ברוך מרזל גייס לשורותיו סייען פלסטיני

אנשי ימין ויו"ר תנועת א"י שלנו, החליטו לקחת תחת חסותם ערבי ששימש סייען במשטרה ובשב"כ. מרזל: "אני לא שונא ערבים"

טל אריאל אמיר ונתיב נחמני | 12/7/2012 19:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: ברוך מרזל
בצעד יוצא דופן לאחר שהמדינה סירבה להעניק לסייען פלסטיני מהשטחים תעודת זהות ישראלית והחליטה לשלוח אותו הבוקר לשטחי הרשות הפלסטינית, החליטו ברוך מרזל ואנשי ימין לקחת אותו תחת חסותם.

ברוך מרזל עם הסייען הפלסטיני
ברוך מרזל עם הסייען הפלסטיני צילום: טל אריאל אמיר
הסייען, שצו איסור פרסום הוטל על שמו, טוען כי הוא חושש מהתנקשות בחייו באם יחזור לאזור מגוריו והוא מתכוון לפנות לבית המשפט בבקשה להנפיק לו תעודת זהות ישראלית או לחלופין לאפשר לו לצאת למדינה אירופית. עד שבקשותיו ייבחנו ישהה הסייען בימים הקרובים בחסותם של פעילי ימין והוא הוזמן כבר לארוחת שבת אצל אחד מהם, שאף העניק לו כינוי ישראלי המזכיר במעט את שמו הפלסטיני.

הסייען מנהל לאחרונה מאבק להכרת תרומתו למדינה בטענה שהמידע שמסר הפך אותו למבוקש ברשות וחזרתו למקום מגוריו עלול לעלות לו בחייו. אלא שוועדת המאוימים במשרד המשפטים קבעה כי אין סכנה לחייו וסירבה לאפשר לו להמשיך להתגורר בישראל. לאחרונה, באמצעות עו"ד אביטל חורף, נוצר קשר עם פעילי הימין שהסכימו לדאוג לסייען בתקופה הקרובה, עד אשר יימצא עבורו פתרון הולם. הבוקר, כאשר הוסע הסייען לאחד המחסומים בין ישראל לשטחי הרשות והופקר שם לגורלו בחום הקופח, היה זה מרזל שהגיע לקבל את פניו ולקחת אותו למקום מסתור זמני.
"לערבי שאוהב אותנו אני מוכן למסור את נפשי"

"זו מצווה לעזור ולהגן על כל מי שעזר לעם היהודי", אומר מרזל בהתרגשות. "אני לא שונא ערבים, אני אוהב יהודים ואוהב את מי שלצידנו. רק למי ששונא אותנו ולטרוריסטים צריך לשבור את הראש. לערבי שאוהב אותנו אני מוכן למסור את נפשי. משתפי הפעולה עם ישראל ואנשי צד"ל הם אנשים שתמיד יזכו לעזרתי. את הסייען נשכן בימים הקרובים בקהילה היהודית וכרגע הוא אורח שלנו. הוא ילון ויאכל אצלנו כמיטב הכנסת האורחים, ובעוד ימים ספורים נבחן את האפשרויות העומדות בפניו. כרגע הסייען רוצה בעיקר לצאת מהארץ. אני רוצה להגיד לאנשי השב"כ שיתבגרו. אנחנו לא בגן. האיש הזה נמצא בסכנת חיים והיה ראוי לעזור לו".

עו
עו"ד חורף. "נפנה לביהמ"ש בבקשה לאפשר לו להשתקם" 

הסייען מקשיב לדברים ומתקשה לחייך. הוא רזה, עיניו כבויות ודיבורו לאה. "אני רק רוצה מקום להניח בו את הראש מבלי לחשוש לחיים שלי", הוא אומר. "אני רק מבקש שישראל תכיר בי ובעזרה שלי. אם לא, אפנה לצלב האדום ואבקש מהם להכיר בי כפליט".

עו"ד חורף נשמע כעוס יותר מלקוחו: "הסייען סייע רבות למדינה, אולם היא הפנתה לו
עורף. אנחנו נפנה לבית המשפט בבקשה לאפשר לו להשתקם. זו אחריותה של המדינה. העם היהודי הרחום והחנון, שמוטרד מבעיות של פליטים אריתראים וסודנים, שאין להם ולו זיקה קלושה למדינה, לא מוצא לנכון למצוא פתרון ולהגן על חייו של אדם שפעל בשירות המדינה. אני רוצה להודות לברוך מרזל שהרים את הכפפה ואימץ את הסייען לחיקו".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים