בדרך לתפילה באומן עוצרים באמסטרדם
זו כבר תופעה: לפני הביקור המסורתי לפני ראש השנה בקבר של הרב באוקראינה, חוגגים חסידיו ברחבי אירופה. נ-נחמן לא מאמין
רבי נחמן מברסלב (1772-1810) דרש עוד בחייו שחסידיו יגיעו אליו בראש השנה, והסביר כי "ראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי, מחמת שהמקורבים אלי מאמינים לי, ולמה לא ייזהרו כל האנשים המקורבים אלי, שיהיו כולם על ראש השנה, איש לא ייעדר, כי כל עניין שלי הוא רק ראש השנה... כל העולם כולו תלוי בראש השנה שלי".
ואכן, מדי שנה, בראש השנה, עולים חסידיו לקברו בעיירה אומן שבאוקראינה. כעת מאות צעירים חסידי ברסלב, שכבר ביקרו באומן פעמים רבות בחייהם והגיעו אליה בטיסה ישירה מישראל, בוחרים להפוך את הנסיעה לשם ל"מעניינת יותר", כהגדרתם.
"אני כבר הייתי באומן למעלה מ-20 פעם, ומכיר את הנסיעה לכאן כמו את כף היד שלי. השנה שמעתי שאפשר לעשות טיול מעניין בדרך והחלטתי להרוויח על הדרך לאומן גם כמה מדינות באירופה", מספר אחד הצעירים, שמוליק קליין, שהגיע לאומן עם רכב שקנה באנגליה.
חסידים צעירים והרפתקנים כמו קליין צצים היום כפטריות אחר הגשם. המכנה המשותף לכולם הוא המסלול הלא ישיר שהם עושים לאומן דרך אירופה. חלקם קונים רכב, חלקם שוכרים, ויש אף נועזים ביניהם ששוכרים קרוואן מאובזר היטב בחדר שינה, מטבח ושירותים, ולנים בו גם במהלך השהות באומן. בדרך לאומן עוצרים כולם בבתי חב"ד הפרוסים ברחבי אירופה ונעזרים בהם.
ידידיה סבג, נפתלי זאבי ומשה כהן הם חסידי ברסלב שבחרו להגיע לאומן דרך רומניה. לדברי זאבי, כל שנה הוא טס לאומן בטיסה ישירה, והשנה החליט שזו הזדמנות ליהנות מקצת חופש. "אחרי שהתגבשתי בהחלטתי פניתי לידידיה ומשה, והתחלנו לבדוק אופציות. בסוף חבר מהחסידות המליץ לנו על הקרפטים כיעד אקזוטי, והתחלנו לתכנן מסלול ולבדוק עם שליחי בתי חב"ד את אופציות המזון הכשר במקומות האלו ואת היעד שבו נעשה את השבת.
אחרי גיבוש יעדי הטיול וסגירת נושא השבת בעיר צ'רנוביץ' האוקראינית הסמוכה לגבול הרומני, התפנו שלושת החברים לשאר המטלות כמו שכירת ג'יפ שברולט ורכישת כרטיסי טיסה לרומניה. גם נתן לוי, בשנות העשרים המוקדמות לחייו, בחר לטייל לפני שהוא מגיע לאומן. "אני אמנם
לוי, יחד עם עוד שניים מחבריו, יצא שבועיים לפני ראש השנה ללונדון, והשלושה החלו במסע ארוך לרבי נחמן. בלונדון המתין להם איש קשר, ובתוך יום אחד כבר היו אחרי קנייה של רכב מסוג סקודה אוקטביה עם מנוע טורבו דיזל מודל 2001. המחיר, אגב: 800 פאונד (כ-5,000 שקל). במשך שבועיים גמאו השלושה אלפי קילומטרים, חולפים דרך צרפת, בלגיה, הולנד, גרמניה, פולין ומשם לאוקראינה.
אתה יודע מה עובר לאנשים בראש כשאתה מספר שאתם נוסעים לאוקראינה דרך הולנד?
"כן", עונה לוי, "אבל זה שטויות. אף אחד מאיתנו לא נוגע בסמים. גם על בחורות אין מה לדבר כמה ימים קודם לראש השנה, ובטח לפני נסיעה לרבי נחמן שדיבר על הנושא הזה הרבה מאוד, וראה בו עניין חשוב מאוד. מצפון נשאר לנו, כך שאנשים יכולים להפסיק לחשוב ולקנא".
אז מה עושים במהלך השבועיים הללו?
"בכל המקומות שאליהם הגענו טיילנו, מהביג בן בלונדון ועד לאייפל בפריז, לונה פארקים, אתרים אקזוטיים וקברי צדיקים היכן שיש. חוץ מזה, חלק גדול מהזמן פשוט היינו בנסיעה".
כמה עולה טיול כזה?
"לי זה עלה 6,000 שקל לא כולל הרכב, מאחר שחסכנו כמה שניתן. בשבתות, למשל, התארחנו בבתי חב"ד או בקהילות יהודיות שלא עלו לנו כסף".
אבל בזמן שלוי וחבריו העבירו את רוב זמנם בנסיעה מיעד ליעד, שמעון עמר, שהגיע לאומן ברכב מהקרפטים, העדיף להתפנק במכוני מסאז', ספא ובריכות מים בריאים. "אני לא חסיד ברסלב במקור, אבל מחובר לרבי נחמן ומגיע כל שנה לאומן", הוא מספר, "השנה החלטתי לנצל את הנסיעה, שממילא עולה קרוב לאלף דולר, ולטוס שבוע קודם ולהיות בקרפטים האוקראיניים שם הלינה והחיים מאוד זולים. לילה במוטל שם עולה משהו כמו 50 שקל, ומסז' של שעה 40 שקל".
ישנם חסידים שבחרו לבלות את הימים לפני ראש השנה בצפייה במשחקי כדורגל משובחים. לדברי נחמן גרוסמן, שיצא עם כמה מחבריו לאנגליה, מטרתם הייתה ליהנות מביצועי סגנית אלופת אנגליה. "אנחנו כמה חברים שאוהדים את מנצ'סטר יונייטד ומבחינתנו זאת הייתה הזדמנות ללכת לראות קצת כדורגל אמיתי, בניגוד לשכונה שיש לנו פה בישראל או לטיקי טקה המעצבן של ברצלונה", אומר גרוסמן.
לדבריו, במהלך השבועיים ששהו באנגליה הספיקו הוא וחבריו לצפות בכמה משחקי כדורגל ואפילו לבקר באצטדיון "אולד טראפורד" של מנצ'סטר יונייטד ולהצטלם למזכרת.
בחסידות ברסלב לא יודעים בשלב זה להעריך את עומק התופעה. לדברי גורם בכיר בחסידות, אין להם דרך לאמוד כמה חסידים משתתפים במסעות האלו. "אין לנו דרך לגלות מי נוסע לאן ומאיפה", הוא אומר, "אבל בעיקרון היינו מעדיפים שזה לא יקרה, ומי שייאלץ להתמודד עם זה הן הישיבות של אותם בחורים ולוודא שאף אחד לא עושה שטויות בדרך. בעיה אחרת היא חוסר ההתמצאות של הבחורים בדרכים וחוסר השליטה שלהם באנגלית. התנהלות חובבנית כזאת לא בריאה ויכולה להיגמר באסון".
מי שיכול, איכשהו, להצביע על ממדי התופעה הוא נתן גולן, בן 19, המתגורר באומן. גולן, חסיד ברסלב בעצמו, שעזב את הישיבה שבה למד בישראל ועבר להתגורר באומן, מתפרנס מקניית רכבים מהחסידים ומכירתם לאוקראינים. "השנה פנו אלי בערך עשרה אנשים לתיווך של מכירת רכבים שקנו באנגליה. רוב המכוניות הן מסוג סקודה, שהן פופולריות פה באוקראינה, ולכן החסידים קונים אותן, אבל היו גם רכבי ב-מ-וו ומרצדס של בחורים שרצו להתפנק יותר".
יחד עם זאת, גם גולן מודה כי חלק מהחסידים שוכרים רכבים או מוכרים בעצמם את הרכבים שקנו או מוכרים למתווכים אחרים, ולכן הוא בעצם לא יודע להצביע על מספר מדויק של חסידים ש"רואים עולם" בחזרה לסבג, זאבי וכהן: אחרי נחיתה בבוקרשט אני מצטרף אליהם ואנחנו נוסעים למרכז העיר, להוציא את הרכב ששכרנו מחברת ההשכרה הישראלית, ומתחילים בנסיעה לכיוון הקרפטים הרומנים. בלילה מתברר לנו שהישראלים שולטים במרחב: המוטל שעצרנו בו ללינה הוא בבעלות ישראלית, ובלובי אף מונח העיתון "מעריב" המוצע לישראלים המגיעים למקום.
לאחר לילה של שינה אנחנו יוצאים ליום של טיולים הכוללים טרקטורונים, רכבל ובריכה, ובלילה ממשיכים לנסיעה של שבע שעות עד לגבול האוקראיני, אליו אנו מגיעים בבוקר. משם בנסיעה של שעה אנחנו מגיעים לעיר צ'רנוביץ' שם אנחנו מתעתדים להעביר את השבת בקהילה היהודית שקמה לתחייה בזכותו של שליח חב"ד המקומי, הרב מנחם גליסנשטיין.
את השבת אנחנו מבלים עם אנשי הקהילה המקומית ונחשפים למרקם הייחודי של הרב והקהילה, המאפשרת מצד אחד לאנשים לשוחח בטלפון הנייד בשבת בבית הכנסת, ומנגד הרב מרצה בפניהם על תורה וחסידות. "מבחינתי", הוא מסביר, "כל יהודי הוא יהודי, ולא משנה מה הוא עושה". במוצאי שבת אנחנו מתארגנים לנסיעה נוספת שתימשך שבע שעות, הפעם לכיוון אומן, אך בזכות ה-GPS נסיעה זו הופכת ל-11 שעות והתייצבות על גבול מולדובה.
עם הגיענו לאומן בערב החג אנחנו מגלים את הקרנבל הקבוע, שמתעצם מדי שנה בזכות עסקים בבעלות יהודים הנפתחים במקום. למשל, מינימרקט אומן, פיצרייה, דוכן שווארמה, מסעדה בשרית, דוכן למכירת סמבוסק, גלידריות ובתי קפה, לצד עשרות דוכני התרמה לפדיון נפש על שם רבנים שונים, המוצגים בתמונות ענק על הדוכנים כפרזנטורים מרשימים.
אולם לצד כל אלה, יש גם מי שמעוניין דווקא לתת ולא לקחת, להפסיד ולא להרוויח. מדובר במיליונר אמריקאי בשם אליעזר שיינר, שתורם בשנים האחרונות מזון רב וכיבוד קל לאורך כל ימי השהות של החסידים בעיר, לאחר שהתחבר לרבי נחמן.
כחלק מהרצון שלו להעניק שירות מיטבי, הוא פתח בשנה האחרונה גם עמדה עם מכונות תספורת עבור כל אורחי רבי נחמן המעוניינים להסתפר ערב החג, ואף הציב במקום עמדה לצחצוח נעליים עבור החוגגים. מבט קל מגלה כי הכל עובד על פי מודל של שירות עצמי, ומסתבר שאפילו חיילים אוקראינים התאהבו ברעיון וצחצחו את נעליהם. גולת הכותרת של תרומתו לציבור היא אזור שהוא רישת ברשת WI-FI לטובת המתפללים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם