בנייה ירוקה: המדינה מהססת, המגזר הפרטי פועל
צרכי השעה, המובילים חברות במגזר העסקי להציב את הבניה הירוקה בחזית העשייה שלהן, צריכים לשמש מודל לחיקוי עבור המדינה
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
ישראל נמצאת בשנים האחרונות במצוקת אנרגיה אדירה. מידי שנה מזהירים הממונים מבצורת חשמל ומההכרח בהפסקות חשמל יזומות, בד בבד עם צפי לעלייה נוספת בתעריפים בכדי להתאימם למצב זה.
הקיץ הנוכחי, החם במיוחד, לא מראה סימנים של חולשה ומהלכים ירוקים לצמצום צריכת האנרגיה ולהקלה בנטל הכלכלי הופכים להיות צו השעה. אמנם, אלה כבר קיימים בדמות פרסום התוכנית הלאומית לחיסכון בחשמל ויציאה בקמפיין המעודד את הציבור לחיסכון ולהתייעלות אנרגטית, תחת המטרה המוצהרת של חיסכון, מבלי שהדבר יוביל לפגיעה באיכות החיים. אולם פתרונות אלה משקפים עדיין את אותה ראייה קצרת טווח המטילה את האחריות לשינוי על הציבור ומהססת בביצוע מהלכים ארוכי טווח שהכרחיים לשינוי אמיתי בהיקפי צריכת החשמל.
הגידול בצריכת החשמל, שנובע בעיקרו מהגידול באוכלוסייה ומעלייה באיכות החיים, גובה מחיר סביבתי יקר. אופני ייצור החשמל ממקורות מזהמים מוביל לזיהום אוויר, לעלייה בתחלואה ולנזק כלכלי אדיר לישראל המוערך במיליארדים מדי שנה. הצורך להוביל לשינוי באופני ההתנהגות שלנו במשק האנרגיה, צריך לשמש עבורנו בבואה לנחיצות בשינוי כולל בהתייחסותנו לאתגרים האקולוגיים הנוכחיים. מבין אתגרים אלו, עלינו לשים דגש מיוחד על שימוש מושכל בחומרי גלם בראייה בת קיימא המצמצמת את הפגיעה בסביבה למינימום ההכרחי.
כחלק משינויי הגישה, מחלחלת בשנים האחרונות בעולם המערבי ובמדינת ישראל בפרט, התובנה לפיה המערכות הכלכליות והחברתיות העולמיות נסמכות על משאבים טבעיים ועל מגוון המערכות הפיזיות של כדור הארץ. תובנה זו מחזקת את המסקנה שהתנהלות כלכלות עולמיות במנותק מדאגה לסביבה, בסופו של דבר עלולה להוביל לקריסתן.
המשברים הכלכליים הגלובליים מספקים הזדמנות לגיבוש והוצאה לפועל של "הצמיחה הירוקה" - חשיבה חברתית וכלכלית מחודשת המשלבת את הצורך בהמשך פיתוח כלכלי מחד גיסא, עם הפחתת הנזקים הסביבתיים, מאידך גיסא. תיקון ושיפור ערכי הצמיחה הכלכלית הקיימים והתאמתם לצרכי הסביבה ולשמירה על איכות חיי התושבים מביאים לתועלת נוספת, בדמות ההטמעה של פרקטיקות חדשניות וידידותיות לסביבה שמהוות מנוע צמיחה כלכלי עצמאי.
אחד היסודות המרכזיים בחשיבה הכלכלית החדשה הוא ההתמודדות עם האתגר של סקטור הבנייה וההשלכות הסביבתיות הנלוות אליו. כך, סקטור זה מהווה ענף מרכזי במשק ומשמעותי לצמיחה כלכלית, כאשר סך ההשקעות בענף הבנייה בשנת 2010 היוו כ-7.5% מהתמ"ג.
ממדי ההשפעה של הבנייה על הסביבה מעוררי דאגה: מנתוני מחקר שנערכו בארה"ב עולה כי סקטור הבנייה הוא בעל ההשפעה הרבה ביותר על פליטות גזי חממה בעולם, אפילו יותר מסקטור התחבורה, או אף התעשייה. מבנים צורכים כ- 30%-50% אנרגיה ומהצריכה העולמית של חומרי גלם, כ-25% מכריתת היערות בעולם וכ-20% מהצריכה העולמית של מי השתייה. בישראל לבדה מבנים אחראיים לכ-50% מפליטות גזי החממה ומייצרים כ-7.5 מיליון טון פסולת מדי שנה, זאת בהשוואה לייצור כ-4.5 מיליון טון פסולת מעורבת ביתית.
החלופה המתבקשת לנתונים מדאיגים אלה היא הבנייה ירוקה. מושג זה מתייחס לבנייה ידידותית לסביבה ולמשתמש, הכוללת חיסכון וייעול השימוש במשאבים בתהליך הבנייה ובתקופת השימוש במבנה. הבנייה הירוקה כוללת היבטים של העמדת המבנה במרחב ותכנון המעטפת והפתחים בהתאם לתנאי האקלים, חומרי בנייה ותגמירים ידידותיים לסביבה, תוך שימוש בתשתיות וטכנולוגיות חסכוניות לצד
למעשה, מציעה הבנייה הירוקה דרך חלופית להתמודדות עם הרס משאבי הטבע הטמון בעצם פעולת הבנייה ובשימוש לאורך חיי המבנה, ומאפשרת יצירת מנועים חדשים לצמיחה כלכלית על ידי שימור והגנה על ההון הטבעי והסביבה ושיפור באיכות החיים.
בעולם כבר הבינו זאת ולראייה, בחודש דצמבר 2011 הודיע נשיא ארה"ב, ברק אובמה, על השקעה של ארבעה מיליארד דולר בשיפוץ אנרגטי של בנייני ממשל פדראליים, כחלק ממטרתו המוצהרת לקדם שיפור של 50% ביעילות האנרגטית של כל המבנים החדשים ו-25% במבנים קיימים עד שנת 2030. כל זאת, כחלק מהרפורמות הכלכליות של ממשלו שתואמות את ערכי הצמיחה הירוקה.
בישראל לעומת זאת, עדיין לא מבינים את הנחיצות שבקידום התוכנית הלאומית לצמיחה ירוקה, והחשיבות של קידום בנייה ירוקה במסגרתה, ואת תרומתה הפוטנציאלית כמנוע מחולל צמיחה.
אמנם לאחרונה השלימה המדינה - באמצעות המשרד להגנת הסביבה - מהלך להסדרת התחום וקביעת סטנדרטים אחידים גבוהים, עם חידוש התקן הישראלי לבנייה ירוקה במסגרת מכון התקנים, אולם גם כאן עליה להעמיד תחום זה גבוה בסדר העדיפויות שלה ולהקצות לו משאבים רבים יותר אם ברצונה לראות שינוי אמיתי.
מעניין לגלות שבזמן שהמדינה ממשיכה בצעדים מהוססים לספק פתרונות כוללים ארוכי טווח, המגזר העסקי אינו יושב בחיבוק ידיים ומנצל את היתרונות הכלכליים הטמונים ביישום עקרונות הבנייה הירוקה. חברות עסקיות שחרתו על דגלן את נושא הקיימות הצליחו לעשות שינוי ולקדם את הנושא בצורה יוצאת דופן שניתן ללמוד ממנה.
כך לדוגמא, חברת תרמוקיר המספקת חומרי בידוד, טייחים ואיטום לתעשיית הבנייה עברה שינוי מהפכני בעשור האחרון. עיקרו של שינוי זה בא לידי ביטוי בהטמעה מוצלחת של עקרונות הקיימות בכל אחד משלבי הפעילות של החברה. השינוי האסטרטגי, אשר הובילה הנהלת החברה, הוביל להצלחה פיננסית ומחברה שהיתה על סף קריסה כלכלית היא הפכה למובילה בתחומה עם היקפי פעילות הולכים וגדלים.
בעוד שתרמוקיר מייצגת חברה ששמה דגש על מציאת פתרונות ומוצרים ירוקים בבנייה כדרך לייצר מובילות עסקית, חברת "האחים עזורי" מייצגת חברה ששמה לה למטרה להיענות לאתגר שבהקמת מבנה משרדים ירוק אופטימלי לסביבתו. בניין "אקו טאואר", שהוקם על-ידי החברה נושא את התקןLeed Gold המתקדם. הבניין מדגים בנייה עכשווית, יעילה, אקולוגית וחסכונית באנרגיה. משולבות בו מערכות למיחזור מי מזגנים ולקליטת מי גשם, זגוגיות מפחיתות קרינה, אפשרויות לאוורור טבעי, תאורה טבעית, מערכות מתקדמות לשליטה בתאורה ובמיזוג האוויר, חניות אופניים, גינות ועוד.
כיום, נהנים דיירי הבניין מהתמורה לאופני בנייה מתקדמים אלו, באמצעות חיסכון בהוצאות התפעול השוטף של הבניין. כך למשל, עומד שיעור החיסכון בצריכת החשמל על כ-33% ועל חיסכון כללי במים של כ-70% בשנה לעומת בניין מקביל. למעשה, התפיסות המתקדמות על פיו תוכנן הבניין עונות על צרכי השוק. לפי סקרים שערכה החברה, עלה כי מנהלים יעדיפו סביבת עבודה ירוקה, כאמצעי להוביל לחיסכון בעלויות לצד שיפור סביבת העובדים והגדלת הפריון.
ניתן לראות חברות יזמיות נוספות, כגון חברת "שיכון ובינוי", שחרטה על דגלה את נושא הקיימות ובונה כיום בישראל עשרות בנייני מגורים על-פי התקן הישראלי לבנייה ירוקה ומובילה תחום זה ביד רמה. גם קבוצת חנן מור, כמו אלו שהוזכרו עד כה, ממשת חזון של בנייה סביבתית, ובבנייני מגורים שהיא בונה בישראל החברה מקפידה על סטנדרט גבוה ועמידה בתקן הישראלי לבנייה ירוקה.
מהלכים עסקיים מעין אלה צריכים לאותת למדינה שקיים ביקוש לבנייה ירוקה ועליה לעשות כל שביכלתה לטפח אותו ולהגן עליו וכי אין די בחידוש התקן בכדי להביא לשינוי משמעותי. דוגמה לכך ניתן לראות בהתייחסות הבלעדית כמעט למבנים חדשים, על פני מבנים קיימים. כך, התקן הישראלי מתמקד בתהליך הקמתם של מבנים חדשים, אולם הפוטנציאל הגדול להיטיב עם הסביבה ולהוביל לחיסכון אנרגטי קיים במבנים קיימים, לא פחות מאלה שעתידים להבנות.
התקינה העולמית מנחה מדינות להיערך לכך, תורמת בהגדרת הנושא כמשימה לאומית ובהצלחה בהטמעת שינויים במבנים קיימים, באמצעות שיפוץ חכם של המבנים. כך לדוגמה, בגרמניה מצויים בשיאו של פרוייקט ענק להתייעלות אנרגטית במבנים קיימים וחיזוק הבידוד במבנים אלה ואילו בטורקיה חוקקו חוק המחייב בניינים הדורשים שיפוץ להציג תוכנית מפורטת לשיקום אנרגטי ועוד.
כאמור, בישראל הדבר בא לידי ביטוי באופן חלקי בלבד. אמנם קיימת תקינה לגבי חידוש מבנים קיימים, אך רק כאשר מדובר על שיפוץ מאסיבי הכולל עבודת בנייה היוצרת עיצוב מחדש של הבניין הקיים. על המדינה מוטלת האחריות להסדיר את הנושא, להפוך אותו למוכר ולתמרץ את השוק לפעול לפיו באמצעות מסלול של תקינה, בין אם בהרחבת התקינה הקיימת או בהוספת תקינה חדשה.
צרכי השעה, המובילים חברות במגזר העסקי להציב את התחום בחזית העשייה שלהן, צריכים לשמש מודל לחיקוי עבור המדינה, עליה מוטלת החובה להתייחס אל הבנייה הירוקה כאל משימה לאומית ראשונה במעלה.
מהלך משמעותי לקידום הנושא יקרה באמצעות חקיקה ומתן תמריצים ואם נסתמך על כלכלות מובילות בעולם ניתן יהיה להתניע תמריצים כגון: רכש ירוק, עידוד מסלול ירוק לבניה ירוקה, הטבות מס רכישה, סבסוד משכנתאות, הפחתת שיעור המע"מ לרוכשי דירות ולמוצרים ירוקים ועוד. אם נשכיל להקצות יותר משאבים ולאגמם, ניתן יהיה להביא לפתרונות מיידיים בתחום הטיפול באספקטים שונים של הבנייה דוגמת הטיפול בפסולת בניין ומיחזורו ולעודד פיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום לצד הטמעה שלהן בבנייה קיימת וחדשה.
התרומה של בנייה ירוקה כמנוע מחולל צמיחה בישראל תאפשר פתיחת שווקים ומודלים עסקיים חדשים ועידוד הכלכלה המקומית, באמצעות חיסכון במשאבי טבע והפחתת העלות הסביבתית, הוספת מקומות עבודה ויצירת מקומות עבודה מקצועיים חדשים, הקמת מבנים בריאים וסביבה בריאה, פיתוח חדשנות טכנולוגית, קידום מחקר ופיתוח ידע.
אם ברצוננו להימנע מקטסטרופה אנרגטית בשנים הקרובות, עלינו ליישם סדרה זו של פתרונות פשוטים הקיימים מתחת לאפינו. עלינו להשכיל לדעת לשלב את הרעיון של צמיחה ירוקה בכלכלה הוגנת ולהוביל ליישום מקיף של עקרונות הבנייה הירוקה בישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם