מחדל הדיור: חברות השיכון מקבלות תשלום על דירות ריקות

דוח של הכנסת חושף מדוע אלפי ישראלים נזקקים כמו משה סילמן נותרים ללא קורת גג: משרד השיכון משלם לחברות הדיור הציבורי עמלות שנתיות, בין שהדירות שברשותן מאוכלסות ובין שלא, לחברות אין תמריץ לשכן זכאים, ו-761 דירות בארץ עומדות ריקות

יובל גורן | 17/7/2012 8:05 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בעוד אלפי ישראלים ממתינים לקבלת זכאות לדיור ציבורי, דוח חדש של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אשר פרטיו נחשפים כאן לראשונה, מעלה דפוס התנהלות בעייתי של משרד השיכון כמו גם של החברות שאחראיות לדיור הזה - עמידר, עמיגור וחלמיש.

- פעילי מחאת הדיור בנו "חומה ומגדל" באישון לילה
- דעה: צריך להציל את משה סילמן הבא
- סילמן לפני ההצתה: צריכה להיות מהפכה אלימה

בניין של חברת דיור ציבורי
בניין של חברת דיור ציבורי צילום ארכיון: עוזי דגני
על פי הדוח, שאותו חיבר איתי פידלמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת לבקשת ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, חברות השיכון ממשיכות לקבל ממשרד השיכון עמלה עבור דירה בלי קשר לשאלה אם היא מאוכלסת או לא. רק במקרה של פלישה הן אינן מקבלות כל תשלום. את הדוח תציג היום לוי-אבקסיס במהלך כינוס השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת.

מהדוח עולה שחברות הדיור הציבורי לא מקבלות מהמשרד עמלה מוגדלת אם הן נדרשות לבצע תיקונים או שיפוץ בדירה. מצב זה, על פי מחבר הדוח, יוצר מצב שבו עלות השיפוץ לקראת אכלוס חוזר או תחזוקת הדירה תהיה גבוהה באופן משמעותי מהסכומים שהחברה מקבלת, ולכן לא יהיה לה אינטרס לבצע את עבודות את התחזוקה במלואן.

לדברי בכירה במשרד השיכון המצוטטת בדוח, המניע הכלכלי של החברות המשכנות הוא למנוע כניסת פולשים לדירה ולא להכניס אליה זכאים. "במסגרת הסכם המסדיר את התשלום של המדינה עבור שיפוץ הדירות, המשרד משלם עמלות לפי מספר הדירות המנוהלות ולא לפי הפעילות המתבצעת בדירה", מצוטטת בדוח אירית פרידלנדר, מנהלת תחום פיקוח על החברות המאכלסות במשרד הבינוי והשיכון.

"כל עוד אין פולשים החברה ממשיכה לקבל ממשרד השיכון עמלה עבור הדירה, בין היא מאוכלסת ובין אם לא. גובה העמלה הוא כ-2,900 שקל בשנה".
פיקוח חלקי בלבד

הדוח מציין כי חברות עמידר וחלמיש אינן עומדות בפרקי הזמן שהן הקציבו בנוהליהן לטובת שיפוץ דירות לקראת אכלוס חוזר. ממצא דומה התגלה בבדיקת מבקר המדינה בעבר, שלפיה מתוך 35 דירות שנבדקו רק שלוש דירות הוכנו למגורים בפרק הזמן שקבעה החברה. נוסף לכך, הכנתן של יותר מ-70 אחוז מהדירות ארכה יותר מארבעה חודשים, מעבר לפרק הזמן המקסימלי שקבעה עמידר בנהליה.

הדוח מעלה כי אמצעי הפיקוח של משרד השיכון על פעילות החברות הוא

חלקי בלבד. נכון להיום אין למשרד פיקוח שיטתי על פעילות החברות המשכנות, במטרה לראות כי הן עומדות בלוחות הזמנים שהן קבעו בנוהליהן. משרד השיכון גם אינו בודק אם הדירות בדיור הציבורי מאוכלסות בזכאים או בפולשים, אלא מסתמך על דיווחי החברות.

לדברי פרידלנדר, החברות עלולות לסמן דירות שפלשו אליהן כדירות מאוכלסות, כדי למנוע את ההפסד הכספי, והמשרד שמסתמך על דיווחי החברות לא יוכל לדעת אם הדירה באמת מאוכלסת או לא.

"פשע חברתי"

גורמים הבקיאים בתחום הדיור הציבורי כינו אמש את ממצאי הדוח "שערורייתיים". בדיון היום בכנסת ישתתפו נציגי החברות המשכנות ומשרד השיכון, שינסו לספק הסבר על המצב הבעייתי. לפי נתוני משרד השיכון, עומדות כיום 761 דירות ריקות בדיור הציבורי.

ח"כ לוי-אבקסיס אמרה אמש: "אחרי שראינו בדוחות קודמים כיצד מאות מיליוני שקלים שהועברו לדיור הציבורי למימוש פתרונות דיור לזכאים לא הגיעו ליעדם, ועל רקע כל מה שאנחנו מגלים כעת שמתרחש בהתנהלות הגורמים האמונים על הדיור הציבורי, מדובר בפשע חברתי".

לוי-אבקסיס, שניסתה במהלך החודשים האחרונים לסייע בין היתר גם למשה סילמן מול החברות המשכנות ומול משרד השיכון, הוסיפה: "אני קוראת לראש הממשלה להתערב לאלתר ולהביא לתיקון מקיף במצב הדיור הציבורי בישראל ".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים