיקה, ובמיוחד במזון.
הסיליקון כשלעצמו איננו נחשב לחומר רעיל. מדובר ביסוד הקיים בטבע, כחול, ומכונה בעברית צורן. למעשה ניתן למצוא סיליקון טבעי בכמויות מזעריות כמעט בכל מזון המגיע מהאדמה. לעניין זה, גם חלב מקורי שנלקח מפרה או מכבשה יכיל סיליקון בכמות קטנה, בשל מזונן של הבהמות, אבל די מתיל סילוקסאן הוא כבר סיפור אחר לחלוטין. מדובר בתרכובת כימית שנוצרת באופן מלאכותי במעבדות.
חומר זה, המשמש גם לצרכים רפואיים, נחשב בשנים האחרונות לעושה צרות לא קטן, ואנשי מינהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) החליטו להגבילו בעתיד ולקבוע ברמה דקדקנית את המינונים המותרים לשימוש בו במזונות שונים, אם בכלל. אבל בכל זאת, החלטה אחת, ספציפית מאוד וכזו שאינה משתמעת לשתי פנים, קיבל מינהל המזון והתרופות האמריקאי, החלטה שרירה וקיימת עד היום: די מתיל סילוקסאן, הם קבעו, אסור לחלוטין בשימוש בחלב בכל מינון שהוא.
"הקצף הסיליקוני אינו טהור", מסביר ד"ר ג' רי ווסטין מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר סרטן ידוע ומי שהיה ראש מינהל המזון במשרד הבריאות עד 1984. "הוא מלווה בחומרים אחרים כמו מייצבים למיניהם, שחלקם חשודים עם או בלי קשר לסיליקון כמחוללי סרטן.
החלטת הרשות למזון ותרופות בארה"ב שלא להתיר בשום אופן להשתמש בסיליקון כתוסף מזון בחלב נובעת מסיבה רפואית בדוקה. החלב הוא מזון בסיסי, מזונם של ילדים, נשים הרות ודרכן עובריהן.
קבוצות אלה רגישות פי 50 מכלל האוכלוסייה למחוללי סרטן, ואין שום סיבה סבירה או הגיונית לחשוף אותם לסיכונים אדירים כאלה". גם למשרד הבריאות בישראל עמדה ברורה, חדה ומחמירה מאוד בעניין. "אסור בשום אופן להכניס את החומר די מתיל סילוקסאן למזון על פי תקנות משרד הבריאות", מסרה לנו השבוע הדוברת. "לא ידוע לנו על שימוש בחומר זה כבולם קצף במזון בארץ, אולם ידוע לנו שבתקנות האירופיות מותר להשתמש בחומר כבולם קצף בכמה מזונות. בשלב זה, החומר אסור לשימוש בחלב בארץ ובעולם. אם ישנה מחלבה שמוסיפה את החומר, אנא מסרו לנו את שמה ונטפל בבעיה באופן מיידי".
משיחות שניהלנו עם עובדים מקצועיים בתנובה רחובות, חלקם בכירים, התבררה התמונה הבאה: לפחות טכנולוג חלב אחד הכחיש בפנינו, מתוך תום לב גמור, כל אפשרות שתנובה עושה שימוש בתרכובת סיליקונית בתוך החלב. איש מעבדה אחר בתנובה ידע לספר כי כשהביע פליאה על השימוש בחומר וביקש הבהרות, התבקש בנימוס לא להתערב בעניין.
אותו אדם פנה בשלב מאוחר יותר למעבדות חלב בשווייץ ובאנגליה וביקש פרטים על הדי מתיל סילוקסאן וההשפעות הצפויות מהכנסתו לחלב. התשובה שקיבל גרמה לו לייעץ לעובדים אחרים ולכמה ממקורביו במפעל ברחובות להימנע משתיית החלב העמיד של תנובה. הוא עצמו, סיפר, הפסיק להכניס את החלב לביתו. אבל מה לגבי רוב האוכלוסייה שאינה יודעת על כך דבר, שאלנו, ולא ממש נענינו.
על קופסאות הקרטון של החלב העמיד, מיותר לומר, לא מציינת תנובה דבר היכול אפילו לרמוז על הימצאותו של הסיליקון במוצר. אולם מבדיקות פרטיות שיזם "סופשבוע" במעבדת ספקטרולאב ב-15 באוגוסט 1994, עלה בבירור כי כמות הסיליקון בחלב העמיד של תנובה גדולה: 3.6 מיליגרם לליטר בחלב דל שומן (1% שומן), ו-4.2 מיליגרם לליטר בחלב העמיד הרגיל (3% שומן). בבדיקות שערכנו לפני כחודש, ב-31.7, נראה כי אחוז הסיליקון פחת אמנם בחלב העמיד הרגיל, אבל נותר גבוה מאוד בחלב דל השומן (3.14 מיליגרם לליטר).
במהלך בירורים שעשינו עם עובדי המשמרות השונות של המפעל ברחובות (במפעל בנוב לא הוכנס סיליקון) האחראים על מזיגת החומר, ידעו חלקם לספר על הוראות שקיבלו למזיגה של ליטר סיליקון לכל 10,000 ליטר חלב. אחרים דיברו על מזיגה של החומר בדליים לתוך החלב, בכמויות לא מדויקות, וידעו להוסיף ש"ממילא לא מדובר בחומר מסוכן".
יואל לנדא, מנהל השיווק של חברת עמגל, אמר כי החומר מיועד אך ורק לשימוש כבולם קצף בתוך מזון, ובשום פנים ואופן אין להשתמש בו לניקוי של מכונות. "אין סכנה בריאותית בכך שהחומר מופיע בחלב... הוא איננו מסוכן, ולכן אפילו אם מגזימים בשימוש בו הוא איננו רעיל".
בתנובה הגיבו ארבעה בכירים שונים: שניים מההנהלה הראשית אמרו כי הדי מתיל סילוקסאן מיועד לניקוי, אך הקפידו משום מה לציין כי הוא מותר לשימוש כתוסף מזון בעולם. מנגד, מנהל אגף החלב בתנובה רחובות אישר כי הם משתמשים בחומר כבולם קצף בתוך החלב, אך טען כי יש לכך אישור ממשרד הבריאות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם