ומה אם הם טועים?
המשבר הכלכלי ב-2008, שהוכיח שכל מדינה שקיצצה בתקציב והעלתה ריבית – קרסה, מעמיד בספק את נבואות הזעם של נתניהו
אחד מהם הוא אבי טיומקין שלנו, שיצא לו לנבא את רוב מה שמתרחש בשנים האחרונות בכלכלה העולמית זמן רב מראש. השני הוא פול קרוגמן, בסך הכל זוכה פרס נובל בכלכלה, שכותב בערך כל יומיים מאמר ומטיף לכולנו להפנים שהחוקים השתנו, העולם הישן נחרב, הגיע הזמן לחשוב מחוץ לקופסה.
הנה מה שהטיומקינים והקרוגמנים אומרים, בסיכום להדיוטות (כמוני): הם אומרים שהארבע שנים האחרונות מוכיחות שכל העקרונות הכלכליים ההיסטוריים הפכו ארכאיים ואבד עליהם הכלח. הם אומרים שכל מדינה שחותכת ומקצצת ומעלה ריבית-קורסת ומתפרקת, בעוד המדינות שמנסות להזרים כסף (שזה בעצם חמצן) לשווקים ולצרכנים מצליחות לצוף )ארצות הברית ויפן כמשל(.
כל מי שהיגיון בראשו אמור להבין שפעילות כלכלית נחלשת ושוק דועך משוועים להזרמת כסף, ולא לייבוש. מאיפה נשלם על זה, אתם שואלים? זה פשוט: ננפיק אג"ח מדינתי, נבטל את הרפורמה ההיא מ-2003 שאפשרה לגופים המוסדיים לצאת להרפתקאות פיננסיות (הרות אסון) ברחבי העולם, ונממן את הגירעון.
אתם אומרים שהריבית תהיה רצחנית? אז זהו, שטיומקין, וקרוגמן וכל מי שבודק יודע להראות שהריבית דווקא יורדת, שכל נבואות הזעם הקשורות ב"עלייה דרמטית של הריבית" לא מתקיימות, גם לא כשמורידים דירוג אשראי (לארה"ב ולגרמניה), אפילו לא לישראל, שהריבית של האג"חים שלה (ללא ערבות אמריקאית) לעשר שנים דווקא ירדה באחוז לשפל של שלושה אחוזים, בדיוק כשהחלו נבואות הזעם לגבי הגירעון וכדומה.
אפרופו הורגת דירוג האשראי, אותו דמון שמעופף מעלינו ומביא אנשים כשטייניץ להצטנף בפינה: הרי אותן חברות דירוג אשראי עצמן הן אלה שלא הורידו דירוג לכל אותם גופי ענק שהתמוטטו וקרסו והחריבו את הכלכלה העולמית.
גם העניין הזה של דירוג אשראי, אומרים טיומקין וקרוגמן, כבר לא עושה רושם על אף אחד. להפך. אנחנו משק קטן עם יתרונות גדולים (ההיי-טק, התיירות, הערבויות האמריקאיות). אין אצלנו בעיה לעשות מניפולציה של נתוני המקרו לתקופת ביניים, יש לנו יתרות מטבע חוץ שמתקרבות ל-80 מיליארד דולר (השבחים לפישר) שמהוות חגורת הגנה משובחת ועבה, אין שום סיבה לפחד מהורדת אשראי או המראת
עובדה, אומר טיומקין, ב-2008 בסופו של דבר הממשלה הגדילה הוצאות באופן דרמטי (קרוב לשבעה אחוזים), בנק ישראל הזרים הון לשווקים באמצעות רכישת האג"ח, וכך הצליחה ישראל להגן על עצמה מהמשבר. עכשיו, הוא אומר, באים ועושים ההפך.
מה לעשות עכשיו, שאלתי אותו, והוא אמר שפשוט צריך להתעלם מהירידה בהכנסות ולא לכלול את זה בגירעון. במקביל, להגדיל הוצאות, להקטין מע"מ, להוריד ריבית לאפס, כמו ברוב העולם, לשמור בדרך הזו על רמת פעילות כלכלית סבירה, להחיות את המשק ואת כוח הקנייה ולהנפיק אג"ח ממשלתי בריבית טובה ומוסכמת.
הפדרל ריזרב, הוא אומר, כבר קנה קרוב לשני טריליון דולר אג"ח אמריקאי, והיפנים קנו אפילו יותר. זו הדרך היחידה לשרוד. ואם לא? שאלתי אותו. אז נגמור כמו ספרד ויוון, הוא אמר. ואני, שלא מבין יותר מדי בכלכלה, נזכרתי שלפני חמש שנים טיומקין אמר (וגם כתב) שגוש היורו עומד בפני קריסה, ואנחנו רצינו לאשפז אותו. ואחר כך אמר (וגם כתב) שכדאי להשקיע בזהב, וריחמנו עליו. עכשיו תורו לרחם עלינו. ומה אם (גם הפעם) הוא צודק?
אקו"ם