המלונה הנשיאותית: מלון חמישה כוכבים לכלבים
חצר פרטית, טלוויזיה וספות מפנקות בחדר, פינת רביצה, מוזיקה ברקע, ארוחות גורמה עם תפריט לבחירה ואפילו בריכה. כתבתנו עשתה צ'ק אין במלון הבוטיק הראשון לכלבים שנפתח בישראל
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
חבר שלי נסע עכשיו לטקסס עם שני חתולים. למה אתם לא לוקחים אותה איתכם?
"אנחנו עוברים קודם לבית מלון ואז צריכים לחפש דירה בבניין רב קומות ולא בבית פרטי. בבניינים שם יש ועדות קבלה אז עדיף שלא יראו אותה. ננה היא כלבה גדולה ולא פשוטה. נובחת הרבה, לחוצה, משירה שערות. לא הרבה אנשים מתחברים לזה".
איך הגעתם למלון הבוטיק?
"לווטרינר שלי יש שני כלבים משלו והוא המליץ. היא הייתה כאן פעם אחת לסוף שבוע קצר ואז, במפתיע, התברר שאנחנו צריכים לנסוע. הילד שלנו, עידו, נוצר בתהליך של פונדקאות. הוא נולד פג והוזעקנו מיידית לארבעה חודשים לחו"ל, ויכולנו להשאיר כאן את הכלבה מהיום להיום. דודיק מדהים בגישה שלו: יכולנו לראות את הכלבה בפייסבוק כל הזמן: בבריכה, מחייכת".
דודיק הוא דודיק מזור, בן 34, ירושלמי במקור, גר במושב מגשימים עם בת הזוג והילד. הוא מפקד יחידת הכלבנים של זק"א, משמש כמנטור בתחרות הילדים והכלבים החדשה של ערוץ הילדים "הכלב של המדינה". יחד עם בת זוגו פתח לפני כארבע שנים את "המרכז לכלבנות מתקדמת" - בית ספר להכשרת מאלפי כלבים ומדריכי כלבנות טיפולית שמכיל גם מלון בוטיק.
בנוסף לארבעת הכלבים הפרטיים שהוא מגדל, ה"להקה" שלו - כך הוא מכנה את קבוצת ההולכי על ארבע שאותם הוא מאלף - מונה 35 כלבים. בעצם, בזכות האהבה המשותפת לכלבים הכיר את בת זוגו. "היא ניהלה עמותה לחינוך נוער מאזורים סוציו-אקונומיים קשים ואני עשיתי שם חוג אילוף כלבים להעצמה אישית של הילדים".
מזור אומר שמאז שהוא זוכר את עצמו כלבים היו בסביבה. "אחרי הצבא רציתי ללמוד פסיכולוגיה, התנדבתי הרבה שנים עם עיוורים ומתישהו נפתח תקן למאלף כלבי עיוורים, אפשרות לימודים שהייתה הזויה אז בערך כמו להיות לוליין מקצועי בקרקס". בהמשך הוא היה מאמן כלבים בשוק הפרטי ואז נולד רעיון המלון. "כמאלף נחשפתי לכלבים שבעליהם נסעו. במקרה הטוב הכלב נשאר עם המאלף או הווטרינר. הרבה פעמים כלב שהיה בכלבייה חזר הביתה במצב לא טוב: לא אוכל, עושה צרכים בבית ובעיקר סובל מהרבה סטרס, אפשר היה ממש לראות את הדאון שהכלב נמצא בו".
שטח המלון נראה כמו הכלאה בין צימר למשתלה. דק עץ צר, צמחיית מים לצדו, מפריד בין מכלאות המשחקים
נכון לעכשיו, "דוג סקול" הוא מלון הבוטיק הראשון בישראל המיועד לכלבים. בתי מלון דומים בחו"ל כוללים סוויטות מיוחדות בסגנון ארט דקו, רהיטים מעוצבים ושנדליירים המפיצים אור רך, ומציעים חבילות יוקרה שכוללות טיפולי מסז', מוזיקה קלאסית, ארומתרפיה לפני השינה ואפילו "מרכז זן"-שבו יכול הכלב להירגע באמת ולהתאחד עם האינסוף הכלבי. כרגע, השנדליירים ב"דוג סקול" די צנועים, על גבול האהילים. אבל גם פה הם נהנים ממזגן וממוזיקת רקע.
לכל החדרים יש חצר פרטית - משטח בטון הצבוע בירוק דשא, ולרגישים בחבורה יש דשא סינתטי. כל חדר יכול לארח עד ארבעה חבר'ה. בחדרים יש מיטה, פינת רביצה, טלוויזיה (קטנה, לא LCD) ורדיו . בחדר הראשון, שבו מתגוררות קוקו וטופי הקוקטיות, מתנגן "כשהגיטרה שלי מייבבת בעדינות" של הביטלס. "גלגלצ", מזור מפטיר והגיטרה המייבבת מתחלפת מיד לסלסול שמח. על אף התנאים המשופרים, טופי וקוקו לא נשארות על הספה מול הטלוויזיה אלא ששות לקראתנו בני האנוש ואפילו שורטות לי את הרגל בחדווה.
איך אתם מבטיחים שאף כלב לא יאכל לשני את האוזן בחדר?
"ההתאמה של השותפים לחדר היא לפי קווי אופי. למשל כלב כנוע עם כלב דומיננטי, או במקרה של טופי וקוקו - שתיהן רגועות ונינוחות. מעולם לא נשכו פה אוזן לאף אחד, ההתאמה ומניעת ההתנגשות הן אחד הדברים החשובים ביותר. לכלבים יש שפה שהווקאליות היא חלק קטן ממנה. אנחנו בוחנים אותם היטב ומוודאים מי באמת תחרותי, למשל, ומי סתם רוצה אינטראקציה".
מה הם רואים בטלוויזיה?
"אנחנו שמים די-וי-די כמה פעמים ביום, דברים שמתאימים לילדים. בשבילם זה בעיקר הריצוד על המסך, פחות התוכן".
על ה"טי-וי דוג" שמעת?
"כמובן, ומיד מיהרתי לבדוק, אבל על הכלבים האישיים שלי זה לא עשה רושם".
כרמלי מספר שננה כל כך נהנתה בשהות הקודמת שלה כאן שהוא אפילו הרגיש שהיה לה קצת קשה לחזור הביתה. הוא מקווה שדודיק יעלה תמונות של ננה לפייסבוק: "אני מאלה שמתקשרים, רוצים לבדוק". בינתיים, הוא לא בונה על שיחות בסקייפ. "זה לא יעשה לי טוב. בסקייפ היא לא יכולה ללקק אותי או לריב איתי. זה רק נביחות".
אלי מביא את האוכל שנשאר בבית ואת כרטיס החיסונים של ננה. הוא הולך למשרד להסדיר את התשלום ונפרד ממנה בלי דרמה, כמעט באגביות, כמו שכתוב במדריכים לפרידה מהילד ביום הראשון בגן. ננה מוציאה חוטם מגדר המכלאה המרווחת, ניכר שאף שהיא מכירה את המקום היא לא מבינה מה קורה, או מחכה לפניית פרסה של הבעלים.
היא חוותה ירידה במעמדה מאז שיש לכם ילד?
"על ננה בהחלט עבר משבר כשעידו הגיע: הטיולים קצרים יותר, החיבוקים מועטים יותר והשכיבה במיטה איתנו אסורה. החדר שלה הפך להיות חדר של תינוק. אז כן, הייתה ירידה במעמדה, אבל הילד עצמו עניין אותה: הוא חוזר הביתה מיד לקערה שלה ואז צובע אותה בצבעים או חובט בה קצת".
אתה מסכים שהמיתוג של המקום כ"מלון בוטיק" מעט מתעתע ועלול להרחיק?
"בוטיק זה מה שהביא אותנו לפה בפעם הראשונה, דווקא המילה 'בוטיק' משכה אותי. ברוב המקומות האחרים הפסיליטיז סבירים אבל לא באמת מאפשרים חיי יומיום עסוקים: אין להם ספה, טלוויזיה, מזגן. העובדה שגם מאלפים נמצאים פה היא חשובה, יש פה ידע. רוב המקומות הם של אנשים פרטיים שהחליטו לפתוח פנסיון בלי שום ידע. אם המקום הזה היה יותר מדי מפואר לא הייתי שם אותה פה. יש מקומות בניו יורק שעושים בהם לכלב כל יום מניקור ופדיקור, למשל - אחר כך לא הייתי יכול לטפל בה באותה הרמה".
בדרך כלל, להורה הנעדר קשה יותר. איפה בן הזוג שלך?
"היית צריכה לראות את איתן. לפני שיצאנו הוא רץ וסגר את הדלת מאחוריו, בוכה, לא מסוגל לדבר. הוא עובר משבר מאוד קשה עם הפרידה".
אתם נוסעים עוד היום?
"לא, בעוד שבוע, אבל הבאנו את ננה היום כי מחר אורזים והיא לא לוקחת טוב את הארגזים".
אולי מדובר בהאנשה: היא פשוט חווה את הקושי שלך ונלחצת?
"אחד הדברים הראשונים שאמרו לי כשלקחתי את ננה זה שאני צריך המון אחריות כדי לטפל בכלב. עצם האחריות גורמת לי לראות בה משהו בלתי נפרד מהמשפחה. יש לי מחויבות אליה כמו לבן שלי. זה היופי בלהיות בעלים של כלב: אתה פותח את הנפש שלך מול יצור חי. ברור לי שגם לננה יש חיבור אלי ואל איתן באופן שאין לה עם אף אחד אחר. הרגשות שלה הם אמיתיים".
"מעצם הפרידה מהבעלים הכלב נכנס למתח שיש לטפל בו", מסביר דודיק מזור. "קודם כל, צריך שהמקום לא ייראה כמו כלוב. כלב שרגיל כל החיים לרבוץ בסלון נכנס פתאום לכלוב סגור וסביבו הרבה נביחות זרות. התחלתי לחשוב'כלבית': חצר פרטית זה הכי חשוב, בעיקר כדי לשמור את הטריטוריה נקייה. אחרי זה מיטה, ספה ומוזיקת רקע שמפיגה את הבדידות שהוא חש".
מוזיקה? מה רע בקצת שקט?
"מוזיקה היא אחת הטכניקות לפתרון חרדת נטישה. הדממה גורמת לכלב להיות בדריכות, לקפוץ מכל רעש קטן. רעשי הרקע מקהים אותו, הוא נעשה נינוח יותר. פעילות גופנית גם כן מרככת ומשקיטה את המתח, כמו אצלנו: אוזניות וג' וגינג. יש כאן שלוש רחבות משחק בגודל של 150, 200 ו-300 מ"ר. אחרי הפעילות הכלבים רגועים ועייפים, חוזרים לחדר כדי לנוח".
האקסטרות , כמקובל באסכולת ה"הכל כלול", ניתנות בתוספת תשלום: ארוחת גורמה, חזה עוף או בקר עם ירקות מאודים, עולה 30 שקל, בנוסף לחבילת הבסיס שעולה 70 שקל ליום. "נוכחות של מזון מנחם עוזרת להפיג את הבדידות", מסביר מזור. "בשיא העונה שוהים במלון 40 כלבים. זה הטופ. עכשיו סוף החופש, אבל אפילו בעונה חלשה יש כאן 20-15 כלבים".
אולי אתה צריך להעלות את המחיר?
"אני מעדיף שאנשים ייקחו תוספות כמו ארטיקים לכלבים או ארוחות גורמה ולא לשייך את המקום לעשירון העליון. במבט ראשון, כשרואים את הבריכה נראה לאנשים שזה מקום לעשירון, אבל זה לא".
אה, הבריכה היא לכלבים?
"כן, אבל גם אנחנו נכנסים איתם, גם לנו מגיע".
איזה כלבים מגיעים לפה?
"יש כלבים שבאים לסוף שבוע, יש שבאים ליותר. תכף מגיע אדם ששם את הכלבה שלו לתקופה ארוכה, אולי שנתיים, אחרי שהייתה פה כמה פעמים בסופי שבוע. המחמאה הכי גדולה היא שהם לא רוצים להשאיר אותה אצל קרובי משפחה אלא מעדיפים להביא אותה לפה".
יש פרופיל מיוחד לאדם שבוחר במלון הזה לכלב שלו?
"אין פרופיל מיוחד אבל ללא ספק מדובר באנשים שהכלב הוא סוג של משפחה עבורם, אנשים שאצלם הכלב מקבל את מקומו הראוי. מי שבכל מקרה שם את הכלב בחצר על פי רוב יביא רק מישהו להאכיל את הכלב כשהוא לא נמצא".
מזור מסביר שהמלון שלו נועד לשחזר עד כמה שאפשר את ההרגלים של הלקוחות מהבית. "כלב הוא לא זאב, הוא לא ישרוד בטבע, מדובר בחיה מבויתת שתלויה בהרגלי החיים שלנו", הוא אומר. "ברמה ההישרדותית כלב צריך יציבות. אלי ואיתן, הבעלים של ננה, לא יהיו, אבל את ההרגלים שהם יצרו לה אני אחקה - את זמן הליטוף, את שעות השינה, את אותה שגרת חיים שמתורגמת במוח ה' פרימיטיבי' שלה כביטחון".
ועדיין , הוא מסייג, יש הרגלים שנועדו בעיקר להקל על הבעלים, פחות על הכלב. "למשל רחיצה - זו חדירה למרחב הפרטי של הכלב. אני כן רוחץ את הכלב מטעמי בריאות, אם הוא התפלש בבוץ או בקוצים למשל, אבל יש הבדל בין זה לבין מקלחת יומיומית שאינה דרושה לו. אני כן מסכים לספק את מה שהכלב רגיל לו. יש בעלים שמגיעים עם חבילה של קוטג' ומלפפון, כי ככה הכלב רגיל. אני חושב שזה לא נכון אבל אני זורם, אפילו שככה יש לי פחות שליטה על התזונה שלו. אני לא מאשר ביגוד כי זה עלול להיתפס במשהו בשעת משחק, זה לא בטיחותי".
בחדר 2 שוהה גולדן רטריבר בשם תומס, שמתעקש להציע לנו כמנחה את כרית הפוטון שלו. בכלל, עיצוב הפנים בחדרים נוטה לסגנון המרופט: הטפטים העליזים מתקלפים, הספות ננשכו עד זוב קפיץ. החדרים עוברים חידוש ארבע פעמים בשנה. החידוש הבא, כך מספר מזור, יגיע ממש בקרוב.
"כלב הוא חיית להקה. נרצה או לא נרצה, אנחנו הופכים להיות הלהקה שלו", מסביר מזור את סוד הקסם של מפזרי הקקי העירוניים. "יש איתי אנשים שלמדו מקצועות טיפוליים שונים, הם מגלים את יכולת התקשור הגבוהה של הכלב. מחקרים מראים שיש כלבים שהאינטליגנציה שלהם מגיעה לזו של ילד בן שלוש. כלב שירות לנכה מדליק ומכבה את האור, מביא חפצים. כלבשמע לחירש מספר לך מתי הטלפון מצלצל או אם הבאזר של מכונת הכביסה הופעל".
לא עדיף שרובוט יפני יעשה את הדברים האלה?
"כלב הוא לא רק כלי שרת, כלב הוא גשר סוציאלי לעולם. כל מי שמגיע לקורסים שלנו לומד להכשיר את הכלב לכל סוגי הטיפולים, כולל טיפול בנכים. כשהמטפלים יוצאים בפעם הראשונה לקניונים, ישובים בכיסאות הגלגלים שאת רואה ליד הגדר, הם מגלים את ההתעלמות שלה זוכים נכים. לאו דווקא מכוונה רעה, לפעמים סתם מחוסר נעימות, אנשים מעדיפים לסובב את הראש. כשמגיע נכה עם כלב, אנשים ניגשים ויוצרים קשר. כלב יכול להכיל אותך, הוא מחפש את האינטראקציה איתך. האילוף המודרני מבוסס על חיזוקים חיוביים, לא כמו האילוף הישן שעבד על מה שלא נעים לכלב. אילוף אמור להיות כיף".
אז העולם באמת עובר תהליך של התנחמדות?
"לטעמי, תהליך של הבנה. לגבי כלבים לפחות, הבינו שהעונש לא יעיל. שהכלב חוזר על מה שאסור גם אם מענישים אותו. הוכח שחיזוק חיובי עובד יותר טוב. יש טבלת חיזוקים ועונשים כשגם העונשים הם למעשה מניעת פרס עקב התנהגות לא ראויה. אני מצפה לראות כלב שמח כשהוא באילוף, אם אני רואה אוזניים וזנב שמוטים - יש פה טעם לפגם. יש לך שקל?".
אני מוציאה שקל והכלבה מוניק, אחרי מעט שידול וצקצוק, מניחה אותו בכוס פלסטיק קטנה. כבר כשירה לביקור אצל ההומלסים של דיזנגוף. אחר כך היא שמה חישוקים על מגדל חישוקים של "פישר פרייס" ומסתובבת במעגלים. מתברר שזה לא רק גימיק. "זה מלמד אותה, למשל, לקחת כסף מכספומט ולהביא אותו לנכה", אומר מזור.
האילוף, הוא מסביר, לא מיועד רק לכלב. הטיפול בכלבים הוא תרגול לבני אדם, תרגול באמפתיה. במלון עובד אחיו הגדול, קובי, לשעבר איש כוחות הביטחון. "אחרי שניסו להרוג אותו יותר מדי פעמים, כולל אקדח לפרצוף מטווח אפס, אמרתי לו שיעזוב הכל ויבוא לעבוד איתי. בשנה הראשונה היה צריך'לנקות' ממנו הרבה שפת גוף ישנה, הקשיחות נעלמת, אין בה צורך. היום הוא שובי דובי".
קובי-שובי-דובי שואל אם כבר הגיע הזמן להכניס עוד כלבים לרחבת המשחקים שבה נמצאת ננה. הם מחליטים להכניס את שוקו, הכלבה הנוחה בין אורחי המלון. עכשיו שתיהן מוציאות את האף מחוץ לגדר בכמיהה. אין ספק שאנשים ממוקמים אצל כלבים בסדר עדיפות גבוה יותר מפירמידות עץ.
"זו עבודה שעושים באהבה", מסכם מזור.
"כלבים זה לא רק לנשק ולחבק, זה המון קקי ופיפי ושערות ושריטות. אם אתה בא רק מתוך סקרנות, לא תחזיק פה, אבל אם אתה בא מאהבה אתה לוקח את הטוב ואת הרע ביחד. אנשים עם כלבים מפתחים את מיומנות האהבה. יש לך הזדמנות, לפחות פעם ביום, להראות אהבה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם