איום הג'יהאד על עדרי הפילים והקרנפים
38 אלף פילים ומאות קרנפים ניצודו באכזריות כדי לממן את הג'יהאד האפריקאי. ארגון הטרור א-שבאב המקושר לאל קעידה הפך את השנהב הזהב הלבן של אפריקה לעסק משגשג חובק עולם ולתעשיית טרור המאיימת על היבשת השחורה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
אבל בעוד במרכז תשומת הלב עומד משלוח חיילים נוספים למדינה שסועת המלחמות, כמעט אין נותנים את הדעת על הדרכים שבהן א-שבאב, תנועה קיצונית, מאורגנת וממודרת היטב, מממנת את פעולותיה. במהלך החודשים האחרונים חקרנו את המעורבות של א-שבאב בהברחת שנהב דרך קניה, מסחר שעל פי הערכות מממן עד 40 אחוז מפעולות הארגון.
◄אפריקה: פילים בסכנת הכחדה
◄לפני שיהיה מאוחר מדי: להציל את הקרנף
◄תיירות קטלנית: המסעות לציד ג'ירפות באפריקה
◄ממשלת נמיביה אישרה ציד של פילים בסכנת הכחדה
האיום הסומלי על עדרי הפילים והקרנפים, שעדיין מתאוששים מגלי הציד הבלתי חוקי בשנות השבעים והשמונים, מוכר היטב בקניה. השירות הקנייתי להגנה על חיות הבר עומד כל העת על המשמר כדי להדוף חדירות של כנופיות סומליות, או "שודדים" כפי שהמקומיים מכנים אותן, לתוך הטריטוריה הצפון-מזרחית של המדינה לצורך ציד פילים וקרנפים. בשנת 2007 שלושה שומרים נהרגו על ידי שודדים סומלים כשהם חצו את נהר טאנה בדרכם לפארק הלאומי "טסאבו". החדירה נהדפה, אבל המחיר בחיי אדם היה גבוה.
כך או כך, לעתים קרובות השודדים חומקים אל מעבר לגבול בלי שיתגלו. אפשר להתחקות אחרי מסעם של הציידים כשהם עושים את דרכם לפארק הלאומי "מרו", ממזרח להר קניה. בשעות הבוקר המוקדמות מתקרבת קבוצה קטנה של פילים, שבראשה הפילה-המנהיגה, למקור מים, בלי לדעת ששלושה שודדים מתחבאים במרחק מטרים ספורים, עם רובי קלצ'ניקוב מוכנים לפעולה. הפילים, שחטיהם שווים כ-50 דולר לקילוגרם, הם פרס נחשק מבחינת סומלים אלה, חיילים לשעבר המנסים באופן נואש להתפרנס. מכל פיל ניתן להפיק בערך 35 ק"ג של שנהב, מספיק כדי להאכיל משפחה סומלית במשך חודשים.
הפילים מתחילים להתרחץ בבוץ של מקור המים. יש להם חוש ריח חד, והשודדים יודעים שעליהם לפעול בזריזות לפני שהפילים יוכלו להגיב לאיום. המנהיגה מאותתת לאחרים בעת שהשודדים מכוונים לעברה ולעבר זכר גדול את כלי הנשק. משלושת הגורים אי אפשר להפיק מספיק שנהב, כך שהם לא מעניינים אותם. מטח כדורים מהנשק האוטומטי נורה לעבר הפילים, שצונחים מיד לקרקע. הפילה פצועה אנושות, אבל עדיין חיה כשהשודדים עוקרים את החטים שלה, בעת שהגורים מתבוננים בהם בחוסר ישע. הם נתונים בהלם, והסיכוי שלהם לשרוד לבד קטן מאוד. השודדים מעמיסים את שללם וממהרים למקום מבטחים.
המנהיג שולף את הטלפון הסלולרי שלו וכותב הודעה קצרה: "אחי, יש לנו סחורה, בסביבות 40 קילו. צור קשר עם בני הדודים שלנו ובוא נסגור עסקה". במסעדה בניירובי, טלפון סלולרי מתעורר לחיים, וסומלי צעיר בלבוש מוקפד בודק את המסך. הוא קורא את ההודעה בעיון ושולף פנקס. בפנקס יש עמוד מלא במספרים וכמויות בקילוגרמים. הוא מסמן את הכמויות ומחשב בראש. בטלפון לווייני קטן הוא מחייג מספר בעל קידומת סומלית. בצד השני, אדם הנמצא במשרד בקיסמאיו שבסומליה עונה לשיחה. על המשרד שלו שומרים אנשי מיליציית א-שבאב. הדגל השחור שלהם מתנוסס על עמוד מעל ראשם. הוא רושם את הכמויות וקובע תאריך לאיסוף.
למרבה הצער, אירועים כגון אלה שכיחים באפריקה. הביקוש גואה, ומחיר השוק של שנהב באסיה מגיע ל-1,500 דולר לקילו, כך שמבחינת רוב הכנופיות, מדובר פשוט בכסף. בנוסף לזה, המצב הפוליטי והכלכלי הקשה במדינות כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, הרפובליקה של מרכז אפריקה, סומליה וסודן מעודד את הציד הבלתי חוקי. אולם בדומה למעשים פליליים אחרים הכרוכים בניצול לרעה של משאבים והרס הסביבה, הציד הבלתי חוקי מונע על ידי אינטרסים זרים, ובמקרה זה, השווקים המשגשגים של אסיה.
כיום עובדות סוכנויות אכיפת החוק ביבשת יחד עם האינטרפול וגורמים בינלאומיים אחרים, כמו כוח המשימה של הסכם לוסאקה, במטרה להילחם בסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים, וליישם כללים שהוגדרו על ידי הוועדה הבינלאומית לסחר בבעלי חיים בסכנת הכחדה (CITES). ידוע היטב שארגוני פשיעה מעורבים במשחק, ומשתמשים באמצעי הברחה מתוחכמים, משחדים פקידי מכס ואנשי נמלים ומשתמשים בפעילויות היזמות שלהם עצמם ככיסוי להברחות.
ב-20
קניה, המוקפת גבולות חדירים, משמשת זה זמן רב כנקודת מעבר לשנהב בלתי חוקי. בניסיון להילחם במסחר, הרשות הקנייתית הגבירה את הלחץ על הנמלים ושדות התעופה שמהם מוברח השנהב. כתוצאה מכך, סוחרים המחפשים רווח מהיר ושוק קל יותר פנו לשחקן חדש בשטח: א-שבאב.
נכנסנו לקנייה במסווה, כדי לחקור חלק מהקשרים בין המסחר בשנהב לא-שבאב. החקירה חשפה רשת מסועפת של ציידים שפועלים באופן בלתי חוקי, מתווכים גדולים וקטנים ומקורות מידע, כולם קשורים לסחר בשנהב ובקרני קרנפים. החקירות שלנו הרחיקו אל מעבר לגבול, לתוך סומליה השכנה, שם יצרנו קשר עם הסוחרים וא-שבאב.
המפגש הראשון שלנו עם קבוצת ציידים לא חוקיים מתקיים במלון בבירת קניה, ניירובי. איש הקשר שלנו יצר קשר, באמצעות הרשת הסומלית, ומצא בן ברית מהשבט שלו שמכיר סומלים העוסקים בציד לא חוקי באזור איסיולו במזרח קניה. הראיון מתחיל בנימה מתוחה בשל החשדות שלהם בנוגע למניעינו. בקניה, הסיכוי שאנחנו מעורבים בתרגיל עוקץ של כוחות הביטחון הוא גבוה. אבל אחרי כמה משקאות קרים, הציידים מתחילים להירגע ולספר פרטים על אופן הפעולה שלהם.
זה מתחיל בשיחת טלפון. בצד אחד של הקו יש "מתווך גדול" באחת ממדינות היעד באסיה או במדינות המפרץ, ובצד השני, "מתווך גדול" מקניה, תמיד ממוצא סומלי. התוצאה היא הזמנת טונות של שנהב, במחיר שנקבע בשיחה. אחר כך, המתווך הקנייתי יוצר קשר עם מתווכים קטנים, וקובע לוח זמנים למשלוח. המתווכים הקטנים, בתורם, יוצרים קשר עם הציידים או יוצאים בעצמם להרוג פילים.
כדי למלא את המכסה שלהם הם חייבים ליצור קשר עם סוכנים אחרים המבריחים שנהב ממדינות מרוחקות כמו הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו והרפובליקה של מרכז אפריקה, שבהן הסיכויים להיתפס זעירים בהשוואה לקניה.
כמה מתווכים גדולים מזמינים שנהב מכנופיית איסיולו על בסיס חודשי. השנהב נשלח למתווכים המשלמים כ-50 דולר לקילוגרם. החטים מועמסים על רכבי 4X4 המובילים אותם לגבול בין קניה לסומליה. המתווך נפגש עם אנשי א-שבאב מהצד השני, והעסקה נסגרת. דייקנות ומחירים טובים הם הסיבות לכך שהמתווכים הקנייתים להוטים לעבוד עם א-שבאב. לפי המקורות שלנו, הסוכנים שלהם משלמים טוב יותר מאחרים, ומביאים איתם משקל משלהם כדי לבדוק את משקל החטים. שילוב בלתי צפוי זה של כישורים ארגוניים וכלכליים מסייע להבין את היעילות שבעזרתה שולטים היום אנשי א-שבאב במרבית החלק הדרומי והמרכזי של סומליה.
השנהב עובר את הגבול בנקודות כמו ליבוי בדרום-מזרח קניה. אז הוא זוכה לליווי של כלי רכב קרביים סומליים לנמל מרכה, הנמצא בשליטת א-שבאב. שם המשלוח מחולק לגושים ומוחבא בארגזים של פחם. את הארגזים מעמיסים על סירות מסורתיות ששטות לעבר כלי שיט גדולים יותר, שבהם עובר המטען למדינות המפרץ. שם נארז השנהב במשלוחים גדולים יותר, היוצאים מזרחה. לפי מקור בתוך א-שבאב, כלי השיט הגדולים יותר הם ערביים, סיניים, איראניים או קוריאניים.
לא ברור מהי הכמות של קרני קרנפים שמוברחת. מדובר בעסק יוקרתי, המכניס 35 אלף דולר לקילוגרם. עם זאת, מכיוון שאוכלוסיית הקרנפים של קניה, המונה כמה מאות בודדות, נמצאת בפיקוח הדוק של הרשויות, ציד לא חוקי דורש תחכום רב יותר, וכרוך בתכנון ובסיכון. על כן, נראה שקניה משמשת יותר כנקודת מעבר לסחורה. הגבול העצום שלה עם מדינות שכנות כמו סודן, סומליה, אתיופיה, טנזניה ואוגנדה מהווה סיוט מבחינת רשויות אכיפת החוק. יתרה מזאת, העמדה הנוקשה של קניה כלפי כל סוג של ציד בלתי חוקי תורמת במידת מה לבידודה מהמדינות השכנות, שלא רואות זאת בעין יפה. כתוצאה מכך, הניסיון לחסל את המסחר הבלתי חוקי בבעלי חיים הופך למשימה קשה עוד יותר.
הניסיון להתחקות אחר נתיב השנהב לתוך סומליה דרש סיוע מסומלים אמיצים שרוצים לפטור את המדינה מההרג והדיכוי המאפיינים את א-שבאב. הם אולי צברו כוח בזכות הפופולריות שלהם, אבל כיום הם מבטיחים עתיד עגום למדינה שבה רוב הסומלים הם מוסלמים שוחרי שלום בעלי גישה מסורתית לדת.
כדי להבין כיצד א-שבאב מצליחים לשלוט בחלקים נרחבים של סומליה, יש להבין את מערכת המימון הסבוכה שלהם. קודם כל, אפשר לזקוף את ההצלחה שלהם לזכות יכולתם לשלם לחיילים שלהם באופן הולם. לוחם צעיר של א-שבאב מרוויח 300 דולר בחודש, שאותם הוא מקבל מהמפקד האזורי. בנוסף לאלה, א-שבאב מספקים לחיילים מזון, מים, גת ונשק. חיילים של הממשלה הזמנית של סומליה, שהתאמנו בבסיסים בקניה או באוגנדה, מרוויחים הרבה פחות, ולעתים נאלצים לעבור צד.
למעשה, שנהב משמש כעורק חיים לאשבאב, ומאפשר להם לשמור על נאמנותם של חיילים צעירים, שרובם אינם בעלי מוטיבציה קיצונית. בחישוב מהיר, ההכנסה החודשית של הארגון משנהב באזור קיסמאיו ומרקה מגיעה ל-600-200 אלף דולר. תשלום של 300 דולר לחודש ל-5,000 בני אדם מצריך לפחות 1.5 מיליון דולר בחודש, כך שהשנהב מהווה 40-13 אחוז מההכנסות.
שאר המימון מגיע מגיוס כספים במדינות זרות באמצעות מערכת ה"הוואלה", ארגוני צדקה איסלאמיים ופעילויות פליליות כמו הברחת סמים, נשק, סחר בבני אדם ומעורבות בזיופי מטבע. הטליבאן וחיזבאללה משתמשים גם הם באותן שיטות, ומממנים את פעילותם באמצעות הברחות של אופיום, מריחואנה, יהלומים ומינרלים אחרים, וכן באמצעות תרמיות אשראי ופעולות בלתי חוקיות אחרות.
התפקיד של א-שבאב בהברחת השנהב מעורר דאגה רבה. העובדה שהם פועלים בסביבה קשה ונטולת משאבים טבעיים שניתן לבזוז (כמו נפט או מחצבים) מגבירה את חשיבותו של הסחר בשנהב וקרני קרנפים מבחינתם. העוצמה של א-שבאב והנחישות שלהם להמשיך להילחם יחזקו את הצורך שלהם בלוחמים, נשק, תחמושת וציוד נוסף, ובמקביל את הצורך שלהם במימון. בעת שהמערב מוסיף להילחם בארגוני טרור קיצוניים באמצעות החרמת הנכסים שלהם בחו"ל, סגירת חשבונות בנק, חברות קש וארגוני "צדקה", ארגונים אלה, כולל אשבאב, יישענו יותר ויותר על הברחות כמקור מימון.
למרבה הצער, השבתת הפעילות הבלתי חוקית של א-שבאב בדרום סומליה ובמזרחה אינה אפשרית בנסיבות הקיימות. הממשלה הזמנית בקושי מסוגלת להחזיק בשטח של ארבעה קמ"ר מסביב לבירה מוגדישו או לשלם לחיילים, בוודאי לא לנהל פשיטה מתואמת.
המסחר של א-שבאב בשנהב צריך להוות דגל אדום מבחינת גורמי ביטחון וארגוני שימור ברחבי העולם. מקור משמעותי זה של מימון מאפשר לארגון להמשיך לממן את המלחמה על שליטה בסומליה ולבצע פעולות טרור דוגמת המתקפה בקמפלה. על פי הערכות עדכניות, 38 אלף פילים נהרגים מדי שנה, ממוצע של 104 פילים מדי יום. אוכלוסיית הפילים של קניה מתאוששת לאיטה, אבל ההתפתחויות האחרונות עלולות לסכן עבודה של 20 שנה.
ללא פעולה ממוקדת ומהירה, ההשלכות מבחינת קניה והמדינות השכנות עלולות להיות הרסניות, מנקודת ראות אנושית וכלכלית וגם בהיבט של השימור. האזור זקוק לתמיכה פעילה יותר מהקהילה הבינלאומית. ההצהרות המוגבלות והסיוע הכלכלי אינם מספיקים. יש צורך באיסוף מודיעין רב יותר בשטח כהכנה למתקפה חזיתית על א-שבאב על ידי כוח משותף של האיחוד האפריקני. יש צורך לאפשר לו לפעול בלי הפרעה בכל המדינה. בקיצור, צריך לגרום לא-שבאב להיות במנוסה מתמדת.
הנתיב הקטלני של השנהב מתחיל בטבח של חיות חסרות מגן ומסתיים בטבח של אנשים חפים מפשע. זהו מקור מימון של ארגוני טרור שחורג מגבולות האכזריות. זהו "הזהב הלבן" של הג'יהאד האפריקני, לבן בגלל צבעו וזהב בגלל ערכו. אם לא נפעל כעת, קבוצות חמושות כמו א-שבאב יעמיקו את שורשיהן בנוף האפריקאי ויהרסו אותו למשך שנים רבות. המעורבות הבלתי צפויה והמסוכנת של א-שבאב בסחר בשנהב מעוררת דאגה במידה שהעולם אינו יכול להתעלם ממנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם