הנציב העליון
נגיד בנק ישראל התוודה בסוף השבוע שהוא מתקשה להבין מה הוא עושה כאן. עם כל ההערכה לתפקודו, פישר לא עושה טובה לאף אחד
אני בוחר לסווג אמירה זאת לא כפליטת פה, אלא כאמירה שיש מאחוריה אמת עמוקה יותר. לעתים מתקבל הרושם שהנגיד שהגיע לתפקידו מארצות הברית נוהג כמו הנציב העליון שעושה טובה ל"ילידים" על הסכמתו למלא את התפקיד.
במאי 2011, בעיצומה של הקדנציה השנייה שלו כנגיד, החליט פרופ' פישר להתמודד על תפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אותו הפסיד לכריסטין לאגארד. מאוחר יותר נשמעו הערכות לפיהן לא יסרב להצעה לכהונת נשיא המדינה כשהנשיא הנוכחי שמעון פרס יסיים את תפקידו ב-2014. לאחר שנפוצו הערכות אלה, המתין הנגיד מספר ימים לפני שניאות להתקשר ליו"ר הכנסת רובי ריבלין (שאף הוא רואה את עצמו כמועמד) והכחיש אותן נמרצות.
מנגיד בנק ישראל ניתן לצפות להשלמת מלוא הקדנציה השנייה גם אם נמאס לו. אסור לו להתיישב על כורסתו כאילו מדובר בכיסא מפלט.
מחמאות לא נותנות זכות להיות פטרון
מכיוון ששהייה ממושכת בארץ הקודש אינה פשוטה, נוהג פרופ' פישר אחת למספר שבועות להתאוורר בחו"ל בכנס בינלאומי כזה או אחר. לא בכדי הוא זכה לכינוי "שר החוץ הפיננסי של ישראל".
בריאיון לטלוויזיה הנגיד הוכיח גם ניתוק מסוים מהלכי הרוח בציבור, ואין זו הפעם הראשונה. "מצבם של הזוגות הצעירים לא גרוע. הריבית שהם משלמים על המשכנתאות היא נמוכה", ציין תוך שהוא מתעלם ממצוקת הדיור החריפה ומנסיקת מחירי שכר הדירה. מדובר באותו נגיד שתמך בצורה גורפת בהמלצות ועדת טרכטנברג שהעלתה על נס את מצוקת מעמד הביניים והדגישה את הצורך בפתרון בעיית יוקר הדיור. לפני כשנה, בעיצומו של הוויכוח על שכר הבכירים במשק, הפתיע פרופ' פישר את הממשלה בהצעה להקפיץ את שכר הנגיד ב-26 אלף שקל ל-64 אלף שקל לחודש.
ביקורת זאת לא נועדה לגרוע מאום מאיכויותיו
כנגיד בנק ישראל. הוא מתפקד מספר דרגות מעל כל בעל תפקיד בשירות הציבורי הישראלי. בזכותו נהנה המשק מיתרות מטבע חוץ של 75 מיליארד דולר. המעמד והמוניטין הבינלאומי שלו תורמים לחיזוק מעמדנו בשווקים הפיננסיים העולמיים. אלמלא דפק על השולחן, ספק אם ראש הממשלה בנימין נתניהו היה נעתר לבצע את תוכנית הקיצוצים והעלאת המסים של הימים האחרונים.
אבל מחמאות אלה אינן מקנות לפרופ' פישר את הזכות לפרוס מעלינו חופה של פטרונות בסגנון "אני ואפסי עוד". עם כל ההערכה אליו, למרות הדרכון האמריקאי שבכיסו, הנגיד אינו עושה טובה לאף אחד. אם בכל זאת מתקשה הנגיד להבין מה הוא עושה כאן, מדוע לפני שנתיים וחצי הוא הסכים להאריך את כהונתו בחמש שנים נוספות? אם נמאס לו, מועמדים להחליפו לא חסרים. אחד מהם הוא פרופ' מנואל טרכטנברג.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם