שילם את המחיר
מובארק היה פחות אכזרי מאסד, מבן עלי ומקדאפי, ולכן הופל. הוא לא נתפס כמשוגע, ולכן היה קל למנהיגי המערב להיפרע ממנו
30 שנה וקצת אחרי, שכב אתמול אותו מובארק על אלונקה מאחורי אותו כלוב ששימש את כנופייתם של רוצחי סאדאת, ובדמדומי ימיו נאלץ לשמוע את השופט חורץ את דינו למאסר עולם. השופט הוסיף בדברי הסיכום שלו כי החשכה ששררה מעל מצרים במשך 30 שנה הוסרה עתה.
לא בטוח שלכבודו הייתה אפשרות אחרת בחריצת הדין הזאת. ראשו של מובארק היה חייב להימסר להמון המצרי, ואם זה היה תלוי בהמון, זה היה נגמר בלא פחות מתלייה. כדי לעבור שלב בעידן החדש של מצרים, מובארק היה חייב לשלם את המחיר. זיכוי שלו היה שולח את מצרים כבר הבוקר למרחץ דמים שעוד לא נראה שם מעולם.
השאלה הגדולה שצריכה להישאל, בלי קשר לאינטרס הישראלי ששילם מחיר כבד על הפלתו של הנשיא, היא אם נפילתו של מובארק הייתה בלתי נמנעת. האם באמת, כפי שטוענים מי שהפילו אותו, מצרים הייתה נתונה במצב של כפירה ובגידה מאז נאומו ההיסטורי של סאדאת בפרלמנט המצרי והודעתו על נכונותו לצאת לכל מקום בעולם, כולל ירושלים, כדי להשיג הסכם שלום שיחזיר למצרים את אדמתה?
גם אם המציאות שידרה אחרת
אם תשאלו הבוקר ברחבי מצרים מי מבין שלושת נשיאיה האחרונים של מצרים - נאצר, סאדאת ומובארק - היה האהוב והמקובל עליהם ביותר, התשובה תהיה חדה ברורה: נאצר.
לא סאדאת שהחזיר את כבודה של מצרים בחציית תעלת סואץ ב-73' ובהחזרת סיני ב-82', לא מובארק שהעמיק את הברית עם המערב, חיזק את כלכלת המדינה והפך את מצרים למקובלת בקהילה הבינלאומית, אלא דווקא אותו נאצר שהובס במלחמת ששת הימים ולא היה יכול לשאת את ההשפלה עד כדי כך שהחליט להתפטר ורק בלחץ ציבורי שב לכיסאו.
נאצר, לעומת מובארק, נחשב בעיני המצרים והערבים גיבור; מי שעמד מול המערב ומיצב את עצמו כמנהיג אזורי בלתי כנוע, גם אם המציאות שידרה אחרת.
מצרים של מובארק הייתה רפובליקה שנדרשה
לגונן על עצמה עם מנגנוני ביטחון נוקשים כדי שגורלו של הנשיא לא יהיה כגורל קודמו שנרצח על ידי אנשי התנועה האיסלאמיסטית. מצרים התקדמה כלכלית, פיתחה תיירות משגשגת ונותרה הכוח הערבי החזק ביותר, אבל אלו היו שינויים שלא חלחלו עמוק והשאירו בחוץ את החשודים הנצחיים, אותם בעלי זקנים.
מובארק היה פחות אכזרי מאסד, מבן עלי ומקדאפי, ודווקא בשל כך הופל. הוא לא נתפס כמשוגע שיהיה מוכן לטבוח בעמו על מנת לשרוד, ולכן היה לאובמה, מרקל וסרקוזי-שרק לפני שנה-שנתיים חיבקו אותו בלשכותיהם - קל להיפרע ממנו. המערב עדיין מחלק את העולם לטובים ולרעים, אין אמצע. אם אתה נשיא מצרי, תהיה רע עד הסוף ואולי תשרוד. אם אתה באמצע, סופך לגמור על אלונקה בכלוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם