מחוץ לקופסה
דוח המבקר על משט המרמרה הוא מודל לתפארת של ראייה ביורוקרטית. אבל עם כל הכבוד לעבודת מטה, היא רק מרכיב אחד בתמונה
הוא היה זה שזיהה את ארגון "זכויות האדם" הטורקי IHH כגוף הקשור לטרור ולג'יהאד העולמי והתריע כי בשל כך יהיו למשט המרמרה מאפיינים ייחודיים, אלימים, השונים מכל המשטים שקדמו לו. במילים אחרות, המרכז והעומד בראשו זיהו נכונה את חומרת האיום ומסוכנותו והבינו את משמעויותיו, בעיקר בהקשר של "המאבק על התודעה".
לדעתי, כאן הייתה נעוצה הטעות המרכזית של כל מערכת קבלת ההחלטות בישראל ושל כל הגופים המסייעים לה; הערכת חסר מהותית של האיום והישענות על תקדים העבר: כבר היו לנו משטים ועברנו את זה בשלום. לא ביג דיל.
למה התקשורת לא פרסמה את דברי השבח של המבקר שכל כך בולטים מול שפעת דברי הגנאי על כל הגופים האחרים והעומדים בראשם? ניתן רק לנחש. ייתכן שחלק מהכתבים והפרשנים לא קראו בעיון את הדוח ולא הגיעו לעמוד 140; ייתכן שזה לא הולם את האווירה התקשורתית הכללית, שלפיה הכל רע ואין בו מתום. גילוי נאות: הכותב הוא חבר בצוות היגוי במל"מ.
והערה יסודית לגבי הדוח: הדוח הוא מודל לתפארת של ראייה פורמליסטית ביורוקרטית. כל ביקורתו היא דרך המשקפיים הללו: אין רישומים, לא הזמינו אנשים לדיונים, לא פעלו על פי הנהלים, לא יישמו חוקים, לא ערכו דיונים כמו שצריך. זה נכון. כמעט תמיד. אבל על פי
על פי ניסיוני והידע ההיסטורי שלי, הרבה החלטות התקבלו בלי רישום, בלי שום הליך ביורוקרטי סדור, בשיחות בארבע עיניים ואפילו בשיחות בשירותים. לפעמים מבחן התוצאה הוא טוב ולפעמים הוא גרוע. איך הוחלט על הקמת מדינת ישראל? איך הוחלט על השלום עם מצרים? איך הוחלט על הסכם אוסלו? איך הוחלט על מלחמת לבנון השנייה? איך הוחלט על ההתנתקות מרצועת עזה?
זה לא רק עניין של חוסר תרבות, כמו שמרבים להגיד אצלנו. אצל האמריקאים יש לכאורה סדר ותרבות ארגונית, ועדיין עינינו הרואות כיצד הם עושים טעויות על ימין ועל שמאל.
אני חסיד של עבודת מטה, ובשום אופן אינני מזלזל בה, אך יש להבין שהיא מרכיב אחד מתוך שלל הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות בתנאי מציאות, ולא בתנאי משחקי מלחמה או מודלים אקדמיים. אליה מתווספים אילוצים אישיים, גחמות אישיות, לחץ הזמן, אי הוודאות הקשה, לחצים פוליטיים, דעות קדומות והנחות היסוד המעצבות את ראיית המציאות. ויש עוד משהו, שהוא מעבר לכל עבודת מטה: הבזק הברק הגאוני של רעיון "מחוץ לקופסה".
ומילת הרגעה: קראתי שכמה אנשי תקשורת אינם יכולים מעכשיו לישון בשקט בלילה וחוששים איך הצמד ביבי וברק ינהיגו אותנו מול איראן לאחר שהתגלו במערומיהם בעניין המרמרה. ובכן, למיטב זיכרוני, היה עוד משט אחד גדול אחרי המרמרה שהיה צריך להיות "אם המשטים", והצמד טיפל בו כיאות. כנראה הם הפיקו את הלקחים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם