איזו מילה הציתה ויכוח בצמרת המדינה?
מכתבים שנשמרו בארכיון הלאומי חושפים מחלוקת קשה בין בן גוריון, שרת, בן צבי וועד הלשון העברית על מונח עברי למילה "אקדמיה"
החוק להקמת האקדמיה העברית נחקק בשנת 1953. בשלוש השנים שקדמו לו התנהל הוויכוח הגדול ביותר מאז ימי החייאת השפה על ידי אליעזר בן יהודה.
המאבק סביב המילה "אקדמיה" נתפס כמהותי מאחר שוויתור על מינוח עברי למוסדות ההשכלה הגבוהה היה בגדר תבוסה לשפה העברית.
בקיץ 1950, כחלק מההכנות להבאת חוק האקדמיה בפני הכנסת, הפיץ פרופ' נפתלי הרץ טור-סיני, נשיא ועד הלשון העברית, בקשה לחברי הוועד לחוות את דעתם על הצעות שונות למתן שם עברי למונח "אקדמיה" או להציע הצעות חדשות משלהם.
"אין אפשרות להביע במילה עברית מחודשת את כל משמעותו של השם הבינלאומי הזה, שהתייחד בשימושו למוסד תרבותי עליון במדינה בכל אומה ולשון בהיסטוריה", כתב טורסיני.
התשובה הייתה דרישה של הממשלה: תמצא מונח עברי. מנגד הפגינו האוניברסיטאות התנגדות נמרצת. יצחק בן צבי, ח"כ בתחילת הוויכוח ונשיא המדינה בהמשך, וראש הממשלה דוד בן-גוריון נמנו עם חברי ועד הלשון ודרשו מונח עברי למילה "אקדמיה". ב-1 לספטמבר 1950 שלל בן צבי את ההצעות של טורסיני והשיב לו על ההצעה לקרוא לאקדמיה "חכמיה".
"אינה
חודשיים לאחר מכן נדרש בן גוריון לשאלה, ובמכתבו לטור-סיני הציע את "תחכמון". שנתיים חלפו, אבל הוויכוח לא תם. בן גוריון הבטיח ליוסף קלוזנר, נשיא ועד הלשון לצדו של טור-סיני ודודו של הסופר עמוס עוז, כי לאחר פגרת הכנסת ידונו בהצעת חוק האקדמיה. כבדרך אגב הקשה בן גוריון במכתבו: "האם אין שם עברי למוסד מסוג זה?".
קלוזנר השיב: "לאומי אני בכל לבי ונפשי, אבל אין אני פוסל מילים מקובלות בכל לשונות התרבות. וכי אנו, שאנו שואפים להיות גשר בין עמי אירופה ועמי אסיה, צריכים להינזר מכל ביטוי ומכל מילה בינלאומיים?".
רק בשנת 1953 הוגש "חוק המוסד העליון ללשון העברית" לאישור הכנסת תחת השם "אקדמיה ללשון". שרת , מהלוחמים הבולטים למען העברית שהיה אז ממלא מקום ראש הממשלה, הסתייג מהמונח "אקדמיה" והציע את השם "מילשן".
ב-27 באוגוסט קיימה ועדת החינוך והתרבות של הכנסת דיון בהצעתו של שרת להחליף את המילה "אקדמיה" במונח עברי. "כשבאים להקים מוסד ללשון העברית, הוא צריך להיות זך כגביש", אמר שר החוץ. "זה לא יכול להיות תחת שם זר, בבחינת טומאה בהיכל הקדושה". בתום הישיבה הוחלט כי החוק יקודם, ובמקביל יימצא מונח עברי לשם "אקדמיה".
60 שנה חלפו מאז, והשם נותר כשהיה: האקדמיה ללשון העברית. בחודש שעבר התכנסה מנהלת האקדמיה ללשון, המורכבת מהנשיא, סגנו וארבעה בכירים, והם הכריעו כי המונח "אקדמיה" יישאר איתנו לעד.
"לאקדמיה יש לא רק מעמד לאומי, אלא גם מעמד בינלאומי, ולכן נשיאי האקדמיה ללשון נלחמו למען המילה 'אקדמיה'", מסביר פרופ' משה בראשר, נשיא האקדמיה ללשון. "אין סיבה לשנות את השם הכה מושרש, כפי ששימרו לפנינו את המילה היוונית' סנהדרין'".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם