מחקר: 70% הרשעות במשפטים פליליים
מחקר חדש קובע כי נתוני הלמ"ס, לפיהם יש 99.9% הרשעות במשפט הפלילי בישראל מעוותים, ומסביר: רובם מודים באשמה בהסדר
רוב משפטי הפלילים מסתיימים בהרשעה צילום ארכיון: פלאש 90
זאת, משום ש-94% מהנאשמים מודים באשמה (רובם בהסדר טיעון וחלקם גם ללא הסדר), ואינם טורחים כלל לנהל משפט בו ינסו להוכיח את חפותם.
כאשר בוחנים רק את האישומים שנותרו במחלוקת בין התביעה להגנה (אישומים נגד אותם 6% שכפרו באשמה וניהלו משפט), מתברר כי כ-70% מהאישומים מסתיימים בהרשעה, 15% מסתיימים בזיכוי ו-15% נוספים מבוטלים בהוראת בית המשפט מסיבות שונות, תוצאה שעבור הנאשם כמוה כזיכוי.
רוב בקשות הארכת המעצר התקבלו
כוחה המוגבל יחסית של התביעה משתקף גם בממצאים אחרים במחקר. כך, בעוד שהתביעה ביקשה לעצור 27.4% מהנאשמים בבתי משפט השלום עד תום ההליכים, הורה בית המשפט לעצור רק את מחציתם (14%).
בבתי המשפט המחוזיים, 60% מבקשות התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלו. עונשי מאסר בבית משפט השלום הוטלו על שלושה רבעים מהנאשמים שבעניינם ביקשה התביעה מאסר. בבתי המשפט המחוזיים העבירות חמורות יותר, ולכן כ-80% מבקשות המאסר של התביעה נענות.
המחקר חושף לראשונה את היקף השימוש בהסדרי טיעון בעבירות פליליות. אם מתעלמים מהתיקים בהם בוטלו האישומים, מתברר כי כ-93% מהנאשמים מורשעים על פי הודאתם
בבית המשפט. רק מיעוטם הודו בלא הסדר.
אחד הנתונים המפתיעים ביותר במחקר נוגע לשיעור הגדול של הנאשמים שהתיק נגדם מסתיים בלא כל הכרעת דין – כ-30%. הסיבות הנפוצות ביותר לביטול האישומים הן הימלטות הנאשם וביטול כתב האישום בידי התביעה.
הנאשמים שנמלטים הם לרוב רצידיויסטים, פושעים מועדים, כאשר ליותר מ-75% מהם עבר פלילי, לעומת כ-35% מקרב נאשמים אחרים. כמחצית מהם אף מתחמקים מהדין באופן סדרתי.
למרות שחצי מהם נתפסים שוב בתוך שנה כשהם עוברים על החוק, פעמים רבות התביעה מעמידה אותם לדין רק בגין העבירה החדשה, בעוד שהאישומים הישנים, שבוטלו בשל אי-התייצבותם, נשכחים.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום אקטואליה -
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם