נחלץ בעור שיניו
הזיכוי המפתיע של אולמרט משני האישומים המרכזיים מהווה מכה כואבת לפרקליטות ודוגמה לכישלון התביעה. עם זאת, הצגתו של רה"מ לשעבר שהורשע בהפרת אמונים כמי שיצא זך כשלג חוטאת למציאות

בפרשת ראשונטורס התברר כבר במהלך המשפט שאכן נוצרו עודפי מימון בחלק מהנסיעות, אך לא הוכחה כל שיטה ליצירת עודפים. לכן היה ברור שסעיף האישום יקום וייפול על נושא המודעות של אולמרט לעודפי המימון ולשימוש בהם. הפרקליטות הציגה מעט מסמכים המעידים על מעורבותו של אולמרט. השופטים מציינים שטענת אולמרט כאילו לא היה מודע לנושא "אינה חפה מקשיים", אולם הספק הסביר שיחק לזכותו.
בפרשת טלנסקי קבעו השופטים שהוכח כי אולמרט פעל בניגוד עניינים בשעה שקיבל כספים ממוריס טלנסקי, ובמקביל כתב עבורו מכתבים לקידום עסקיו. ואולם, לדעתם, ניגוד העניינים לא היה חריף דיו כדי לעבור מהשדה האתי לשדה הפלילי.
2. עם סיום הקראת הכרעת הדין, ניתן האות למתקפה נגד הפרקליטות בכללה, ונגד פרקליט המדינה משה לדור, בפרט.
פרקליטי אולמרט כבר שחררו מסרים שלפיהם הם מצפים שלדור יתפטר מתפקידו. שוב ושוב חוזרת הטענה שהפרקליטות הדיחה ראש ממשלה מכהן מתפקידו. עובדה זו נכונה, אלא שלא מיוחסים לפרקליטות כל מניעים פוליטיים או אחרים לרצונה להדיח את אולמרט.
יש לזכור שאת ההחלטה על הגשת כתב האישום ועל היקפו קיבל היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז. היו שותפים לה פרקליט המדינה לדור, פרקליט מחוז ירושלים אלי אברבנאל, ושורה של בכירים
הדרישה לערוף את ראשו של לדור הייתה יכולה להיות מוצדקת אילו בית המשפט היה קובע שלא היה יסוד להגשת כתב האישום או שהמניע להגשתו היה פסול.
אלא שכאמור אולמרט נחלץ בעור שיניו מהרשעה בכל האישומים הודות לספק הסביר. האם אנו רוצים, כמו רבים משכנינו, לחיות במדינה שבה אין זיכויים וכל כתבי האישום המוגשים לבית המשפט מסתיימים בהרשעה?
3. מחיר אישי כבד שילמה שולה זקן על הימנעותה להעיד. איש לא יודע מה הייתה תוצאת המשפט – הן ביחס אליה והן ביחס לאולמרט – אילו עלתה על דוכן העדים, אולם בהכרעת הדין השופטים מציינים בפירוש כי שתיקתה חיזקה את ראיות התביעה נגדה, מה שהביא להרשעתה בפרשת ראשונטורס.
פרקליטה של זקן, מיכה פטמן, אומר בצדק כי למעשה לא הייתה לה ברירה של ממש. מרגע ששמרה על זכות השתיקה במשטרה, כל גרסה שהייתה מוסרת בבית המשפט היתה נחשבת ל"גרסה כבושה" והיה עליה להסביר מדוע מסרה אותה רק כעת. אך קשה להאמין ששתיקתה של זקן במשטרה לא הייתה אסטרטגית.
היא ידעה היטב שאם תתחיל לדבר, היא עלולה לסבך את אולמרט. קשה היה שלא לראות את פרצופו הצוהל של אולמרט בעת הקראת הכרעת הדין, לעומת פרצופה החמוץ של זקן, שישבה לצדו ושילמה את מחיר הנאמנות.