דת הכדורגל
משחקי היורו הם לא רק הזדמנות לבילוי ספורטיבי מרגש מול המסך. הם גם אסקפיזם מבורך מתלאות המזרח התיכון
אז אולי יהיו שם רגעים משעממים, לא מעט משחקים בלי שער מסכן אחד, חלק מהנבחרות די בינוניות וגם מאמנים רבים דוגלים בבונקר מרגיז. יהיו כאלה שיגידו שבלי ברזיל וארגנטינה כל הלהט של טורניר כדורגל גדול הולך לאיבוד. יכול להיות שיש משהו במה שהם אומרים, אבל גם כשניימאר ומסי לא בסביבה, 90 דקות של כדורגל (ואם אפשר, גם חצי שעה של הארכה) נשארו התרופה הכי טובה נגד דיכאון שתמצאו בסביבה.
מחקרים שלמים ועבי כרס כבר נכתבו על השפעתו המבורכת של המשחק הקדוש במניעת חורבן עולמי, במאים רגישים יצרו סרטים יפים על כוחו לקרב לבבות גם של אויבים מושבעים, סופרים רבי כישרון התפייטו על קסמו המהפנט, מוזיקאים מוכשרים פיארו את גדולתו - ועדיין לא פוצחה החידה מדוע כשפרננדו טורס מגלגל את הכדור לעבר הרשת החשופה, לפני ארבע שנים בגמר היורו בווינה, מדלג כאיילה מאוהבת ומנפנף את בלוריתו הזהובה לעומתך, לבך מפסיק לפעום מרוב אושר מזוקק.
פסיכולוגים יספרו לכם על המרדף הבלתי נגמר אחר הילדות האבודה, איך כולנו רוצים להיות שוב ילדים בני שלוש בגן משחקים. אחרים ינפנפו בכל מיני תיאוריות הומו-אירוטיות מגוחכות למרות הבלורית של פרננדו, ואלו שלא הצטרפו משום מה לדת שהקמנו - ילעגו לנו על הערצתנו ל-22 חוליגנים שרצים כמו קופים אחרי כדור מסכן אחד.
ולפעמים, בדקה ה-77 ל-0:0 מחריד בין פולין לצ'כיה, ספקות מנקרים גם אצל המאמינים הכי גדולים. הישעיהו ליבוביץ' שבכל אחד מאיתנו פורץ אז החוצה, דורש תשובות על כל אותן אלפי שעות שהחרבנו מול הדבר הזה במקום ללמוד או לחגוג או סתם לדבר עם אנשים.
שעה וחצי בלי לחשוב על המינוס בבנק
אבל אז הכדור מגיע לאנדרס אינייסטה במרכז המגרש, או לסטיבן ג'רארד, או לצ'אבי, או לרונאלדו, או לריברי, או לוואן פרסי, הו ואן פרסי. ואז יש שם קסם, נוצרת אמנות, נברא משהו חדש, ספונטני ומרגש כל כך.
ואז אתה שוב ילד בן שלוש בגן משחקים, חייל מסור של הדת החדשה שכבשה את העולם, בבון מפגר. מה שתגידו בסדר, העיקר שכבר שעה וחצי לא חשבת בכלל על המינוס בבנק או על בחור
מוזר אחד בשם מחמוד אחמדינג'אד.
אז ביום שישי זה מתחיל: שני משחקים ביום, ואם משעמם לכם אפשר בינתיים להתנחם בקצת טניס כתום ומשובח מהרולאן גרוס, והגמר של האן-בי-איי תכף מגיע, ואחר כך יש אולימפיאדה ומיד אחריה תתחיל עוד עונה ולעולם לא תצעדי לבד, ועוד עשרות שעות בשבוע שבהן נוכל לקחת את כדור הפלא הזה שמשכיח כאבים לפחות לשעה וחצי של ערפול חושים מענג.