אחרי החגיגות: אתגרי השלטון שמצפים למורסי
מהמאבק על סמכותו כנשיא מול המועצה הצבאית העליונה ועד למשבר הכלכלי הגובר במדינה: האם יעמוד נבחר העם המצרי בהבטחותיו?
זהו יום היסטורי לתנועת האחים המוסלמים, שקמה ב-1928, נרדפה שנים ארוכות על-ידי השלטונות המצריים וראתה את מנהיגיה נעצרים ולעיתים גם מוצאים להורג. זהו יום היסטורי למצרים, שלראשונה מזה 60 שנה ידעה מערכת בחירות פתוחה ודמוקרטית.
אולם, בטרם נכנס לאווירה החגיגית, בואו ונניח את "הפרטים הקטנים" על השולחן. אם תרצו, בואו נשפוך יין אדום על החליפה הלבנה של בעל השמחה.
ראשית, וזו בכלל לא הבעיה העיקרית של מורסי - הוא אמנם מחזיק בתואר "נשיא מצרים", אולם הוא נטול סמכויות. מדוע? משום שהחוקה של המשטר הישן בוטלה, הפרלמנט, מולו אמור הנשיא הנבחר להישבע, פוזר ו"המועצה העליונה של הכוחות המזוינים" ריכזה את כל סמכויות השלטון בידיה.
ומכאן, שמורסי יצטרך לשאת ולתת מול רודפיו ושונאי נפשו על סמכויותיו, תחילה בענייני פנים ולאחר מכן גם בסוגיות חוץ וביטחון.
שנית, הבעיה העיקרית (ב-ה הידיעה) של מצרים בכלל, ושל מורסי כנשיאה בפרט היא כלכלית. זה שנים רבות שמצרים לא מצליחה להתמודד עם קצב הריבוי הטבעי ההולך וגדל בתוכה – 1.8 אחוזים בשנה.
על-פי "הבנק העולמי", 22 אחוז מתוך אוכלוסייה של 83 מיליון תושבים מוגדרים כעניים, כאשר ההכנסה הלאומית לנפש (GNI per capita) עומדת על 2,072 דולר. נתונים נוספים מצביעים על כך שכ-40 אחוזים מן התושבים מרווחים כשני דולר ליום.
המצב בו מידי שנה צומחת מצרים בעוד 1.6 מיליון בני אדם והאוכלוסייה שבגיל העבודה
אשר על כן, חרף הפרסומים המצריים הרשמיים המדווחים על אומדן של 8.94 אחוזים מובטלים, המספרים, ככל הנראה, גבוהים הרבה יותר. בייחוד טמונה הבעיה בקרב שכבת הגיל שבין 15 ל-30, שם האומדנים נעים בין 15 אחוזים ליותר מ-30 אחוזים מובטלים. מימדי אבטלה קשים אלה הם גם הסיבה מדוע מצרים רבים, בעיקר צעירים, מחפשים עבודה בחו"ל (למעלה ממילון חיים במדינות המפרץ).
לבעיות הכלכליות הללו תוסיפו את הסובסידיות הממשלתיות הרבות על מוצרים כגון קמח, אורז, סוכר, שמן בישול, סבון, סיגריות ודלק. הסובסידיות הללו הן אבן הנגף המשמעותית ביותר של הכלכלה המצרית, משום שהן שואבות נתח גדול מן התקציב הממשלתי השנתי.
לדוגמה, בין 2010 ל-2011 הוציאה הממשלה המצרית 8% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי (תמ"ג GDP) על סובסידיות. מדובר בלמעלה מ-10 מיליארד דולר, כאשר יותר משני שלישים מכלל הסובסידיות מיועדים לדלק ומוצריו השונים ופחות מרבע מיועד למזון.
אז נכון שמורסי מייצג את התנועה אשר חרטה על דגלה את הסיסמה "האסלאם הוא הפתרון". ונכון שמורסי הצהיר בתעמולת הבחירות שלו, כי יצמצם את האבטלה ל-7% כבר בקדנציה הראשונה שלו בתפקיד, יפחית את האינפלציה, ישמור על הסובסידיות ויטיל מצד צדקה של 2%, כדי לסייע לענייה של ארץ הנילוס.
אולם, נוכח הבעיות הכלכליות הקשות של מצרים לא ניתן לראות כיצד יצליח הנשיא הנבחר, עם סדר יום כלכלי מסוג זה, לשקם את כלכלת ארצו.
יתרה מזו, אם שאיפה לכונן שוק חופשי ופתוח במצרים קשה לראות את בעלי ההון, אנשי המשטר הישן, ובכירי "המועצה הצבאית העליונה" תומכים בו. להזכירכם, לגוף האחרון ישנה עוצמה כלכלית אדירה, אשר באה לידי ביטוי בשליטה על תחומים רבים של התעשייה המקומית כגון: מזון (לחם, מים, זמן זית וחלב), מלט ודלק, יצור רכבים, בנייה וחקלאות.
ולבסוף, אי אפשר שלא לסיים בלי התייחסות לזווית הישראלית. ללא ספק, ישראל תצטרך להתנהל מול נשיא אשר נאלץ, בשלב זה, לרשת הסכם מדיני ממשטר שהודח בהפיכה.
כידוע, האידיאולוגיה של "האחים המוסלמים" שוללת את קיומה של "הישות הציונית" בפלסטין ותומכת במאבק הצודק של הפלסטינים למדינה עצמאית. האם מורסי יבטל את הסכמי השלום? לא בשלב זה. הוא זקוק לתמיכה של הצבא והוא זקוק לסיוע האמריקני.
אבל, כפי שהצהיר לא פעם, הוא ידרוש מישראל לקיים את כל הסעיפים עליה התחייבה בהסכם השלום, לרבות הסוגיה הפלסטינית.
בעיניו אי עמידה ישראלית בהסכם יכולה להיות עילה לבחינתו מחדש (מבלי להיכנס כמובן לחלקה של מצרים ביישום חוזה קמפ-דיוויד). יחד עם זאת, עוד יעברו מים רבים בנילוס בטרם תתייצב תמונת המצב במצרים.
ד"ר יהודה בלנגה הוא מומחה למצרים ולסוריה במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם