אין חדש בישראבלוף
בארץ הקודש מגלגלים עיניים לשמיים, מפטירים שבעזרת השם המסקנות יוסקו והדברים יתוקנו, והכל נמשך כרגיל
ידידי אורי יפה ז"ל (נפטר בשבוע שעבר), לעזור לו במאבקו להקים טייסת כיבוי לפני שתהיה קטסטרופה.
יפה הפעיל קשרים ואני ניסיתי לחבר אותו עם אנשים בעלי השפעה. כל המאמצים היו לשווא. יפה היה מאוכזב וממורמר ואמר לי: "אחרי הקטסטרופה תזכור שאני הזהרתי". אחרי הקטסטרופה בכרמל פגשתי אותו. הוא דיבר כפי שמעולם לא שמעתי אותו: "הם דרעקס, מנוולים, פושעים. אם היו שומעים לי לא היה קורה האסון".
במדינת ישראבלוף אף אחד לא לוקח אחריות. מבקר המדינה יכול להטיל "אחריות מיוחדת" על השרים ישי ושטייניץ, הוא יכול לקבוע "אחריות-על" על ראש הממשלה נתניהו, הוא יכול לקבוע שיש "אחריות-מיני" על השר לביטחון פנים אהרונוביץ'. אז הדוח הוגש, התקשורת חגגה, משפחות החללים זעמו, ויחצנים ועורכי דין יוקרתיים הגנו בלהט על משלמי שכרם והפכו אותם מ"אחראים למחדל" לכאלה שראויים לצל"ש.
אחרי ה"כמעט תאונות" בנתב"ג אף אחד לא הלך הביתה, כמו גם אחרי תאונות הרכבת. בגין ההתעללות והיחס הנורא לניצולי השואה איש לא פוטר, ועל הפאשלות במערכת האשפוז בבתי החולים איש לא נתן את הדין.
רשימת המחדלים והפאשלות, כפי שהופיעו לאורך השנים בדוחות מבקר המדינה ובדוחות ועדות חקירה שונות שהוקמו בגין אסונות וקטסטרופות, ארוכה כאורך הגלות. בארץ הקודש מגלגלים עיניים לשמים, מפטירים כלאחר יד שבעזרת השם המסקנות יוסקו והדברים יתוקנו, והכל נמשך כרגיל.
עדיין מהדהדות באוזניי קריאותיהם הנואשות של מפקדי כיבוי שהיו מתקשרים אליי לרדיו ומתריעים על ציוד מחורבן וחוסר בכוח אדם. בתחנות כיבוי ברשויות מקומיות ברחבי הארץ לא קיבלו הכבאים שכר חודשים ארוכים והגיעו לפת לחם. כבאים ותיקים
על כל הטענות של הכבאים היו תמיד מתקבלות תשובות מתחמקות מהגורמים האחראים - משרד הפנים, משרד האוצר והרשויות המקומיות: במקרה הרע, אין תקציב ואין תקנים; במקרה הטוב, בקרוב כל הבעיות ייפתרו על הצד הטוב ביותר. המערכת עובדת על תכנון שינויים מרחיקי לכת שייצאו לפועל בקרוב. ה"בקרוב" הזה נמשך שנים ועדיין לא הגיע.
לאף אחד אין ספק שבאזור השריפה היה בלגן. לא היה מנהיג שיפקח וינהל את האנשים בשטח וידאג להכוונה מדויקת של הכוחות הפועלים והציוד שהיה בר הפעלה. לאף אחד אין ספק שבשטח מיוער ומאוכלס שנמצא בסיכון גבוה לשריפות ענק לא היה מספיק ציוד וכוח אדם להשתלטות על שריפת ענק. לאף אחד אין ספק שבכל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ידעו שהמערכת אינה ערוכה לאירוע גדול.
בסרטו של ברוך קרא, שהוקרן בערוץ 10, ניתן לראות כי מה שהתרחש בשטח היה - וסליחה על הביטוי - ברדק. המעורבים מטילים את האשמה זה על זה. אם נצא מנקודת הנחה שכולם צודקים, אזי כולם צריכים לעוף מהתפקיד, המערכת זקוקה לטלטלה חזקה ולארגון מחדש.
אבל אל דאגה, זה לא יקרה. בסופו של יום, במדינת ישראבלוף, אחרי כל הצעקות והטחת ההאשמות, אחרי כל הניתוחים והפרשנויות, אחרי הקביעות והמסקנות, כולם נשארים בתפקידיהם, כולם ממשיכים לחפף, ועד האסון הבא והפאשלה הבאה עם ישראל חי, פחות 44 קורבנות האסון. יהי זכרם ברוך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם