לא עומד במבחן המציאות
השינוי בבחינה הפסיכומטרית הוא קוסמטי בלבד ועלול לגרום לנבחנים להתמקד או להעדיף חלקים מסוימים על פני אחרים
עד היום הציון הפסיכומטרי העניק משקל יחסי של 40 אחוזים לחלק הכמותי, 40 אחוז לחלק המילולי ו-20 אחוז לחלק באנגלית. החל מהמועד הקרוב, הציון ההומני יורכב משקלול ציונים המעניק משקל יחסי של 60 אחוז לחלק המילולי ורק 20 אחוז לחלק הכמותי. באותו האופן, הציון הריאלי יורכב משקלול ציונים המעניק משקל יחסי של 60 אחוז לחלק הכמותי ורק 20 אחוז לחלק המילולי.
כך למעשה, ייווצרו שני ציונים נוספים, הומני וריאלי שיסייעו, לדברי המרכז הארצי לבחינות והערכה, לסטודנטים הפוטנציאליים להתקבל למסלול הלימודים המתאים להם. יתרה מזאת, לטענתם, החלוקה גם תקל על האוניברסיטאות במיון הסטודנטים בהתאם לתחום שאותו הם מבקשים ללמוד.
ייתכן שחלק יטענו כי מדובר בשינוי אשר יביא עמו יכולת ניבוי הצלחה אקדמית גבוהה יותר ואפשרות לבחון את היכולות הרלוונטיות יותר ללימודים האקדמיים הספציפיים. אולם, נשאלת השאלה, האם מדובר בשינוי מהותי שתהיינה לו השלכות מעשיות אמיתיות או שמא מדובר בשינוי סמנטי ותו לא?
שהרי, אם וכאשר נבדוק את ציוני הפסיכומטרי הנדרשים על מנת להתקבל לפקולטות הנחשבות כדוגמת רפואה, ריפוי בעיסוק, מדעי המחשב, חשבונאות, הנדסה ועוד, נמצא שבכל מקרה הסטודנט המועמד יידרש להשיג ציון של 700 ומעלה. הווה אומר, שליטה כמעט מוחלטת
על מנת לקבל ציון בטווח של 700 ומעלה, צריך לענות על סדר גודל של 90 אחוז מהשאלות נכון בכל אחד מהחלקים. משמעותו של ציון זה הינו כישלון במספר שאלות בודדות בלבד. כך, לצורך הדוגמה, מתוך 40 שאלות כמותיות יש לענות נכונה על 36 שאלות ומתוך 46 שאלות מילוליות יש לענות נכונה על למעלה מ- 41 שאלות! על כן, אפשר לטעון כי בטווח הציונים של 700 ומעלה, הנדרש לחלק גדול מהפקולטות המבוקשות, אין כל משמעות להבחנה בין הציון הריאלי להומני.
בפועל, על התלמיד יהיה לענות כמעט באופן מושלם על כל הבחינה. טעות לכאן או לכאן במילולי או בכמותי, בטווחים אלו, אינה הופכת את התלמיד ל"יותר ריאלי" ובטח שגם לא ל"יותר הומני" – הוא צריך להיות מצוין בשניהם.
שאלה בודדת, לכאן או לכאן, לא באמת מעידה על היותנו ריאליים או הומאניים והיא בטוח שלא מהווה בשורה חדשה בתחום הבחינה הפסיכומטרית. לתלמידים המצפים כי החלוקה החדשה תציל אותם מהמתמטיקה שממנה כה פחדו בתיכון או לחילופין, חוששים מכך שלא קראו ספרים רבים במהלך חייהם וסומכים על יכולתם הכמותית, נכונה אכזבה מרה. לפיכך, במקרה הטוב, מדובר פה בשינוי קוסמטי ובמקרה הגרוע, מדובר בשינוי שעלול לגרום לנבחנים להתמקד או להעדיף חלקים מסוימים בבחינה, על פני חלקים אחרים.
בין אם המהלך נעשה על מנת להשקיט ביקורת ציבורית ובין אם הוא נעשה מתוך מחשבה אמיתית לבחון יכולות רלוונטיות יותר לקבלה ללימודים האקדמאיים הספציפיים, נראה כי בכל הקשור לפקולטות המבוקשות, הוא נראה כחסר ערך של ממש.
הכותב הוא מנכ"ל STUDENT – המרכז ללימודי פסיכומטרי מבית אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם