נקמת דם ילד קטן: הטבח המצמרר בסוריה
אחד-אחד נרצחו הילדים בעיר חולה בסוריה. המיליציה באה בלילה, חמושה בסכינים וברובים. כדור בראש או סכין בצוואר. מסמך קשה לקריאה
ויש עוד ועוד תמונות. חלק מהן, למרבה המזל, לא ממוקדות, ומרביתן מזעזעות מדי מכדי לפרסם בעיתון, אם כי העובדה שאנו לא עושים זאת היא עשיית חסד עם משטרו של אסד. יש תינוק שאינו לובש דבר מלבד חיתול, שנראה כאילו לא נפגע, למעט העובדה שחסרה לו יד. ילדה קטנה אחרת, הלובשת חולצת טי ספוגה בדם שעליה כתובה המילה "בייבי" או "בובה", נראית ללא לסת. אדם נושא גופה של ילד שרק מחצית מראשו נותרה.
ישנם ילדים - אחים, אחיות, בני דודים?-הלבושים מכנסיים וחולצות ספוגי דם שעיניהם נעקרו, שפניהם בותרו בסכינים או שכדורים ניקבו את פלג גופם העליון. האף והלחי של ילדה אחת נכרתו בסכין. נראה שידיהם של כמה ילדים בחדר המתים המאולתר נכבלו.
אלה כמה מבין 49 הילדים שנרצחו בטבח של חולה, לא על ידי הפצצות מקריות אלא בסכינים או מירי מטווח קצר על ידי בריוני "אל-שביחה" של אסד. הם הוצאו להורג ללא משפט, נאמר באו"ם ביום שלישי. לפחות 108 אזרחים נהרגו בסך הכל, 34 מהם נשים, בטבח חסר תקדים בשנים האחרונות של חפים מפשע. "רק 20 מכלל ההרוגים מתו מאש טנקים וארטילריה", אמר רופרט קולוויל, דובר נציבות זכויות האדם של האו"ם.
מה שברור לחלוטין הוא שמדובר באירוע מחריד שהתרחש בחולה, שחלק ניכר ממנו כלל הוצאות בזק להורג של אזרחים, נשים וילדים. בשלב זה נראה כאילו משפחות שלמות נורו בבתיהן,? הוא הוסיף.
מהלך האירועים המדויק אינו ברור, אבל נראה שאחרי תפילות הצהריים ביום שישי שעבר, חיילים המאיישים מחסום פתחו באש כדי לפזר מפגינים בטלדו, הכפר הגדול ביותר בקבוצת כפרים סונים בעיקרם המרכיבים את חולה. מורדים חמושים תקפו בתגובה את המחסום. סרטון וידאו אחד מראה רכב משוריין שרוף של כוחות הממשלה.
בשעות אחר הצהריים של אותו יום הצבא החל להפגיז את העיירה באש טנקים ובאש מרגמות. בערך בשבע בערב זרמו פנימה אנשי "אל-שביחה", המיליציה תומכת הממשל שחלקם כנראה בני הכפרים העאלווים המקיפים את חולה, והטבח החל. הם עברו מבית לבית, בזזו, השחיתו ורצחו עד אחרי חצות.
קשישה אחת אמרה לאנשי Rights Watch Human: "הייתי בבית עם שלושת נכדי, שלוש נכדותי, גיסתי, בתי, כלתי ובת דודי. הייתי לבדי בחדר כששמעתי קול של גבר. הוא צעק וצרח על המשפחה שלי. התחבאתי מאחורי הדלת. אחרי שלוש דקות שמעתי את כל בני משפחתי צורחים
אבו פיראס עבד אל-ראזק מספר שהוא ברח מביתו כדי להימלט ממאסר כשההפגזות החלו. כשחזר כעבור כמה שעות הוא מצא את אשתו וששת ילדיהם, בני חמישה חודשים עד 16 שנה, מתים. "הם שכבו על הרצפה, מכוסים בדם. בתי, בת חמישה חודשים, נורתה בראשה ובני הנכה, בן העשר, נדקר בראשו במצ?טה. זה הדבר האחרון שאני זוכר שראיתי לפני שהתעלפתי".
מייסרה חילאווי, פעיל מקומי, העיד שכוחות "אל-שביחה" "פרצו לבתים וחוות והרגו כל מי שהם ראו. זה כואב לתאר את מה שראיתי. לחלק מהגופות הוצאו העיניים, ולאחרים כרתו את הראש. היו גם גופות מכוסות בדקירות סכין. יש לנו דיווחים שלפיהם חמש נשים נאנסו לפני שהן נרצחו".
לא ניתן לאמת באופן עצמאי את העדויות האלה, אבל סרטוני וידאו שצולמו אחרי הטבח מעניקים להם מהימנות. על פי מה שנראה בהם, רוב החנויות והבתים הוצתו. הקירות מחוררים על ידי כדורים. בריכות של דם קרוש מכתימות את המדרכות. משקיפים של האו?ם צועדים ברחובות הנטושים של חולה לקולות ירי אקראיים ברקע. "כל מי שסירב להתפנות נהרג", מציין אחד ממשקיפי האו"ם.
בסרטון אחד נראה חדר שינה של משפחה שבו מפוזרים בגדים ושמיכות. דם נראה בכל מקום: על הקירות, שלולית של דם על המיטה הזוגית, דם על הכריות, על המזרנים ועל הרצפה.
על אף העדויות הזורמות מהשטח והביקורת העולמית הקשה, הממשל הסורי ממשיך בינתיים להאשים בטבח "כנופיות של טרוריסטים חמושים, שהיו נחושים להרוס את הסיכויים לשלום ולהביא להתערבות צבאית של הקהילה הבינלאומית.? כך או אחרת, סיפור הטבח בחולה רחוק מלהיקבר כפי שנקברו 108 אזרחים סורים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם