הבלוף של אובמה נחשף בסוריה
המועמד שרכב לבית הלבן בתור מנהיג מסוג חדש, הוא בעצם פוליטיקאי ציני שמתיר לשפוך דם כדי להציל נפט, אבל לא מתערב בנעשה בסוריה אפילו כדי להציל אלף ילדים
כשתוכניתו צולחת, הצופים נשארים פעורי פה אל מול הציניות חסרת הגבולות של קיין, שעומד בראש המנגנון הפוליטי של שיקגו, אשר ידוע גם בחיים האמיתיים כמנגנון המושחת, הציני, והכוחני ביותר בפוליטיקה האמריקאית.
בעוד שטום קיין הרס בפעולה נבזית את חייה של צעירה אחת כדי להציל את עתידו הציבורי, בוגר אחר של המכונה הפוליטית הצינית של שיקגו - זו של עולם המציאות – לא מהסס להקריב את חייהם של אלפים רבים. הוא לא עושה זאת באמצעות פעולה, אלא דווקא באמצעות מחדל; אך זהו מחדל מכוון, מחושב היטב, ובשורה התחתונה – נבזי הרבה יותר.
ברק אובמה אוטם את לבו ועוצם את עיניו אל מול תמונותיהם של תינוקות שנרצחים בסוריה מדי יום. אין לו פנאי להביט בהם, כי מבטו ממוקד רק בדבר אחד – הבחירות שייערכו בשישה בנובמבר, ויעניקו לו סיכוי להמשיך להתגורר בבית הלבן למרות כהונה מאכזבת במקרה הטוב, ובלתי מוסרית במקרה הרע.
במקום שבו דרושים רק שיקולי מוסר פשוטים, אובמה מתעקש להיתלות בשיקולי מדיניות מורכבים. גם אם בוחרים להאמין בכך שלא מדובר במסווה לחישובי הישרדות פוליטיים אלא בשיקול דעת ענייני, הרי שהמסקנה היא כי המועמד שרכב לבית הלבן על הטיקט של מנהיג מסוג חדש, הוא בעצם חסיד של ריאל-פוליטיק ציני, קר ומחושב, שמתיר לשפוך דם כדי להציל נפט, ומסווג את ערך חייהם של בני אדם בהתאם למוצאם. הוא לא ישפוך דמו של חייל אמריקאי אחד כדי להציל אלף ילדים סורים.
"סוריה איננה לוב", מנסים הנשיא ויועציו לתרץ את חוסר המעש שלהם,
היכן, על הסקאלה המוסרית, יש למקם את הסבריו הנפתלים של נשיא ארה”ב, ביחס לאמירותיהם הברורות של אנשים כגון הפילוסוף הצרפתי ברנאר אנרי-לוי, או האיש שיכול היה לקבל את ההחלטות במקום אובמה, הסנאטור ג'ון מקיין, אשר קוראים להתערבות צבאית בסוריה ללא שיהוי וללא תירוצים?
אבל בעצם, מי שעקב אחרי דרכו של אובמה מאז ימיו בשיקגו לא צריך להיות מופתע. לכל אורך הקריירה שלו, הנשיא לחם בלהט למען עקרונות כאשר חשב שיניבו לו רווח פוליטי, והחליף אותם מבלי למצמץ כשהנסיבות השתנו ועלה חשש קל שבמקום לזכות ברווח יאלץ לשלם בעבורם מחיר.
כך היה, למשל, עם סוגיית נישואי ההומואים והלסביות, שבה החליף את עמדתו הלוך ושוב במהלך הקריירה הקצרה שלו, בהתאם לאלקטורט שאליו ביקש להתחנף; כך היה גם כאשר המנהיג הצעיר והנחרץ כמעט שבר את השיא של בית המחוקקים של אילינוי, כשבחר להימנע לא פחות מ-129 פעמים במהלך הצבעות על נושאים שונים שעלו לדיון.
לא פעם הוא נמנע בהצבעות על נושאים שתמך בהם וקידם אותם; במקרה אחד הצביע "נמנע" על הצעת חוק שהיה אחד החתומים עליה.
אובמה, שב-2008 לבש את תחפושת המועמד שמדבר על "הנושאים הגדולים", זה שבז לפוליטיקה הנגטיבית עם חיוך צחור שהבהיק מבעד למסכי הטלפרומפטר השקופים, מנהל כיום קמפיין שבאופן כמעט מוצהר החליף את נרטיב ה"תקווה והשינוי" בנרטיב של הפחדה ומתקפות אישיות על יריבו.
הוא לא השתנה, אלה הנסיבות שהשתנו – ב-2008 עבר הנתיב לבית הלבן דרך סיפורי מעשיות על פוליטיקה אחרת ודיבורים כמעט משיחיים על "שינוי שאנו יכולים להאמין בו" ועל קירוב לבבות בין דמוקרטים לרפובליקנים, וב-2012 הוא עובר דרך האשמות כגון זו ש"הרפובליקנים
רוצים מים מזוהמים יותר, אוויר מזוהם יותר, ופחות אנשים עם ביטוח בריאות".
בימים האחרונים, החלו נציגי ארה"ב באו"ם לגשש אחר אפשרות לגיבוש קואליציה צבאית שתסייע למורדים בסוריה. לכ-13,500 האזרחים שכבר קיפחו שם את חייהם, זה לא יעזור. בתפקיד של טום קיין מהסדרה "בוס", מכהן כיום במציאות מי שהיה מקורבו האולטימטיבי של אובמה בשיקגו, ולאחר מכן בבית הלבן, רם עמנואל. על אובמה עצמו אולי יכתבו יום אחד סדרה חדשה: "בלוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם