פצצה מתקתקת: המכל שמסכן את צפון הארץ
בדיקת סופשבוע מגלה: מכל האמוניה בחיפה, שבו 12 אלף טון גז רעיל, מעולם לא נבדק באופן יסודי. מומחים: פגיעת טיל תגרום לאלפי נפגעים
◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק
מכל האמוניה ששוכן בסמוך לנמל חיפה הוא איום כחול-לבן, סכנה תוצרת בית. תחקיר "סופשבוע" שיפורסם ביום ו' מגלה כי דווקא בימים שבהם כולם מדברים על האפשרות של מלחמה אזורית ועל החשש ממאות טילים ורקטות שינחתו בעורף, נדמה כי מדינת ישראל נרדמה בשמירה והותירה את התושבים הרבים בצפון הארץ חשופים לאחד האיומים המסוכנים ביותר.
◄עד סוף החודש יגובשו הדרישות להזזת המכל
◄הסטודנטים מציעים: כך נקטין את סכנת האמוניה
◄חוקר בטכניון: פגיעה במכל שוות ערך לחורבן בית שלישי
מספר הנפגעים במקרה של נפילה ישירה של טיל על מכל האמוניה הינו שנוי במחלוקת. המומחים מסבירים כי הדבר תלוי במזג האוויר, בעוצמת הרוחות, ביכולות הטיווח של האויב וביעילות הפעולות שאמורות למזער את נזקי דליפת הגז הרעיל.
ההערכות הקלות יותר מדברות על אלפי הרוגים ופצועים. מחקרים אחרים שנערכו בשנים האחרונות מציגים הערכת מצב קיצונית יותר: דליפה של 2,400 טון אמוניה במפרץ חיפה )שהם שליש מהכמות במכל( עלולה להביא לכ17- אלף הרוגים ול77- אלף נפגעים נוספים. עלות הנזק הבריאותי מאסון כימי כזה יכולה להגיע ל30- מיליארד שקל. גם הנזק לרכוש פרטי ולתשתיות מוערך בעשרות מיליארדים.
מראה מכל הבטון העגול, מוקף בפרחים ונטוע בנוף הפסטורלי, עלול לתעתע. גובה המכל כ30-
"זהו מכל זקן שעלולים להתגלות בו בקיעים. לפי הדרישות המקובלות ברחבי העולם, מכל כזה אמור לפעול 20 שנה בלבד. לאחר מכן צריך להרוס אותו. וזה רק בגלל שינויי הטמפרטורה, עוד לא דיברנו על מלחמות, טילים ורעידות אדמה," מסביר פרופ' עמוס נוטע מהטכניון. "בנוסף, אף פעם לא בדקו את המכל הזה בדיקה יסודית כי אין לאן לרוקן את האמוניה".
בדיוק לפני עשור, בשנת ,2002 קבע אלוף פיקוד העורף דאז יוסף משלב כי יש למגן את גג המכל. ביוני 2003 קבעה ועדה מקצועית שמינה כי יש להגביה את המכל וליצור לו הגנה עילית. תוכנית זו מעולם לא התממשה בשל החשש שהמיגון העילי יפגע בנחיתת המטוסים בשדה התעופה האזרחי של חיפה.
במאי 2006 קבע אלוף פיקוד העורף יצחק "ג'רי" גרשון: "לא נשקפת סכנה ממכל האמוניה בהקשר המלחמתי." פיקוד העורף הבטיח כי במצב של מלחמה הוא יצמצם את תכולת המכל למידה שלא תסכן את עובדי המפעלים בסביבה.
חודשיים לאחר מכן פרצה מלחמת לבנון השנייה. דוח מבקר המדינה קבע כי ביום פריצת מלחמת לבנון השנייה הייתה במכל האמוניה כמות הגדולה פי ארבעה מהמותר בזמן מלחמה. המפעל לא רוקן את האמוניה לכמות הנדרשת. מבקר המדינה הגדיר את התנהלות פיקוד העורף בעניין מכל האמוניה במלחמה כ"חמורה במיוחד."
המשרד להגנת הסביבה הוא הממונה על חוק חומרים מסוכנים, ובסמכותו לסגור מפעלים שאינם עומדים בפרמטרים הנדרשים. אולם אף שהמפעל אינו ממוגן היום במיגון עילי, למכל האמוניה יש היתר רעלים, והמשרד להגנת הסביבה מאפשר את פעילותו. במשרד להגנת הסביבה מפנים אצבע מאשימה כלפי פיקוד העורף.
מדיון שהתנהל בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת ביוני 2009 ניתן ללמוד שבפיקוד העורף מאמינים שהסיכוי שטילים יפגעו במכל הוא "נמוך ביותר." סא"ל הדס בן-דב, ראש ענף חומרים מסוכנים, אמרה בדיון בתשובה לשאלות הח"כים: "אנחנו מטפלים בעורף בצורה שאנו סבורים שהיא הכי נכונה להגן על האוכלוסייה. אני חושבת שבינתיים זה עמד במבחן המציאות. היה ירי של 4,000 טילים על האזור."
עמדת פיקוד העורף המסתמכת על אותו "מבחן מציאות" לא השתנתה מאז. בתשובה לפניית עמותת "צלול" מאוגוסט אשתקד השיב הרמטכ"ל: "אם תהיה פגיעה ישירה במתקן )סיכון נמוך ביותר ,) החומר המצוי בו לא יגיע לריכוזי אוכלוסין." במכתב נוסף, מאוקטובר ,2011 הבהיר הרמטכ"ל שוב: "לא נדרשת על פי פיקוד העורף תוספת מיגון עילי."
אל"מ בני שיק, רמ"ח מיגון בפיקוד העורף, טען בדיון בוועדת המשנה לבחינת מוכנות העורף למצבי חירום בוועדת החוץ והביטחון באוקטובר שעבר: "מכל האמוניה אמנם מסוכן, אך הוא בפירוש לא המתקן המסוכן ביותר היום לתושבי ישראל."
עמותת "צלול" מובילה את המאבק נגד מכל האמוניה. במכתב שנשלח לעמותה בחודש מאי מציינת מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה כי תאריך היעד לפינוי המכל והקמת מתקן חלופי בנגב הוא 2015, תקופה של שנתיים וחצי מהיום.
אולם במסמך רשמי של המשרד שהגיע לידי "סופשבוע" נכתב: "המפעל צפוי לקום בתוך כחמש שנים." תושבי חיפה והארגונים הסביבתיים חוששים כי הקמת המתקן החלופי תתעכב ותתמסמס וכי המכל יישאר עוד שנים ארוכות במפרץ חיפה, כאשר הדבר מספק תירוץ לא למגן אותו כפי שהם דורשים.
מחיפה כימיקלים נמסר: "המסוף הינו המתקן המוגן מסוגו בעולם ומהווה תשתית לאומית חשובה המספקת אמוניה למתקני תשתית חשובים בישראל בעתות חרום."
מפיקוד העורף נמסר: "הפיקוד קבע כי מיגון מכל האמוניה המדובר עומד בתקנים ונותן מענה לנוכח הערכות מצב הנבחנות מעת לעת. הסיכוי לפגיעה ישירה במתקן אינו הגורם המכריע בהחלטה על אופי מיגון המתקן."
במשרד להגנת הסביבה אומרים: "השר ארדן הוביל החלטה היסטורית לפינוי מכל האמוניה ממקומו. עד השבתת הפעילות השתמש המשרד להגנת הסביבה בכל סמכות שיש בידיו כדי להפחית את הסיכון מהמכל."
מעיריית חיפה נמסר: "ראש העיר יונה יהב סבור כי הימצאותו של מכל האמוניה בסמוך לאזורים צפופי אוכלוסין היא הפקרות, והעירייה פועלת בכל מישור אפשרי לסילוק המכל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם