תושבי השכונות יוצאים למלחמה: "המסתננים הפכו לבעיה לאומית"

מקרי האלימות ואווירת הפחד הובילו את תושבי דרום ת"א להיערך לשורת הפגנות מחאה נגד אוזלת ידה של הממשלה, שלא מטפלת בסוגיית הזרים: "החיים שלנו הפכו לגיהינום". אחת הפעילות: "אם לא יתעוררו בפעם הבאה זה לא ייגמר בבקבוק תבערה אחד"

נתיב נחמני וחיים גריידינגר | 21/5/2012 7:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בזמן שבצדו האחד של בית דני בשכונת התקווה בתל אביב התקיים האירוע המסורתי לכבוד חג השבועות, התקיימה בצדו השני של המבנה ישיבת חירום של ועד פעילי השכונות הדרומיות של העיר לקראת ההפגנות הגדולות שצפויות להיערך ביום רביעי ברחבי הארץ, במחאה על חוסר פעולת הממשלה בכל הנוגע לבעיית המסתננים.

- נתניהו: להוציא את המסתננים, הם מאיימים על הזהות הלאומית
- השר אלי ישי: לכלוא את המסתננים מאחורי סורג ובריח
- טיפול המדינה במסתננים: לכל משרד יש פתרון משלו

פליטים בבני ברק, אתמול
פליטים בבני ברק, אתמול צילום: נאור רהב
אם בהתחלה דובר על הפגנות בתל אביב, במהרה הצטרפו תושבי ערים נוספות שגם הם חשים מצוקה וחוסר אונים. עד עתה הודיעו תושבים באילת, שדרות, אשקלון, אשדוד ובני ברק כי ייצאו להפגין ביום רביעי.

"אין לנו ברירה", הסביר דרור קהלני, אחד הפעילים. "זה בנפשנו. הבעיה שלנו תוקפת אותנו בכל רגע ובכל שעה ואם זה יימשך כך, בעוד כמה שנים כבר לא יהיה לנו ערב גבינות ויין". שאר הפעילים מיהרו לתקן אותו שבקצב הנוכחי, החגיגה של השנה הבאה כבר נמצאת בסכנה.

רוב הפעילים כבר עברו את גיל הפרישה מהמילואים אך יו"ר הוועד שלמה מסלאווי, מתדרך אותם כאילו הם יוצאים למלחמה. אחד מקבל את הפיקוד על חלוקת הפלאיירים, שני אחראי על השילוט שיורם בהפגנה, שלישי על הבמה ורביעי על הרכב עם הכרוז שיסתובב בימים הקרובים בתל אביב ויקרא לתושביה להצטרף למחאה.
"זו בעיה לאומית"

 אף שהשנה הם לא לקחו חלק בחגיגות, פעילי השכונות הדרומיות מספרים שבכל שנה מתמלא האולם בערב הגבינות והיין עד אפס מקום. "בדרך כלל בקושי רואים פה את הרצפה, אבל השנה אנשים פחדו להגיע", סיפרה פנינה כהן, "אנשים אמרו שהם רוצים לבוא, אבל מפחדים לחזור הביתה מאוחר ".

אך המצב הזה לא חדש בשבילם כלל. כבר שנים שהפעילים נלחמים נגד

תופעת ההסתננות לישראל ויוצאים להפגין בשכונותיהם. אבל לטענתם, איש לא התייחס לקריאתם והם אפילו נחשבו בחוגים מסוימים לגזענים.

"לא היה איזון בין התייחסות אלינו לבין ההתייחסות לפעילי השמאל שהפגינו בעד המסתננים", אמרה אתמול איילה סינוואני שמאשימה את התקשורת ביחס מזלזל. "אבל היום כולם מבינים שזו באמת בעיה לאומית. זה קרה מאז האונס שהיה פה ובקבוקי התבערה שבאו אחריו".

סינוואני סיפרה על שנים של הפגנות. "אף אחד לא הבין על מה, אבל עכשיו כולם יודעים ומבינים שהם הבאים בתור", היא אמרה. ואילו פנינה כהן הוסיפה: "אם האנשים פה לא יתעוררו ויעשו משהו היום לפתור את המצב, אז זה בטח לא ייגמר בבקבוק מולוטוב שיזרוק בן אדם אחד. למה צריך לדחוק אותנו לפינה הזאת?".

צילום: אריק סולטן
ההכנות להפגנה בשכונת התקווה. ''אם המצב לא ישתנה, בפעם הבאה זה לא ייגמר בבקבוק תבערה אחד'' צילום: אריק סולטן
" אל תקראו לנו גזענים"

הפעילים לא רק מוחים נגד המצב הקיים, הם גם מציעים פתרונות. מסלאווי הציע לסגור הרמטית את גבול הדרום למסתננים ומיד לאחר מכן לבנות עיר אוהלים ולשכן בה את אלו שכבר נמצאים בארץ.

"הרי אף אחד לא אמר שאנחנו צריכים להשוות להם תנאים כמו לאלו של שאר האזרחים", אמר מסלאווי. "אם יש בעיה במדינה שלהם, אז שבינתיים יישארו אצלנו באוהלים ויהיו מוגנים מהבעיה הזאת".

הפעילים ורוב תושבי השכונות דוחים כל טענה שמופנית כלפיהם ומציירת אותם כגזענים. "כשהיו שב"חים ערבים לא יצאנו לרחובות, לא היו לנו בעיות עם התאילנדים וגם לא מחינו נגד הרומנים או נגד כל בני עם אחר שהגיעו לפה בגלים", אמר הפעיל עודד ירון.

"אבל ההסתננות מאפריקה הכניסה אותנו למצוקה קיומית והביאה אותנו להילחם על הבית, אז שאיש לא יעז לקרוא לנו גזענים, אחרת כולם יהיו הבאים בתור אחרינו".

צילום ארכיון: ראובן קסטרו
פליטים מאפריקה בתל אביב צילום ארכיון: ראובן קסטרו
הנשים לא יוצאות בחושך

אבל לא רק תושבי דרום תל אביב ניצבים חסרי אונים מול אלפי הפליטים שמציפים את שכונותיהם. גם בלב העיר החרדית בני ברק כבר מתגוררים מאות פליטים, והתושבים מתכוונים להצטרף להפגנות. "הבעיה שלנו לא הגיעה לתקשורת, אבל לא ירחק היום שמישהו יירצח פה", הם מאיימים.

רב השכונה, הרב מנשה זליכה, וחבר מועצת העיר, גדליהו בן שמעון, טוענים שהבעיה בעירם נותרה מתחת לרדאר של התקשורת ואינה עולה על סדר היום הציבורי. "לפני שלוש שנים, כשיצא פסק הלכה של הרבנים באזור לא להשכיר דירות לסודנים, אמרו שאנחנו גזענים. עכשיו המציאות מכה בפרצופם של כל יפי הנפש. החיים שלנו הפכו לגיהינום", הם אומרים.

הם מודים שפסק ההלכה לא עצר את הפליטים מלכבוש את השכונה החרדית. "יש אנשים שלא שומעים לדעה של הרבנים ולא היו מוכנים להפסיד קצת דמי שכירות", הם אומרים.

ברחוב אהרונוביץ' בעיר מתקיים מדי בוקר "שוק עבדים" של מאות פליטים שעטים על כלי הרכב שבאים לאסוף אותם, בדרך כלל תמורת עשרות שקלים בודדים ליום עבודה. לא לכולם תהיה עבודה, ורבים מהמסתננים ממשיכים לרבוץ שם עד שעות אחר הצהריים המאוחרות ואז חוזרים לגנים הציבוריים. לטענת התושבים, חברות הקבלן שמפעילה העירייה מעסיקות את הפליטים שלא מחזיקים באישורי עבודה, ובכך מעודדות בעקיפין את הישארותם של הפליטים בעיר.

אבל הבעיה העיקרית, מספרים התושבים, היא הפחד. תושבות השכונה מודות שהן לא מעזות לרדת לרחוב בחשכה. "יש לנו כאן מקווה שנשים הולכות לטבול בו, והוא עובר ברחובות חשוכים. לא פעם ולא פעמיים הטרידו את הנשים ופגעו בהן", מספרים התושבים.

גם מתווך חרדי שמסרב להזדהות מספר על חוויה לא נעימה שעבר אתמול. "הגיעו לפה חמישה סודנים ונכנסו למשרד", הוא מספר. "הם התחילו לצעוק שהם רוצים לשכור דירה, ואמרתי להם שאין לי. הם היו שתויים וביקשו מים, ומהפחד נתתי להם את כל השישייה, רק שילכו".

המתווך בן ציון קייקוב, שהסכים להתראיין, מוסיף שהתהליך הקשה שעוברת השכונה גרם לקושי במכירת דירות. "יש אנשים שכבר שנים מנסים למכור דירות ולא מצליחים בגלל המסתננים. גם כאלה שהשכירו לפליטים לא תמיד קיבלו את הכסף, והרבה פעמים ספגו נזקים בדירה ".

בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים