הקול היהודי כבר לא נמצא בכיס של אובמה
בעיצומו של מאבק צמוד מול רומני, יורדים אחוזי התמיכה בנשיא בקרב היהודים. לפי הערכות, הנתון משקף את השחיקה במעמד אובמה
לפני שבוע הבליט את העניין הזה סקר של מכללת סיינה, שעל פיו רק 51 אחוזים מיהודי ניו יורק תומכים בנשיא ברק אובמה. רוב, אבל קטן מאוד. מזערי לעומת מה שמורגלים בו מועמדים של המפלגה הדמוקרטית לנשיאות.
לא רק שהרוב קטן, הוא גם מבטא צניחה לעומת הרוב הקודם, 62 אחוז. מעבר לכך, הסקר מציע שיריבו של אובמה, מיט רומני, יזכה לעד כדי 42 אחוז מקולות היהודים של ניו יורק. מספר שקשה לדמיין. לפחות היה קשה לדמיינו עד שפורסם מחקר חדש, דרמטי, על יהודי ניו יורק - מחקר שהוא סיפור בפני עצמו - שמצא כי שיעור האורתודוקסים מתוכם עולה במהירות מדהימה (או מדאיגה, תלוי במתבונן), כלומר היהודים של ניו יורק הם כבר לא בדיוק מה שחשבתם, לא דתית ואולי גם לא פוליטית.
ועכשיו, נשימה עמוקה: ניו יורק איננה מדינה מתנדנדת, ואין שום חשיבות לשאלה למי יצביעו יהודיה. אובמה ינצח בניו יורק איתם ובלעדיהם; ועוד: הסקר של סיינה קצת בעייתי - הוא כלל רק 81 יהודים, מספר קטן מכדי להיחשב אמין; ועוד: כמה ימים לפניו פורסמו נתונים אמינים הרבה יותר של גאלופ הנוגעים לכלל יהודי אמריקה, לא רק בניו יורק, ולפיהם מצבו של אובמה טוב יותר, אם כי לא מצוין - 64 אחוז תומכים בו, ו-29 יתמכו ביריבו הרפובליקני מיט רומני.
נתונים המשקפים ניצחון מתוק-מריר לשני הצדדים: אובמה מפסיד יותר מעשרה אחוזים ממצביעיו היהודים בסיבוב הקודם ב-2008, רומני מקבל יותר קולות של יהודים מכל קודמיו הרפובליקנים מאז 1988 (בוש האבא קיבל 35 אחוזים מקולות היהודים בבחירות ההן). עם זאת, מדובר בפחות מ-30 אחוז. בשביל זה כל המהומה?
בביקור בוושינגטון לפני שלושה שבועות פרש בפניי בכיר רפובליקני את המתמטיקה האכזרית של הקול היהודי. על פי חשבונו, הרבה מאוד יהודים נעולים בהצבעתם. הם לא יזוזו אם לא תתחולל רעידת אדמה של ממש. הקולות "במשחק", כפי שהגדיר זאת, מצטברים לכדי כ-15 אחוזים מכלל היהודים.
אם אובמה קיבל בבחירות 2008 בערך 75 אחוז מקולות היהודים, המינימום שיקבל הפעם הוא 60 אחוז, וזה יקרה רק אם כל יהודי מתנדנד באשר הוא יחליט לנטוש אותו. אם רק מחצית ינטשו, אובמה יקבל בערך 68 אחוז מהקולות, ואם המתנדנדים יתחלקו בשיעורים דומים לאלה של שאר המצביעים, הרי שאובמה יקבל כ-70 אחוז , כמעט בדיוק מה שחוזה לו הסקר של גאלופ.
יש מי שחושב שגם פער כזה יכול להכריע מערכת בחירות צמודה מאוד. אבל זה מצב שקשה לדמיין. הנה, לדוגמה, אוהיו. מדינת המפתח הכי צמודה של 2012, כמו שהייתה ב-2004. זו מדינה עם קהילה יהודית גדולה,
בבחירות הקודמות היו היהודים בסך הכל שלושה אחוזים מהבוחרים באוהיו. אם 15 אחוזים מתוכם יעברו עכשיו למחנה הרפובליקני, המשמעות היא תזוזה של 15 אחוזים מתוך שלושה, כלומר 0.45 אחוז מקולות הבוחרים במדינה. האם ייתכן פער כזה בבחירות? ייתכן. האם הוא סביר? בבחירות 2004, הצמודות במיוחד, ניצח ג'ורג' בוש את ג'ון קרי הדמוקרטי רק בזכות פער מזערי באוהיו. בוש קיבל 50.8 אחוז מהקולות, קרי 48.7 אחוז. הרבה יותר ממה שהיהודים יכולים להציע.
ממילא הקול היהודי לא יכריע את הבחירות, אך יש המאמינים שהוא משקף את מצבו המחמיר של הנשיא. אם אפילו היהודים מוותרים עליו, אולי באמת יפסיד. טבי טרוי, שהיה מיועציו של בוש, כתב בעקבות הסקר של סיינה שהמספרים חשובים כי מדובר ב"אינדיקטור חשוב לסיכויי הבחירה של הדמוקרטים בעיקר במדינות מפתח כמו פלורידה, אוהיו ופנסילבניה".
כמובן לא רק שאלת סיכוייו של הנשיא על הפרק. לזלי מירצ'ין מהשדולה היהודית אייפא"ק, שדיברה אתמול בכנס "מרכז בגין-סאדאת" ו"הליגה נגד השמצה" על יחסי ישראל-ארצות הברית, הזכירה שהקול היהודי, מועט ככל שיהיה, יכול גם להכריע מערכות בחירות לקונגרס.
כך למשל בחירות מיוחדות במחוז התשיעי של ניו יורק הוכרעו השנה לרעת הדמוקרטים בגלל קולות של יהודים אורתודוקסים שביקשו "לשלוח מסר לנשיא", כהגדרתו של ראש "הליגה נגד השמצה" אייב פוקסמן בכנס אתמול.
יכול להיות שגם המספרים הנמוכים יחסית בסקרים הם סוג של מסר, שהנשיא שומע ומגיב אליו. הנה, קל מאוד לקבוע שהנשיא מאבד תמיכה בקרב יהודים, ולהשוות את אחוז הבוחרים הנמוך יותר התומך בו כעת - 64 לפי גאלופ - לאחוז הבוחרים היהודים שהצביעו בעדו בבחירות 2008 - 78 לפי סקרי הבחירות.
אלא שזו השוואה שיש בה משהו מטעה. הבחירות אינן נערכות מחר בבוקר, ואם יש טעם בהשוואות יכול להיות שמוטב להשוות את סקרי האביב של 2012 לסקרי האביב של 2008. לא ערב הבחירות, ערב הקיץ. ומה היה מצבו של אובמה באביב 2008? לפי גאלופ, תמכו בו באותה עת כ-62 אחוז מהבוחרים היהודים, כלומר קצת פחות - לא יותר - פחות, מאחוז היהודים התומכים בו כעת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם