במקום להתרגז - תעשה

ערב החג הלין ראש הממשלה על פערי המחירים בין ישראל לחו"ל. אלא שמרבית ההתייקרויות הן ביוזמת הממשלה או בגלל מחדליה

יהודה שרוני | 19/9/2012 8:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
"כשאני רואה שמוצר בארץ יקר ב‭50-‬ אחוז בהשוואה למחירו לחו"ל, אז אני מתרגז כי הדבר נובע מהיעדר תחרות‭,"‬ כך אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו ל"ישראל היום" בגיליון ערב ראש השנה. המתכון היעיל ביותר למניעת התרגזות שעלולה חלילה להאיץ את לחץ הדם הוא עשייה. הרי יוקר המחיה בישראל אינו נוסחה בלתי פתירה. חלק מההתייקרויות אכן מוסברות בהתייקרות הסחורות בעולם, אבל מרביתן מוטלות לפתחה של הממשלה. היא יזמה אותן, ומחדליה הם שמנעו את הטיפול בהן.
יש מה שאפשר בכדי להילחם בעליית המחירים
יש מה שאפשר בכדי להילחם בעליית המחירים צילום: פלאש 90

בערב החג התבשרנו על הכוונה לייקר בחמישה אחוזים את תעריפי המים שבאחריות הממשלה. קודם לכן התייקרו תעריפי החשמל והדלק (בגלל הבלו הרצחני).‬ פערי מחירי המזון בין ישראל לחו"ל לא היו מטרידים את שלוות ראש הממשלה ערב החג לו המע"מ על מוצרי המזון היה מוטל בצורה מתחשבת יותר כמקובל בחלק ממדינות המערב.

מחדל ניהול תקציב המדינה אילץ את האוצר לא להסתפק במע"מ הקיים אלא להעלותו באחוז נוסף ל‭17-‬ אחוז. מחיר הלחם בפיקוח הועלה כבר ב‭6.5-‬ אחוזים בגלל אישור רשויות הפיקוח במשרד התמ"ת. עקב פריצת הסכר ייאלץ הציבור להתמודד "אחרי החגים" עם ייקור מוצרי מזון נוספים שאינם בפיקוח.

הכתובת הייתה על הקיר, ורבים, והאחרון שבהם מבקר המדינה החדש יוסף שפירא, ניסו לאתר את הסיבות ליוקר המחיה בכלל ובתחום המזון בפרט ולטפל בהן. בדוח הביקורת שפורסם ערב החג הטיח שפירא במשרדי האוצר והתמ"ת את מה שרפי גינת אוהב לכנות בשם המפוצץ: "קומבינה‭."‬ זה עבד כך: התמ"ת, לדברי המבקר, הסכים להסרת הפיקוח על מוצרי חלב ומחירי הקוטג' בתמורה להסכמת האוצר להקלות בחוק משק החלב כדי להיטיב עם החקלאים.

ניתן היה לסייע להפחתת מפלס כעסיו של ראש הממשלה לו הממשלה שבראשה הוא עומד הייתה מיישמת את המלצותיהן של ועדות המומחים למיניהם שהיא עצמה הקימה. המדובר ב"ועדת המזון" שבראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, שהגישה לפני חודשיים סדרת המלצות לעידוד התחרות בין רשתות השיווק. ההמלצות ממתינות עדיין לאישור בגלל הפעלת לחצים מצד הלובי החקלאי.

ועדת טרכטנברג המליצה כבר לפני שנה לפתוח את המשק ליבוא מתחרה ולאפשר מתן היתר למתחרה נוסף במכון התקנים הישראלי. אלא שגם כאן לחץ של התאחדות התעשיינים הביא לדחיית ההמלצה בשנתיים. לפני שלושה חודשים בישר נתניהו

על הפחתת מכסים ומסי קנייה על סדרת מוצרי יבוא בהיקף של 750 מיליון שקל. אלא שגם כאן הגירעון התקציבי עשה את שלו, וראש הממשלה נאלץ לחזור בו מחלק מהמלצות אלה.

נתניהו נאלץ לתפקד בסביבה לא פשוטה של לחצים פוליטיים המופעלים מכל הכיוונים. הם מגבילים את יכולתו להחליט, ובזה נוכחנו לא רק בהחלטות מהתחום הכלכלי. אחרי שלוש שנים וחצי השותפות הקואליציונית הגיעה ככל הנראה לסוף דרכה, ועל רקע זה סביר להניח שהבחירות יוקדמו. נתניהו יתקשה ממילא לקבל החלטות, ולכן מומלץ מבחינתו לחסוך אנרגיה - ואת ההתרגזויות והתסכולים לשמור לתקופה שלאחר הבחירות.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יהודה שרוני

צילום: דעות

בוגר מדע המדינה ומוסמך במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. חבר מערכת מעריב, העורך הכלכלי של העיתון ובעל טור בגלי צה"ל ובטלוויזיה

לכל הטורים של יהודה שרוני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים